תזמורת
תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול. התזמורת מחולקת לסקציות שונות, לפי סוגי כלי הנגינה המנגנים בה. השמות תזמורת סימפונית ותזמורת פילהרמונית נרדפים ומשמשים שניהם לתיאור תזמורת קלאסית בגודל מלא, בה שישים נגנים ויותר. מספר הנגנים משתנה בהתאם ליצירות המנוגנות, ועשוי להגיע ליותר ממאה. השם תזמורת סינפונייטה משמש לחלופין להתייחסות לתזמורת סימפונית קטנה ולתזמורת המורכבת רק מכלי קשת. תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה בה מנגן בדרך כלל נגן אחד בכל כלי. סוג נוסף של תזמורת קאמרית משתמש בכלים אותנטיים לביצועים תקופתיים של יצירות מתקופת הרנסאנס או הבארוק. מחוץ למסורת הקלאסית ניתן למצוא סוגים אחרים של תזמורות: תזמורת מארש, המנגנת בצעידה, ובה כלי נשיפה והקשה; תזמורת ביג בנד, המנגנת ג'אז, ובה כלי נשיפה וחטיבת קצב; ותזמורות עממיות שונות, כמו תזמורת כלי מיתר ערבית או תזמורת כלי נשיפה מזרח אירופאית.
סוגי תזמורות
תזמורת סימפונית
התזמורת הסימפונית (או פילהרמונית) היא התזמורת הנפוצה ביותר בין התזמורות, שבה מיוצגות כל הסקציות במוזיקה והיא הגדולה ביותר מכל התזמורות. תזמורת זאת מכילה עשרות או מאות נגנים ומורכבת בדרך כלל מכלי קשת (כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס), שהם הרוב בתזמורת; כלי נשיפה ממתכת (חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה), כלי נשיפה מעץ (פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון) וכלי הקשה (טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים וקסילופון). לכל קבוצת כלים נגן ראשון, האחראי לקבוצה כולה ולעיתים אף מתבקש לנגן קטעי סולו ביצירה (למשל, קטע הכינור ב"בנדיקטוס" במיסה סולמניס של בטהובן). הכנר הראשי, ה"קונצרטמייסטר", עומד בראש התזמורת ומסייע למנצח בעבודתו בשעת הצורך. לפעמים אף מצטרפים לתזמורת כלים ייחודיים ליצירה, כמו פסנתר, עוגב או כלי פריטה כמו נבל. בדרך־כלל, הקבוצה הגדולה ביותר בתזמורת היא של הקשתנים, אך יש יצירות שבהן חלקם של כלי הנשיפה גדול כשלהם ולעיתים אף יותר. דוגמה לתזמורת סימפונית היא התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שבה יש כ־100 נגנים.
התזמורות הסימפוניות מנגנות בדרך כלל מוזיקה קלאסית, שיכולה להקיף את כל התקופות, מתקופת הבארוק ועד למוזיקה בת ימינו, בהרכבי כלים משתנים לפי הצורך. יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.
ניצוח
ערך מורחב – ניצוח
את נגינת התזמורת הסימפונית מדריך מנצח, שתמצית תפקידו להורות לנגנים את המפעם והדינמיקה, אך ניצוח על תזמורת כולל הרבה מעבר לכך. מנצח מעולה יכול להפיק מתזמורת בינונית הרבה יותר משיוכל מנצח בינוני להפיק מתזמורת טובה. ה"כימיה" שמנצח יוצר עם התזמורת הכרחית להשגת ביצוע, שאיננו מִתמצה בנגינת הצלילים לפי הכתוב בפרטיטורה.
היסטוריה
במאות ה־15 וה־16 באיטליה (תקופת הרנסאנס) החזיקו בני האצולה בחצרותיהם קבוצות נגנים, שתפקידם היה לספק מוזיקה לנשפי ריקודים ואירועים חגיגיים. בראשית המאה ה־17, ככל שהצגות תיאטרון ובעיקר אופרה נעשו לנחלת הקהל הרחב והוצגו בציבור ולא רק בבתי האצולה, התפתח יותר ויותר נוהג כתיבת המוזיקה לקבוצות כֵּליות משולבות, שהיא ראשיתה של התזמורת. כלי התזמורת של ימינו התפתחו בהדרגה, חלקם היו שונים בתקופת הבארוק וחלקם לא היו קיימים כלל והתפתחו במהלך המאה ה־18 או שהשתכללו ושינו את היקף צליליהם בהתאם לדרישות המלחינים.
תזמורת קאמרית
תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה, המורכבת ממספר מצומצם של כלי קשת, אליהם מתווספים לפעמים כלי נשיפה נבחרים.
תזמורת סינפונייטה
תזמורת סינפונייטה היא תזמורת גדולה מהתזמורת הקאמרית, אך קטנה מתזמורת סימפונית בגודל מלא.
תזמורת צועדת
תזמורת צועדת מורכבת מכלי נגינה המאפשרים נגינה בעת צעידה, לרוב כלי הקשה וכלי נשיפה. כבר לפני הספירה השתמשו בתזמורות מארש למצעדי כיבוש. כיום נוהגים לנגן מזיקת מצעדים בטקסים ממלכתיים או צבאיים.
תזמורות כלי נגינה ספציפים
ישנן גם תזמורות המורכבות רק ממספר נגנים המנגנים באותו סוג כלי נגינה, למשל הרכב קאמרי של כלי מיתר או תזמורת כלי נשיפה.
תזמורת בארוק
תזמורת כזו, המורכבת מכלים אותנטיים לתקופה (עתיקים, או העתקים נאמנים למקור), שואפת לשחזר בנאמנות הרבה ביותר האפשרית את הצליל, אליו התכוון המלחין בעת כתיבת היצירה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תזמרת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תזמורת |
בן שלו, האם התזמורת החליפה את הלהקה ברוק הישראלי, באתר הארץ, 27 במרץ 2014
23222285תזמורת