דיבור
דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת.
הדיבור קיים אצל המין האנושי בלבד [1]. יכולת הדיבור חשובה ביותר לתפקודו של הפרט האנושי בחברה, ופגם ביכולת הדיבור נחשב ללקות.
תפקיד הדיבור בחיי האדם
דיבור מאפשר תקשורת מיידית עם הסביבה הקרובה כמו גם שיחה בכלי תקשורת כמו טלפון. הדיבור הוא הצורה הבסיסית של מרבית השפות האנושיות (צורה אחרת היא כתיבה. יש גם שפות סימנים). הדיבור מורכב מקולות הנוצרים במיתרי הקול הנמצאים בקופסית הקול שבגרון. תהליך הדיבור מתחיל במוח שבו נוצרות המילים ושם הן מתורגמות לאותות עצביים המפעילים את מכלול השרירים היוצרים קול. הקול בא מזרם אוויר המיוצר על ידי הריאות ועובר בין מיתרי הקול. זרם זה יוצר במיתרי הקול ויברציה אשר מוגברת על ידי תהודה בקופסית הקול ובחללים נוספים: הגרון, הפה ומערות האף.
בעת העתיקה הדיבור היה באמצעות שילוב של קול, שפת גוף ותנועות פנים, הדיבור היה מורכב בעיקר מהברות ושאר הסימנים היו מותאמים להברה. עם הזמן התפתח הדיבור למילים שונות בעלות משמעויות מגוונות ומספר ההברות במילים גדל.
חקר הקולות המרכיבים את הדיבור הוא הפונטיקה ואילו צירופם במסגרת השפה נחקר בפונולוגיה. אחד הכלים החשובים בניתוח הדיבור הוא הספקטרוגרם. בספקטרוגרם כתמים מייצגים אנרגיית קול בתדר, לפי גובה הכתם בתרשים, כאשר ציר הזמן הולך משמאל לימין.
בתלמוד[2]נאמר : "האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם". מה אומנותו של אדם בעולם הזה ? ישים עצמו כאלם. וזה על מנת להמחיש את העוצמה שיש לכוח הדיבור, וכמה הוא יכול לפגוע באחרים.
מאפייני הדיבור
תכונות פיזיקליות, תדרים ועוצמה
לקול האנושי יש תדר יסוד נמוך: אצל גברים התדר נע בין 85Hz ל-155Hz ואצל נשים בין 165Hz ל-255Hz. בנוסף לתדר היסוד ישנם צלילים עיליים המופיעים בכפולות של תדר היסוד וכן שיאים נוספים המשפיעים על גוון הצליל. תדרים קוליים אלה, הנקראים פורמנטים, הם תדרי תהודה של מערכת הדיבור האנושית, הכוללת בין היתר את בית הקול וחלל הפה. פורמנטים אלה יכולים להתקרב לתדר של 4000Hz, אך לצורכי תקשורת אלקטרונית כמו טלפון מסתפקים בפס של 300Hz - 3400Hz. לעיתים קשה להבחין בין צלילים כגון "מ" ו"נ" בגלל צמצום התדרים המועברים בטלפון ויש לקחת עובדת זאת בחשבון כשמאייתים דרך הטלפון. הקול מכיל גם רכיבים "לבנים" שהם חסרי תדר מוגדר ואשר נשמעים כנשיפה כמו באותיות ה', ח', ט', ס', צ' וש'. עוצמת הקול בשיחה רגילה נמדדת בסדר גודל של 10 מיקרו-ואט, אך יכולה להגיע ל-30 מילי-ואט בעת צעקה. מעבר לקול ניתן לאפיין דיבור על ידי קצב מילים אשר יכול להגיע למעל 400 מילים לדקה, ויש הטוענים שאף ל-600 מילים בדקה, למשל במוזיקת הראפ המתאפיינת בקצב מהיר.
לחישה
לחישה היא דיבור ללא הנעת מיתרי הקול ועוצמתו חלשה בהרבה מקול רגיל. מסיבות אלו נוצר הרושם השגוי שלחישה אינה מאמצת את מיתרי הקול.
ליקויי דיבור
מוכר מגוון רחב של ליקויי דיבור. הליקויים מגוונים מבחינת חומרתם ומבחינת הגורמים להם. ליקוי דיבור קל יכול להיות קושי לדבר בעוצמת קול חזקה או חוסר יכולת לבטא צליל אחד מצלילי השפה. חוסר מוחלט של יכולת דיבור הוא אילמות.
