תנ"ך רם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנ"ך רם, עמוד מספר בראשית
תנ"ך רם - התורה
ספרוני תנ"ך רם לבתי הספר

תנ"ך רם הוא תרגום של התנ"ך מעברית מקראית לעברית ישראלית, שנעשה על ידי חוקר המקרא והמחנך אברהם אהוביה ביוזמת המו"ל רפי מוזס, והתנ"ך נקרא כראשי התיבות של שמו[1].

כל עמוד בספר מחולק לשני טורים: בטור הימני מופיע הטקסט המקראי כלשונו (בגופן קורן), ובטור השמאלי התרגום לעברית של אהוביה (בגופן פרנק-ריהל), פסוק מול פסוק. הטקסט מנוקד כולו. הטקסט המקראי המקורי אינו כולל את טעמי המקרא וסימני פיסוק, והטקסט בעברית ישראלית מפוסק. צעד פרשני נוסף הוא חלוקת הטקסט לסעיפים, שלכל אחד מהם ניתנה כותרת המתארת את נושאו של הסעיף.

היסטוריה

את הרעיון לתרגם את התנ"ך הגה המו"ל רפי מוזס. בשנת 1999 פנה אל אהוביה כדי לגייס אותו למיזם. אהוביה החל לעסוק בכך, והשלים את המלאכה בסוף ינואר 2004, ארבע שנים לאחר תחילתה.

ביוני 2008 ראו אור, בשיתוף פעולה בין "רם - הוצאה לאור" של מוזס ובין הוצאת רכס, 14 ספרוני "תנ"ך רם לבתי הספר", המיועדים לתלמידי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והחטיבה העליונה (עד כיתה י' ועד בכלל). הפרקים המתורגמים בספרונים אלה תאמו את תוכנית הלימודים במקרא שנקבעה למערכת החינוך הממלכתית בשנת תשס"ג. לקראת שנת הלימודים תשע"א שונתה תוכנית הלימודים במקרא, והספרונים הותאמו לכך ומספרם שוּנה ל-13.

בשנת 2010 ראה אור התרגום המלא של התורה לעברית בת ימינו, ובשנת 2011 - נביאים ראשונים, שניהם על ידי "רם - הוצאה לאור" בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות. עתידים לראות אור עוד שני כרכים: נביאים אחרונים וכתובים.

מאז פרסומו של התרגום לתורה התעורר פולמוס גדול סביבו. נטען כנגדו כי הוא בלתי מדויק, מונע מהתלמידים להכיר את שפתם ותרבותם לעומקה,[2] ומעודד בורות ועצלות מחשבתית. ביוני 2010 אסר משרד החינוך את השימוש בחוברות.[3]

בשנת 2017 הופיע דף הפייסבוק "שירת רם", וביקש לתרגם את "מיטב השירה העברית ללשון מדוברת". הכותבים נותרו בעילום שם.

דבר העוסקים במיזם

מלאכתו של אהוביה מתוארת בעמוד השער של הספר: "העתיק מלשון המקרא ללשון ימינו - אברהם אהוביה" - לא נעשה שימוש במילה "תרגום", המשמשת לתיאור העברה משפה אחת לשפה אחרת. את הקדמתו לספר הכתיר אהוביה בכותרת דברים בפתח ה"תרגום", כלומר המילה "תרגום" ניתנה במירכאות, כדי להדגיש שאין מדובר בתרגום כפשוטו.

את התמיהה שהמיזם עלול לעורר מיישב אהוביה בהקדמתו:

אמנם הלשון המקראית היא עיקר בטקסט המקראי, אבל גם המסר עיקר בו. ומכיוון שהלשון המקראית קשה כיום להמון דוברי עברית, אין המסר מגיע אליהם, ולכן ספר התנ"ך הוא כספר חתום עבורם. הלשון המקראית שונה מן הלשון העברית המדוברת כיום בפי הציבור הרחב. רבים בה הביטויים שאינם מובנים לו או שמשמעם שונה ממשמעם בלשון ימינו, זמני הפועל שונים מן המורגל בפיו, הסגנון התנ"כי זר ולעיתים אף מוזר, והרעיונות שבו רחוקים לפעמים ובלתי מושגים. ... אני מאמין שהעתקת העברית הארכאית של התנ"ך לעברית בת ימינו תסייע למורים לחבב את התנ"ך על התלמידים, ותסייע לתנ"ך להתחבב על הקורא בו, אם ילד ואם איש או אישה".

גם העורך, רפי מוזס, עומד על כך בהקדמתו:

השאלה העיקרית שטרדה את מנוחתנו הייתה: האם תרגום התנ"ך לעברית בת ימינו עלול להרחיק משפת המקרא? אנו סבורים כי דווקא תרגום אשר מונח בצד הטקסט המקורי, פסוק ומולו תרגומו, עשוי לתווך בין העברית המודרנית לעברית המקראית, שעבור רבים היא בבחינת "שפה זרה". תיווך זה, יש ביכולתו להסיר את המחסום המונע מן הקורא להבין, להכיר ולאהוב את הטקסט המקראי, על עושר ביטוייו ועל מגוון דימוייו.

על מלאכת התרגום כותב אהוביה:

בשעה שעסקתי במלאכת התרגום, לא העתקתי את הטקסט המקראי בצורתו, אלא עיריתי את תוכנו אל תרגומו. ולא הוספתי עליו פירושים; ועם זה, אני משער, שעצם העתקת הלשון הקשה ללשון מובנת, באה במקום פירושים. אבל הנזקק בכל זאת לפירוש, יחפשוֹ אצל המפרשים.

אהוביה מציג דרך מומלצת לשימוש בספר:

אני ממליץ על עיון בתנ"ך רם לפי השיטה של "שניים מקרא ואחד תרגום": הקורא יקרא פסוק אחד או פסוקים אחדים בטקסט המקראי שבטור הימני, אחר כך יקרא את התרגום המקביל בטור השמאלי, ואז יחזור ויקרא את הטקסט המקורי. כך, אני מקווה, יהיו הנאתו והבנתו שלמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורה ערמוני, ויהי תרגום, אתר הקיבוצים, 23 במאי 2008
  2. ^ חיים א' כהן, "לשון המקרא - שפה זרה?", העברית, מחזור ס, חוברת ג-ד, תשע"ב
  3. ^ הודעה מאת דרורה הלוי, מפקחת מרכזת להוראת התנ"ך, באתר של משרד החינוך, 16.6.10
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0