תוחלת החיים בישראל
תוחלת החיים בישראל הוא אומדן לצפי של מספר שנות החיים הצפויות ליילוד שנולד בישראל.
תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהמובילות בעולם[1], ועמדה ב-2017 על 81.27 לגברים ו-84.58 לנשים[2].
תוחלת החיים בישראל
דו"ח של האו"ם משנת 2006 מצא כי תוחלת החיים בלידה של גברים ונשים בישראל היא מהגבוהות בעולם. תוחלת החיים בלידה של גבר ישראלי הייתה 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות) ושל אישה 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם. אותו דו"ח חוזה כי ישראל תשמור על תוחלת חיים מהגבוהות בעולם גם במחצית המאה ה-21.
לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי לשנת 2019 ישראל תפסה במדד תוחלת החיים את המקום התשיעי ביחד עם נורווגיה. תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים עמדה בשתי המדינות על 82.62 שנים[3]. בראשית המאה ה-21 עולה תוחלת החיים בישראל בקצב מקורב של 2.5 שנים בכל עשר שנים.
לפי השנתון הסטטיסטי של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל על בני 65+ בישראל, בשנת 2016 הייתה תוחלת החיים הצפויה של ישראלים בגיל 60 24.7 שנים (23.3 שנים לגברים ו-26.0 שנים לנשים). זאת לעומת מדינות כמו יפן (26.4 שנים), צרפת (25.9 שנים), ארצות הברית (23.3 שנים) וסין (19.9 שנים)[4].
תוחלת חיים בישראל בהשוואה היסטורית
בישראל כבכל העולם תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של גברים. להלן ממוצעי תוחלת החיים כפי שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מעודכנים נכון לשנת 2020[5]:
| שנה | תוחלת חיים - נשים | תוחלת חיים - גברים |
|---|---|---|
| 1970 | 73.4 | 70.1 |
| 1980 | 75.7 | 72.1 |
| 1990 | 78.4 | 74.9 |
| 2000 | 80.9 | 76.7 |
| 2010 | 83.6 | 79.7 |
| 2020 | 84.8 | 80.7 |
תוחלת חיים על פי לאום ודת
החל משנת 1996 ממיינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני תוחלת בהתאם לסעיף הלאום המוגדר עבור כל אדם במשרד הפנים, ובעיקר משווה בין תוחלת החיים בקשר יהודים וערבים. אזרחים שאינם מסווגים לשתי קבוצות אלו נספרים בקבוצה שלישית יחד עם היהודים, ובה כל האזרחים שאינם מסווגים כערבים.
תוחלת החיים בקרב יהודים, או יהודים ואחרים, גבוהה באופן קבוע מזו של הערבים[6].
הנתונים מעודכנים נכון לשנת 2020[5]:
| שנה | יהודים | ערבים | יהודים ואחרים |
|---|---|---|---|
| 2000 | 81.2 לנשים
77.3 לגברים |
77.9 לנשים
74.6 לגברים |
81.2 לנשים
77.1 לגברים |
| 2010 | 83.9 לנשים
80.5 לגברים |
81.3 לנשים
76.6 לגברים |
83.9 לנשים
80.3 לגברים |
| 2020 | 85.2 לנשים
81.6 לגברים |
81.5 לנשים
76.6 לגברים |
85.3 לנשים
81.4 לגברים |
השוואה על פי דת בקרב ערבים
להלן פילוח שביצע הלמ"ס של תוחלת החיים על פי דתם של האזרחים הערבים בהשוואה לזו היהודים[7]. הנתונים משקללים ממוצע של השנים 2014–2016:
| יהודים | ערבים נוצרים | דרוזים | מוסלמים | |
|---|---|---|---|---|
| נשים | 84.6 | 83.5 | 82.5 | 80.9 |
| גברים | 81.2 | 78.9 | 79.4 | 76.5 |
השוואה על פי רמת שמירת הדת בקרב יהודים
תוחלת החיים בפילוח לפי רמת שמירת הדת של האזרחים היהודים אינה נמדדת על יד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אולם מחקרים שונים מנסים להעריך מגמות שונות בהקשר זה.
מחקרים אחדים השוו בין מידת הדתיות של יישובים ישראלים לבין אריכות ימים, למשל, על ידי השוואה בין קיבוצים חילוניים וקיבוצים דתיים, ומצאו קורלציה חיובית בין מידת הדתיות של יישוב לבין אריכות ימים[8][9].
