תפלת החדש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים. הסידור יצא לאור לראשונה בשנת ה'תקס"א (1801) בליוורנו שבאיטליה, והוא משקף את מנהגי התפילה של יהודי צפון מערב איטליה, צפון אפריקה וקהילות המזרח וגם בין חלק מיהודי תימן שהתפללו על פי נוסח שאמי. הסידור נדפס בליוורנו שלוש שנים לפני מות החיד"א ומובאות בו מפסיקותיו, הגהותיו והנהגותיו.

סדור תפלת החודש שנדפס בליוורנו, 1844

שמו של הסידור

הסיבה שהסידור נקרא תפלת החדש מפורטת בשער הסידור על ידי המוציאים לאור בכמה מן המהדורות:[1]

סידור זה נקרא תפלת החדש לפי שהוא לשפוך שיח ה לפני אל חי מדי יום ביומו, מדי שבת בשבת וומדי חדש בחדשו

נוסח הסידור

נוסחו של הסידור הוא לפי מנהג הספרדים והוא זהה לנוסח הסידור "תפלת ישרים" שנדפס באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740) ובמספר מהדורות שהאחרונה שבהן נדפסה בליוורנו בשנת ה'תק"ס (1800) בהגהתו של החיד"א.[1]

מהדורות הסידור ותפוצתו

המהדורה הראשונה של הסידור הידועה נדפסה בשנת ה'תקס"א (1801) בליוורנו, שם נדפס הסידור במהדורות רבות (ידועות לפחות 19), עד לשנת ה'תשל"ב (1972). כן נדפס הסידור במספר רב של מהדורות במקומות שונים, במהלך המאה ה-19 ה-20 וה-21.[2]

מהדורות עם פסקי הלכות ופירושים

החל מהמהדורה שנדפסה בליוורנו בשנת ה'תר"י (1850), נוספו לסידור פסקי הלכות, ליקוטים והערות מתוך הסידור "חסד לאברהם" לרבי אברהם אנקווה. החל מהמהדורה של שנת ה'תרט"ו (1855) נוסף לסידור פירוש "עבודה שבלב" שנכתב על ידי רבי אליהו בן אמוזג.[3] החל ממהדורת ה'תרט"ז (1856) הפירוש מכונה במהדורות מסוימות "שלימות הלב". פירוש זה מבוסס ברובו על הספר "לקט הקציר" של רבי אברהם כלפון. עם תוספות אלו נשאר הסידור עד למהדורות שיוצאות בימינו.

תפוצת הסידור ומהדורות חדשות

תפוצת הסידור ידעה עליות ומורדות, בעיקר עקב ההשפעה של הסידורים והמחזורים "חקת עולם" שנדספו על ידי שלמה מוסיוף בירושלים בשנת ה'תרנ"ג (1893), כשהוא נעזר ברב נסים עיני, שנחשב לבקיא בדקדוק ובנוסחאות שמקורם מהקבלה. סידורו נחשב למועדף בין היתר משום שהתפילות נדפסו בו במקומן וללא דילוג - דבר שהיה נחשב לחידוש בזמנו; וכן שילבו בו שם אדנות בתוך האות ה' השניה של שם הויה - כפי המלצת מקובלים.[4] מאז נדפסו סידורים שונים שאימצו את הנוסח והחידושים הללו כשהם מוסיפים את נוסחאותיו של הבן איש חי, ודחקו בכך את מקומו של "תפלת החדש", וכך מרבית הסידורים שנדפסו בארץ ישראל מאז, מבוססים על נוסח הסידור של רבי נסים עיני, כשנוסחם מכונה "נוסח עדות המזרח". למרות הירידה בביקוש, גם לאורך כל המאה ה-20 נדפסו מהדורות חדשות של הסידור (חלקן מהדורות צילום).[2]

בראשית המאה ה-21 מתחזקת המגמה בקרב מספר עדות לשוב למנהגן הקדום ולהתפלל בסידור "תפלת החדש", וכך חלה עדנה מחודשת במעמדו של הסידור שנסדר מחדש ויצא במספר מהדורות חדשות ולתפוצה נרחבת. בשנת ה'תשנ"ח (1998) נדפס הסידור מחדש על ידי מכון "אוצרות גאוני וחכמי ספרד". בשנת ה'תשס"ד (2004) יצאה לאור מהדורה בשם "תפלת החדש - ליוורנו - מהדורת ארץ ישראל", על ידי הרב אליהו רחמים זייני (שאינה זהה למהדורה המקורית אלא משנה את הנוסח לפי מנהגי אלג'יריה ומספר תיקונים פרי המהדיר), ובשנת ה'תשס"ז (2007) הוציא רואי מרגלית מהדורה חדשה של תפלת החדש המיועדת ליוצאי תימן המתפללים בנוסח השאמי שהיה נפוץ ביהדות שרעב.

החל משנת ה'תשע"ג (2012) יוצאת לאור מהדורה חדשה של הסידור, בשם "תפלת החדש - השלם" על ידי מכון "ספורנו". במהדורה זו הוחזרו למקומן כל ההשמטות, בהתאם ל-19 המהדורות הידועות של הסידור המקורי שהודפס בליוורנו, עם תיקוני מילים ופתיחת ראשי תיבות, כולל הפירוש "שלמות הלב" ו"עבודה שבלב", עם הדגשת שווא נע וקמץ קטן ותוספות שחלקן לפי מנהג מרוקו. כן סידורים נוספים שנדפסו לפי מנהג מרוקו, מבוססים למעשה על נוסח תפילת החדש שבו התפללה העדה.[5]

לקריאה נוספת

רפאל תורג'מן, מסורת הלשון של התפילות בסידור "תפילת החודש", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשמ"ד.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ראו: תפלת החדש, "מבוא", הוצאת ספורונו, ה'תשע"ח.
  2. ^ 2.0 2.1 מהדורות לדוגמה: ירושלים (תרנ"ה, תרע"ד, תש"ל, תשל"ה, תשמ"ב, תשס"ו, תשע"ד), וינה (תרס"ה, תר"פ, תרצ"א, תרצ"ד, תרצ"ח), תל-אביב (תשכ"ו, תש"ל, תשל"ב), מומבי (תרמ"ט, תרצ"א, תרצ"ז), אשדוד (תשנ"ח). ראו עוד: רשימת הפרסומים של תפלת החדש, בקטלוג הספרייה הלאומית.
  3. ^ את הפירוש הוא הדפיס תחת השם "אב"א" הרומז לשמו, וממה שכתב בסדר קריאת שמע "מר זקני מהרר"א קורייאט" עולה המסקנה ש"אב"א" המדובר הוא ר"א בן אמוזג. וראו: תפילת החדש - סדר קריאת שמע, באתר היברובוקס; והערה [1].
  4. ^ ראו הקדמת הסידור "חקת עולם". כרטיס הספר של הסידור "חקת עולם" באתר הספריה הלאומית.
  5. ^ כמו הסידורים והמחזורים: "אבותינו", "דרכי אבות", "עטרת אבות" ואחרים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24542052תפלת החדש