הגורמים ללקות דיבור יכולים להיות מגוונים. גורם כזה יכול להפריע לדיבור בלבד או להפריע לאדם גם בתחומים רבים אחרים. בכל מקרה, הגורמים ללקות דיבור חייבים לפגוע באחד מהמקומות המשתתפים ביצירת קול. ליקויי דיבור מטופלים על ידי קלינאי תקשורת, רופאי אף אוזן גרון, ורופאים המתמחים בגורמי הפגיעה השונים בדיבור, בהתאם לגורם הבעיה.
התפתחות מאוחרת
התפתחות הדיבור כרוכה ברכישת מיומנויות הנלמדות במשך ההתפתחות. כאשר התפתחות מיומנויות אלו מתעכבת, הדיבור יהיה חריג לגיל הילד. להלן דוגמאות: ריפיון השרירים האחראים יגרום לדיבור לא ברור, וחוסר יכולת לבטא את כל הצלילים יביא להחלפת צלילים כמו אמירת דֶדֶל במקום דגל. בעיות אלו מטופלות בדרך כלל על ידי קלינאי תקשורת באמצעות תרגול לזירוז התפתחות המיומנות הלקויה. התפתחות מאוחרת יכולה לגרום לגמגום.
צרידות
הצרידות נגרמת על ידי התכווצות, דלקת או שיתוק במיתרי הקול או מגידול פוליפים עליהם. היא יכולה לנבוע משימוש לרעה בקול, מלחץ נפשי, עישון, מחלה זיהומית או אלרגיה. הרמת קול פתאומית מזיקה במיוחד למערכות הקול. צרידות הנמשכת זמן רב נחשבת לאחד מסימני האזהרה לסרטן ומחייבת בדיקה רפואית. כשמדובר בשימוש לרעה בקול, כמו בהרמת קול ממושכת, הטיפול בבעיה יכלול מנוחה של מערכת הקול לזמן ארוך. דיבור בלחישה אינו מסייע לרפוי הצרידות.
לקות שמיעה
- חירשות - ללא התערבות מקצועית, החירש מלידה לא ילמד לדבר. זאת מכיוון שחלק חיוני בלימוד הדיבור הוא חיקוי הדיבור של הסובבים, אותם החירש אינו שומע. ניתן ללמד חירשים לקרוא שפתיים ולהפיק צלילי דיבור באופן שמאפשר להם לתפקד בחברה שומעת. אולם, טכניקות אלה דורשות מהחירשים מאמץ ריכוזי רב להפעלתם וגוזלות מהחירשים שנים רבות ללימודן. לכן מקובל כיום ללמד חירשים תחום זה אך לא לדרוש מהם השגים מרשימים בו, לאפשר להם ללמוד את שפת הסימנים ולתת להם לנצל את זמנם לרכישת ההשכלה הכללית הדרושה להשתלבות בחברה המודרנית.
לקויות נוירולוגיות
- לקות דיבור הנובעת מפגיעה באזורי הדיבור שבמוח - במצב הרפואי הקרוי אפאזיה[3] - אילמות בנסיבות נוירולוגיות או דיספזיה - הפרעה קלה יותר באותן נסיבות. אנשים הרוכשים אפזיה מאבדים גם את היכולת להבין דיבור. זאת למרות שהם אינם מתחרשים ואינם מפסיקים להבין שפה כתובה.
- שיתוק מוחין מצב בו חלק מרקמות קרום המוח האחראיות על התנועה אינן מתפקדות היטב או שאינן מתפקדות כלל. אדם עם שיתוק מוחין עשוי להיות בעל שרירי צוואר שאינם מקבלים פקודות תקינות מהמוח ולכן אינם פועלים כהלכה או משותקים. אנשים עם שיתוק מוחין מבינים שפה מדוברת בלא קושי.
- לקות בשילוב הסנסורי - לקות שמעוותת את הקלט החושי עשויה לגרום לכך שקולו של אדם יישמע כה צורם באוזניו עד שהוא מעדיף לדבר מעט או שלא להפיק שום צליל. הפרעה זו מופיעה אצל חלק נכבד מהלוקים בהפרעות הקשת האוטיסטית והיא מטופלת על ידי קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק וספקי טכנולוגיה מסייעת מסוג תקשורת חלופית ותומכת. בצד הפרעה זו יש להרבה אוטיסטים הפרעה כללית בשפה (למשל קושי בהרכבת משפטים) וקושי כללי בתקשורת (למשל מחסור בהבעות פנים וקושי בהבנת סיטואציות חברתיות).