בדו"ח של מרכז טאוב משנת 2015 השוו דב צ'רניחובסקי וחן שרוני תוחלת חיים בערים ישראליות על פי מדד חברתי-כלכלי, והצביעו על מגמה לפיה בקרב יישובים הבולטים לחיוב בתוחלת חיים גבוהה מהמצופה - ביחס למדד החברתי-כלכלי שלהם - מובילים יישובים בעלי ריכוזים גבוהים יחסית של אוכלוסייה חרדית (95-31% חרדים בערים אלו)[10]. מחקר של ניצה קסיר ודמיטרי רומנוב הטיל ספק בנכונות המדידה החברתית-כלכלית והעלה טענה שההבדלים קטנים משמעותית ממסקנת דו"ח טאוב[11].
דו"ח של איתן ששינסקי, דניאל גוטליב ואחרים משנת 2017 העריך שישנה מובהקות סטטיסטית לאריכות ימים אצל חרדים, אך ציין זאת בהסתייגות כי המודל לפיו הם מודדים מי הוא חרדי עלול להיות בעייתי בגילאים מתקדמים[12].
תוחלת חיים על פי אזור מגורים
תוחלת החיים בישראל משתנה באופן משמעותי בין המחוזות השונים, כאשר תוחלת החיים הכללית לשנת 2017 היא הגבוהה ביותר במחוז יהודה ושומרון (83.7) ובמחוז מרכז (83.5), והנמוכה ביותר במחוז הדרום (81.0) ובמחוז הצפון (81.4)[13].
עיקר פערים אלו מוסבר על ידי פערים ברמה החברתית-כלכלית בין המחוזות השונים, והנתונים משתנים כאשר מנסים לנטרל גורמים שונים.
בלמ"ס ערכו ממוצע של תוחלת החיים של המחוזות בחיתוך לפי לאום לשנים 2014–2016. בחיתוך זה, בקרב "יהודים ואחרים" תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא במחוז ירושלים (84.0), והנמוכה ביותר במחוז הדרום (80.9). בקרב ערבים תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא במחוז הצפון (80.1), והנמוכה ביותר במחוז הדרום (78.2).
תוחלת חיים על פי ערים
להלן נתוני תוחלת החיים בערים הגדולות בישראל (100,000 תושבים ומעלה), בממוצע לשנים 2017-2015[7]:
| עיר | תוחלת חיים |
|---|---|
| כפר סבא | 84.4 |
| רמת גן | 84.3 |
| רחובות | 83.8 |
| פתח תקווה | 83.5 |
| ראשון לציון | 83.4 |
| בני ברק | 83.1 |
| ירושלים | 82.8 |
| תל אביב-יפו | 82.8 |
| חיפה | 82.7 |
| חולון | 82.7 |
| בית שמש | 82.6 |
| נתניה | 82.5 |
| אשדוד | 82.0 |
| אשקלון | 81.8 |
| באר שבע | 81.2 |
| בת ים | 81.1 |
השוואה בין ערים ומדד כלכלי-חברתי
בדרך כלל נמצאת התאמה בין המצב הסוציו-אקונומי של חברה מסוימת לבין תוחלת החיים באותה חברה, התאמה הידועה כבר שנים רבות ונבדקה במקומות רבים בעולם. חוקרים הצביעו על כמה קשרים אפשריים בין התופעות, בין היתר: נגישות פחותה לשירותי בריאות, חוסר במשאבים המפריע לשמירה על בריאות תקינה, מתח, מגורים בשכונות צפופות, היגיינה ועוד[14].
בשנת 2009 פרסם דב צ'רניחובסקי ממרכז טאוב את "דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות" ובו השוואה של תוחלת החיים בערים בישראל מעל ל-50,000 תושבים, לבין המדד החברתי-כלכלי של ערים אלו[10].
במרבית הערים ישנו מתאם ברור בין המדד הכלכלי-חברתי לבין תוחלת החיים, אולם כמה ערים חורגות מין המגמה ובהן תוחלת חיים גבוהה או נמוכה בהשוואה לערים בעלות מצב סוציו-אקונומי דומה. הערים הבולטות לחיוב במגמה זו הן בית שמש, בני ברק, ירושלים ורעננה - בהן תוחלת החיים גבוהה לעומת מדדן הכלכלי-חברתי. הערים הבולטות לשלילה במגמה זו הן תל אביב-יפו, גבעתיים, חדרה וקריית אתא[10].
