מוידם
 | |||||||||
| המוידם המלכותי בצ'ראידאו (אנ') | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 הודו | ||||||||
| קואורדינטות | 26°56′28″N 94°52′35″E / 26.941175°N 94.876350°E | ||||||||
פראנג-מאי-דם או בקיצור מוידם (באהום (אנ'): 𑜉𑜩𑜓𑜝𑜪, מילולית: "קבורת המת"; לעיתים נקרא גם מאידם) הוא רוגם מסורתי של דת אהום (אנ'). הרוגמים המלכותיים של צ'ראידאו (אנ') שבמדינת אסאם שבהודו נוספו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו במושב ה-46 של ישיבת המורשת העולמית שנערכה ביולי 2024 בניו דלהי.[1] כיום, אנשי ארבעת הקלאנים מו-הונג, מו-צ'אם, צ'אודאנג ומו-פלונג מיישמים את מסורת הקבורה של דת האהום.
מבחינה מבנית, המוידם מורכב מקמרונות של חדר אחד או יותר.[2] לקמרונות יש מבנה-על של כיפה המכוסה בתלולית עפר חצי כדורית המתנשאת גבוה מעל פני האדמה עם ביתן פתוח בפסגה הנקרא צ'או צ'אלי. קיר מתומן נמוך מקיף את כל המוידם.
קבורה היא טקס ההלוויה הבולט ביותר של עמי התאי (אנ'), שאליהם השתייכה הקבוצה האתנית של האהום (אנ') במקור. זה מנוגד לשיטת שרפת הגווייה ההינדית. לאחר שמלכי אהום אימצו את ההינדואיזם, הם בחרו לקבור את האפר בתלים לאחר שריפת הגופה.
קהילת אהום באסאם רואה בחפירות ארכאולוגיות ברגמים פגיעה במסורת שלהן, משום שהמוידמים קשורים לפולחן האבות של אהום ולפסטיבל המה-דאם-מה-פי (אנ').
אטימולוגיה
המילה "מוידם" היא צורה קצרה יותר של המילה "פראנג-מאי-דם" בשפת אהום.[3] "פראנג-מאי" פירושו לקבור ו"דם" פירושו מתים או רוח אבות.[3]
מוידמים
בתוך המוידמים יש קמרונות או חדרים תת-קרקעיים למטרות שונות, אחד לשמירת גופתו של המלך המת עם כל הדברים הדרושים לחיים שלאחר המוות, ואחרים עבור המשרתים, המטפלים, הסוסים והפילים. הגובה הנוכחי של המוידמים פחת עקב אסונות טבע שונים. בתקופות קדומות לפחות 10 אנשים נקברו חיים עם המלך שמת כדי לטפל בו בחיים שלאחר המוות, אולם מנהג זה בוטל על ידי רודרה סינגה (אנ').
גובה המוידמים היה תלוי בעוצמתם של המלכים, רוב המוידמים לא סומנו עם שם המלכים, כך שרובם נותרו לא מזוהים, מלבד המוידמים של גדאדר סינגה (אנ') ורודרה סינגה. רוב המוידמים הגדולים הוקמו בסוף המאה ה-17 ובמאה ה-18, קודם לכן רוב חדרי המוידם נבנו באמצעות מוטות וקורות עץ מלא, הם הוחלפו בלבנים ואבנים מאז גדאדר סינגה וממשיכיו. רק בני הקלאנים של גרפהאליה ולחוראחאן הורשו לקבור את גופותיהם של המלכים והמלכות. היה פקיד מיוחד שכונה צ'אנג-רונג פוקאן שאחראי על בניית המוידמים. צ'אנג-רונג פוקאן היה גם האדריכל הראשי של ממלכת אהום. בעלי תפקידים שכונו מוידם פוקאן ושומרים שכונו מוידמייה מונו כדי להגן ולתחזק את המוידמים.
