תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י

תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י

**אתר מורשת עולמית**
	; החזית המערבית של התחנה ביום ובלילה
	החזית המערבית של התחנה ביום ובלילה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2, 4
מדינה	הודו
	התחנה שוכנת בדרום-מזרחה של העיר סמוך לנמל

תחנת צ'הטרפטי שיוואג'י (מראטהי छत्रपती शिवाजी टर्मिनस; אנגלית Chhatrapati Shivaji Terminus; בעבר Victoria Terminus) היא תחנת רכבת ראשית ומבנה היסטורי במומבאי שבהודו. התחנה, ששמה בראשי-תבות סי.אס.טי (CST) או בר"ת שמה הקודם וי.טי. (VT), משמשת כתחנה סופית למספר קווי רכבת פרבריים בעיר ולמרבית קווי הרכבת הבין-עירוניים, והיא ידועה כתחנת הרכבת העמוסה ביותר בהודו. בתחום התחנה שוכנת הנהלת חברת "סנטראל ריילוויי" (Central Railway), חברת הרכבות האזורית הגדולה במדינה. מבנה התחנה הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2004.

היסטוריה

התחנה שוכנת ברובע בורי-באנדר לא רחוק מהמקום בו ניצב מקדשה הראשון של האלילה מומבה דווי שהעניקה למומבאי את שמה הנוכחי. ב-16 באפריל 1853 נחנך קו הרכבת הראשון בהודו שקישר את מומבאי אל הפרבר הצפוני טהאנה. דבר זה, יחד עם פתיחתה של תעלת סואץ ב-1869, הביאו להתפתחות המסחר בעיר ולשיגשוגה, ומושל העיר החליט על הקמת מבנים אשר יהלמו את מעמדה של מומבאי.

תחנת הרכבת שנקראה על שמה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת וקיסרית הודו, נחשבת למבנה המרשים ביותר שהוקם בעיר. בניית התחנה החלה ב-1878 סמוך לנמל, והיא נחנכה באופן רשמי ב-1887, לכבוד יובל חמישים השנה למלכותה של ויקטוריה. עבודות הבנייה הסתיימו שנה לאחר מכן, ובהמשך נוספו במקום מספר מבנים היקפיים אשר תוכננו באופן הרמוני עם המבנה העיקרי. ב-1929 נבנה מבנה חדש שנועד לטפל בתנועת הרכבות הבין-עירונית בצמוד ממזרח למבנה הראשון, ואילו המבנה המקורי מטפל בתנועת הנוסעים הפרברית עד היום. מדי יום חולפים בתחנה שלושה מיליון נוסעים.

התחנה נקראה ויקטוריה טרמינוס עד עליית מפלגת השיב-סאנה המארטהית-לאומנית ששינתה ב-1996 את שם העיר כדי להיפטר מסממנים קולוניאליסטיים ובמקביל הסבה את שם התחנה (כמו גם את שמם של "מוזיאון הנסיך מוולס" ושדה התעופה) לשמו של הגיבור המקומי ומייסד האימפריה המראטהית שיוואג'י.

ב-26 בנובמבר 2008 נמנתה התחנה עם האתרים שהותקפו במתקפת הטרור במומבאי כאשר מחבלים ירו על נוסעים בתחנת הרכבת.

המבנה

המבנה נבנה בסגנון אינדו-סרצני (הגרסה ההודית של אדריכלות התחייה הגותית האירופית) והתבסס על דגמים של מיבנים איטלקיים מסוף ימי הביניים. סגנון זה התאים הן לטעם האירופי והן לטעם המקומי, שכן הוא תאם את הצבעים והעיטורים שרווחו באדריכלות המוגולית והמקובלים באדריכלות ההינדו. המגדלונים שלאורך קו המתאר של המבנה והקשתות המחודדות תאמו את אדריכלות הארמונות המסורתית ההודית.

מבנה המשרדים המרכזי נושא כיפה גדולה ומתומתנת עם שמונה צלעות בין שמונת צדדיה. בראש הכיפה ניצב פסל של דמות נשית המסמלת את הקדמה. היא אוחזת בידה הימנית השלוחה אל על בלפיד ובשמאלה בגלגל חוטרים. המבנה סימטרי, צורתו כשל האות העברית "כ", והוא מקיף את הרחבה הקדמית משלושה כיוונים. שני האגפים הצדדיים מסתיימים במגדלים בולטים - שניים בכל אגף וסך הכל ארבעה. לאורך החזית כולה שלוש שורות של חלונות ומפתחים סימטריים. משני צידי הכניסה שני פסלים הניצבים על עמודים - פסל טיגריס מימין מסמל את הודו ופסל אריה משמאל מסמל את הממלכה המאוחדת.

המבנה עשוי משילוב של אבן גיר ואבן חול, ושיש איטלקי משמש לקישוט ולפרטי העיטורים. פנים המבנה עשוי מסדרות של אולמות גבוהי תקרה, אשר עברו שינויים רבים כדי להתאימם לייעודם.