ריכוזי אוכלוסייה חרדית בהשוואה כלכלית-חברתית
בשנת 2015 פרסמו דב צ'רניחובסקי וחן שרוני את "דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות". בדו"ח התייחסו החוקרים לדו"ח 2009, ובו שלוש הערים הבולטות ביותר לחיוב בהשוואה בין מדד כלכלי-חברתי לתוחלת חיים הן ערים בעלות ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית: בית שמש (46%), בני ברק (95%), וירושלים (31%)[10].
ממצא זה התפרסם בתקשורת ועורר עניין במחקר, וחוקרים שונים ניסו להסבירו.
צ'רניחובסקי ושרוני הציעו להבין את התופעה בתוצאה של ה"הון החברתי" של החברה החרדית. לדבריהם, החברה החרדית בנויה על מעגלי תמיכה חברתיים המקהים את תחושת העוני, ומסייעים לפרט שנקלע למשבר. להון החברתי של הקהילה החרדית השלכות נוספות שעשויות להשפיע על תוחלת החיים, כגון: דיווח נמוך על תחושת בדידות, ושביעות רצון מהקשר עם המשפחה. בנוסף לכך למבוגר החרדי הממוצע יש תחושת משמעות רבה יותר לחייו בהיותו עוסק בפעילויות המשמרות את פעילותו הקוגניטיבית והחברתית כגון לימוד תורה ותפילה במניין[15].
הסוציולוגית חיה שטייר הסבירה את התופעה באי-הדיוק של הגדרת עוני בהסתמך על מדדים כלכליים בלבד. לטענתה, למרות היות החברה החרדית ענייה על פי מבחנים כלכליים, היא איננה "תרבות עוני" מבחינות סוציולוגיות. להפך, התרבות החרדית מעודדת במידה רבה את העוני הכלכלי, וממילא תוחלת החיים שלה מתאימה לחברת רווחה[16].
במחקר של ניצה קסיר ודמיטרי רומנוב מוסברים נתונים אלה גם בעובדה שהחרדים מועסקים בשיעור נמוך יותר מכלל האוכלוסייה במקצועות צווארון כחול כגון בינוי וחקלאות, ובכך נחשפים פחות לתחלואה מקצועית. גורם נוסף לדבריהם שעשוי להשפיע על תוחלת החיים הגבוהה במגזר היא היחשפות נמוכה יותר לגורמי סיכון אחרים, כגון שירות צבאי, עישון סיגריות וצריכת סמים ואלכוהול[17]. ממחקרם אף עולה שאיכות החיים הכוללת בתחום הבריאות בחברה החרדית גבוהה מזו שבאוכלוסיות האחרות במדינת ישראל. במחקר נוסף של ניצה קסיר נמצא שבחברה החרדית המצב הסוציו-אקונומי כפי שעולה מהמדדים הסטנדרטיים אינו מתאר את המצב האמיתי של החברה, ומצבם הסוציו-אקונומי של החרדים טוב בהרבה מזה שעולה מהמדדים המקובלים. אנשים החיים בעוני הם האוכלוסייה המּועדת ביותר לכניסה למצבי חוב, אך למרות שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית, שיעור החרדים הנמצאים בחובות או אלה המשתמשים בחסכונות לכיסוי ההוצאות נמוך מהמצופה לנוכח רמת ההכנסות. כמו כן, בעוד שבחברה כולה נמצא מתאם גבוה ושלילי בין המצב החברתי-כלכלי לשיעור חייבי ההוצאה לפועל, כאשר מדובר בחברה החרדית קשר זה אינו קיים. הקהילה החרדית תומכת בחבריה הנזקקים באמצעות כלים שונים, כמו רכישות מרוכזות המביאות לניצול כוח הקנייה הקהילתי תוך צמצום רמת הרווח הקמעונאי על מוצרי יסוד, מתן תרומות, וסיוע של מתנדבים. לכן שיעור החייבים בציבור החרדי נמוך מהמצופה מרמת הכנסותיהם. לרוב הנזקקים להלוואות יכולים לקבלת הלוואות נוחות ללא ריבית.[11] לאור ממצאי המחקר, אין זה מפתיע שלא נמצאה התאמה בין המצב הסוציו-אקונומי של היישובים החרדים ותוחלת החיים שלהם.