הבנייה ותהליך הקבורה המלכותית מוסברים במסמכים היסטוריים הנקראים צ'אנג-רונג פוקאנור בוראנג'י (אנ'),[א] המפרטים אפילו את הפריטים שנקברו. בחפירות מאוחרות יותר תחת הסקר הארכאולוגי של הודו נמצאו כמה מהמוידמים שנבזזו בעבר, כשהפריטים שהוזכרו בבוראנג'י נעדרים. רבים מהמוידמים נחפרו ונבזזו,[4] בעיקר תחת המצביא המוגולי מיר ג'ומלה השני (אנ') שכבש את גרגאון (אנ')[ב] לזמן קצר במאה ה-17, ועל ידי הבריטים לאחר 1826.
בעבר, כאשר מלך או לוחם מת בקרב, ראשיהם הכרותים הובאו ונקברו כאן. כאשר ממלכת צ'וטיה (אנ') נכבשה על ידי ממלכת אהום בשנת 1524, נקברו גם הראשים של מלך צ'וטיה ובנו בקבר צ'ראידאו.[5]
חפירות
משום שהמוידמים היו ידועים באוצר שנקבר בתוכם, הם משכו בוזזים רבים מהמוגולים והבריטים ועד אנשים מקומיים, שבזזו את המוידמים מספר פעמים. הסקיצה המוקדמת ביותר של מוידאם נעשתה בשנת 1848 על ידי הסרג'נט צ'. קלייטון אשר פיקח על חפירה של מוידאם בשנות ה-40 של המאה ה-19.
בשנים 2000–2002, חפר סניף גוואהטי (Guwahati circle)[6] של הסקר הארכאולוגי של הודו, את מוידם מס' 2. הוא היה בנוי לפי העקרונות שנקבעו של מבנה המוידם. קמרון המוידם ותלולית העפר המכסה נבנו מלבנים שרופות, והוקפו בחומת גבול מתומנת. היה חור בגג המוידם המעיד על כך שהוא נבזז קודם לכן. לאחר חפירתו נמצאה הדלת הקשתית של המוידם בצידו המערבי, אשר כוסתה במקור בלבנים ובאבנים מסותתות. אף על פי שהוא כבר נבזז, הוא עדיין הניב כמה חפצי אמנות כולל שרידי שלדים של 5 פרטים, חלקי קישוטי שנהב, כמה חתיכות של חפצי עץ (כולל קסורי (אנ')[ג] שעוצב בצורת עמוד), לוח שנהב המתאר את סמל אהום המלכותי, גילופי פילים, טווסים ומוטיבים פרחוניים וכו'. לא ניתן היה לבצע תיארוך מדויק של המוידם הזה, אבל הוא מוערך למחצית הראשונה של המאה ה-18.
לקריאה נוספת
- Gogoi, Padmeswar (1976). Tai-Ahom Religion and cusotms (1st ed.). Publication Board, Gauhati, Assam.
- Choudhury, Dr Satabdi Roy (2022-03-26). Amazing Assam. BFC Publications. ISBN 978-93-5509-778-1.
קישורים חיצוניים
- Nomination Text – UNESCO
- Dutta, Pullock; Das, Ripunjay (3 בינואר 2003). "Bounty hunters beat ASI to tombs". The Telegraph (Kolkata). אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - Das, Ripunjay (2006-01-19). "Saving Ahom kingdom - Local youths push for Unesco tag to protect Charaideo". The Telegraph (Kolkata). אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - Terweil, B J (1979). "Tai Funeral Customs: Towards a Reconstruction of Archaic-Tai Ceremonies". Anthropos. 74 (3/4): 393–432. JSTOR 40460011.
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ Decision 46 COM 8B.16 Moidams – the Mound-Burial System of the Ahom Dynasty (India)
- ↑ Group of Maidams, Chararideo
- ^ 3.0 3.1 Brochure on moidams at Charaideo, Sivasagar, Government of Assam p. 04
- ↑ Bounty hunters beat ASI to tombs
- ↑ Golap Chandra Baura, Ahom-Buranji from the earliest time to the end of Ahom rule, Page 57
- ↑ About Guwahati Circle
מוידם40374744Q6735332