- לקות בתכנון התנועות - אדם שמתקשה לתכנן סדרת תנועות יתקשה להגות מילה שלמה למרות שאינו מתקשה בהגיית הברה בודדת. גם הפרעה זו באה לרוב על רקע של אוטיזם.
- אילמות צרבלית - איבוד יכולת הדיבור כתופעת לוואי של ניתוח בצרבלום[1]
פגיעה במבנה הפה והגרון
- פגיעה במיתרי הקול או בשליטה עליהם - פגיעה פיזית, שיתוק במיתרי הקול, או לרינגקטומיה - אבדן מיתרי הקול בניתוח, למשל בניחות להסרת גידול סרטני.
- פגיעה במבנה החיך, הלשון, שרירי הפנים וחלקים אחרים של מערכת הנשימה העליונה.
גמגום
גמגום מתאפיין בחזרה על חלקי מילים מספר פעמים או משיכתם או קושי בהתחלת מילה. קיימים מספר גורמים לגמגום. אצל ילדים, גמגום יכול להיות תוצאה של ניסיון להביע מעבר ליכולת המילולית שלהם. גמגום זה חולף בדרך כלל עם המשך התפתחות מיומנויות דיבור ושפה. אצל מבוגרים, רוב מקרי הגמגום נובעים מליקוי בתפקוד המוח (סיבה אורגנית). מיעוט המקרים נובעים מסיבות נפשיות - הפרעה נפשית או חווית לחץ או צער חריגים.
התבגרות בבנים
בעת ההתבגרות קופסית הקול גדלה. תופעה זו בולטת במיוחד בבנים. כתוצאה מגידול בית הקול, תדר היסוד של הקול יורד בבנים באוקטבה. שינוי זה חל די במהירות. לעיתים בשלב ראשון הקול נשבר או שנעשה מחוספס. שינויי קול בבנים חלים בדרך כלל לפחות מספר חודשים לפני צמיחת שיער הפנים.
פיגור סביבתי
מי שלא שמע דיבור בילדותו המוקדמת יתקשה מאד לדבר. המקרים האלה נדירים אך מפורסמים. דוגמאות:
- תינוקות שגודלו על ידי זאבים או ששרדו ביער לבדם במשך שנים באופן קשה להסבר.
- תינוקות שהוחבאו לבדם במרתפים ובארונות במהלך מלחמות קשות וארוכות או משום שגודלו בידי מבוגרים עם הפרעת אישיות קשה.
פיגור סביבתי שאינו כה חמור יגרום להפרעת שפה שאינה הפרעת דיבור - למשל אוצר מילים דל.
אילמות סלקטיבית
אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה נדירה של ילדים, בה אדם בעל יכולת דיבור פיזיולוגית, אינו מסוגל לדבר במצבים מסוימים או לאנשים מסוימים.
הבטים חברתיים
לדיבור חלק מרכזי בחברה ומשום כך נוצרו כללים של דרך ארץ. תרבות הדיבור המקובלת לפחות בעולם היהודי כוללת:
- אי-כניסה לתוך דברי הדובר.
- הימנעות מפגיעה בשומע על ידי הרמת קול או העלבה.
- שפה נקיה.
ניבים
- (לך) דבר אל הקיר - מצב של אטימות וחוסר האזנה.
- דיבורים בעלמא - דיבורי סרק.
הדיבור בהלכה
התורה מצווה על האדם לשמור את פיו מדיבורים אסורים, כלשון הרע, רכילות, הוצאת שם רע, ניבול פה, שקר ואונאת דברים. כן יש על האדם להיזהר מדיבורים בטלים ומפתיחת פה לרעה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: דיבור |
הערות שוליים
- ^ בספרה, חיות בתרגום, מציגה טמפל גרנדין מחקרים ראשוניים המחזקים את ההנחה שדיבור קיים גם אצל זן מסוים של שפני סלע ויכול במקרים נדירים גם להיות מוקנה לתוכאים במעבדה. אולם דרוש מחקר נוסף בסוגיה זו.
- ^ חולין פט ע"א.
- ^ Wade, J., Petheram, B., and Cain, R.: Voice recognition and aphasia: can computers understand aphasic speech? Disability and Rehabilitation 23(14):604-13, 2001