תוחלת חיים לפי רמת השכלה
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על עליה עקבית בתוחלת החיים בהתאם לרמת ההשכלה, שהיא אחד המרכיבים של מעמד חברתי-כלכלי הקשור בדרך כלל לתוחלת החיים.
בשנת 2015 מדדה הלמ"ס נתונים המפלחים את האוכלוסייה בהתאם לרמת השכלה, וניסה להעריך את תוחלת הצפויה לאדם בגיל 30 בהתאם לרמת ההשכלה שלו:
| השכלה | תוחלת חיים בגיל 30 - נשים | תוחלת חיים בגיל 30 - גברים |
|---|---|---|
| על תיכונית ואקדמית | 58.2 | 55.2 |
| תיכונית מלאה, כולל בגרות | 55.5 | 53.3 |
| פחות מ-12 שנות לימוד | 53.2 | 47.7 |
קישורים חיצוניים
- תוחלת החיים ממשיכה לעלות: מודיעין עילית בראש הרשימה, היישובים הערבים בתחתית, 4 בדצמבר 2019, באתר מעריב אונליין
- "האם כסף יאריך את חייך" - בריאות בקרב חרדים (תקציר), צוות מרכז טאוב, 31/05/2016
- דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים" (המחקר המלא), מתוך "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015"
- יאיר שרקי, "פרויקט מיוחד: מה סוד החיים הארוכים של החרדים?", חדשות רשת 13
- יהושע הכהן ומרים לב, החרדים בריאים פחות, אבל חיים יותר, באתר בחדרי חרדים, 24/11/2010
הערות שוליים
- ^ ד"ר איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת, באתר ynet, 19 במאי 2016
- ^ ד"ר איתי גל, בריא כאן: הגברים הישראלים עלו למקום ה-3 בעולם בתוחלת החיים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
- ^ ד"ר איתי גל, דו"ח ארגון הבריאות העולמי: באיזו מדינה חיים הכי הרבה – ומה תוחלת החיים בישראל?, באתר Ynet, 10/12/2020
- ^ ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. (עור'). (2018). בני + 65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017, לוח 5.11. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וג'וינט אשל.
- ^ 5.0 5.1 תוחלת חיים, לפי מין, דת וקבוצת אוכלוסייה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ * תוחלת החיים ממשיכה לעלות: מודיעין עילית בראש הרשימה, היישובים הערבים בתחתית, 4 בדצמבר 2019, באתר מעריב אונליין
- ^ 7.0 7.1 אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו, באתר משרד הבריאות
- ^ מחקר: דתיים מאריכים חיים יותר מאשר חילונים, באתר nrg, 27/11/2005
- ^ Kark, Jeremy D., Galia Shemi, Yechiel Friedlander, Oz Martin, Orly Manor, and Solomon Hillel Blondheim, “Does Religious Observance PromoteHealth? Mortality in Secular vs. Religious Kibbutzim in Israel,?, American Journal of Public Health, 86
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 לפי נתוני 2006, מתוך דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים" (המחקר המלא), מתוך "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015", עמ' 385.
- ^ 11.0 11.1 ניצה (קלינר) קסיר, מיהו עני? חובות בחברה החרדית היבטים שונים של עוני ודרכי התנהלות פיננסית בקרב הציבור החרדי, אסופת מאמרים, סיכום פעילות הרשות ומבט על אתגרי העתיד, אוניברסיטת תל-אביב ורשות האכיפה והגבייה, 2018, עמ' 57-76
- ^ איתן ששינסקי, דניאל גוטליב ואחרים, הקשר בין רמת ההכנסה ותוחלת החיים - המקרה הישראלי, עמ' 13
- ^ תוחלת חיים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ בנק ישראל -חטיבת המחקר, הקשר בין המצב החברתי-כלכלי למצב הבריאות
- ^ דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", מתוך "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015", עמ' 394, 399
- ^ שטייר, חיה, עוני בין דיסציפלינות: תרומתה של הסוציולוגיה לחקר העוני, סוציולוגיה ישראלית ז׳(1), 2005
- ^ ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב, איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית - מבט השוואתי, המכון החרדי למחקרי מדיניות, אוגוסט 2018, עמוד 47
34136771תוחלת החיים בישראל