טדאוש קושצ'ושקו
 | |
| תדיאוש קושצ'ושקו |
אָנְדְזֵ'יי טדאוּש בּוֹנַאוֶנְטוּרַה קוֹשְצ'וּשְקוֹ (בפולנית: Andrzej Tadeusz Bonawentura Kościuszko להאזנה (מידע • עזרה); 4 בפברואר 1746 – 15 באוקטובר 1817) היה לוחם פולני לחירות ארצות הברית ופולין.
שנותיו הראשונות ומלחמת העצמאות של ארצות הברית
קושצ'ושקו נולד באיחוד הליטאי-פולני למשפחה אריסטוקרטית ממוצא פולני, באזור השייך כיום לבלארוס. הוא נשלח לאקדמיה צבאית בוורשה, ולמד בצרפת את מקצוע ההנדסה הצבאית. בצרפת נפגש עם מהפכנים אמריקאים ובהם בנג'מין פרנקלין, ואלו גייסו אותו לטובת האומה האמריקנית הצעירה, שהחלה את המרידה נגד בריטניה במסגרת מלחמת העצמאות של ארצות הברית.
קושצ'ושקו מונה לקולונל בצבא המורדים האמריקאים בשנת 1776, ולאחר מכן הועלה לדרגת גנרל. במסגרת זו לחם בהצטיינות בקרב סרטוגה (1777), הנחשב בעיני רבים [דרושה הבהרה] לנקודת המפנה לטובת ארצות הברית במלחמת העצמאות.
המלחמות בפולין
ב-15 ביולי 1784 חזר קושצ'ושקו לפולין, ובתחילה לא התקבל לצבא, בשל יריבות עם אנשים בעלי השפעה. הוא ניסה לנהל חלק קטן מאחוזת משפחתו, אחרי שאחיו הפסיד את רוב השטח בניהול כושל. אולם הרעיונות הליברליים של קושצ'ושקו, כמו שחרור הצמיתים, הכניסו אותו לחובות גדולים.[1]
בשנת 1792, בעקבות עליית כוחו בחוגים פוליטיים ליברליים, קושצ'ושקו הצטרף להנהגת הצבא הפולני, באישור ועדה מלכותית, במלחמה להגנת החוקה, שנוהלה נגד הצבאות הרוסיים הפולשים. אולם הוא צורף לצבא המלך, ולא למליציה במודל אמריקני, שהוא הטיף להקמתה. הוא ביקש לעבור לצבא ליטא, אך בקשתו נדחתה. בסופו של דבר, הנסיך יוזף פוניאטובסקי, מפקד דיוויזיה בצבא פולין, ואחיינו של המלך, זיהה את כישרונו של קושצ'ושקו, ומינה אותו לסגנו. בהמשך, קושצ'ושקו מונה למפקד דיוויזיה אחרת.
מעמדתו החדשה, קושצ'ושקו המשיך לנהל גם מסע פוליטי לשוויון זכויות לצמיתים וליהודים, ולביטול האצולה. קושצ'ושקו בירך על קבלת החוקה החדשה, שעשתה צעדים קטנים לכיוון הזה.
כשנה לאחר קבלת החוקה, מתנגדיה, שרצו לשמור על זכויותיהם כאצילים, שתפו פעולה עם צבאות האויב, שעלו על כוחות פולין במספרם, באופן משמעותי. המלחמה נטתה לרעת פולין. קושצ'ושקו השתתף בניהול קרב נסיגה והשהייה, וזכה בעיטור ממפקדיו על הצלחתו בדבר. קושצ'ושקו סירב לקבל עיטור נוסף מהמלך, משום שקושצ'ושקו פעל למען הפיכת פולין לרפובליקה, ולמען ביטול המלוכה. סירוב זה פרסם את קושצ'ושקו באירופה, והוא קיבל עיטור מפעילי המהפכה הצרפתית.
בסופו של דבר, מלך האיחוד הפוליני-ליטאי נכנע, והורה לצבאותיו להפסיק להילחם בפולשים. המלך ביקש מקושצ'ושקו להישאר בצבאו, אך קושצ'ושקו פרש. בעקבות הכניעה, חולקה פולין, פעם נוספת, בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה בשנת 1793.
ערך מורחב – מרד קושצ'ושקו
קושצ'ושקו נמלט לסקסוניה (אחת ממדינות גרמניה, שטרם אוחדה), ושב בכוחות מחודשים בשנת 1794, תוך שהוא מכריז על עצמו כ"נצ'אלניק" (מנהיג לאומי) נגד הכיבוש הרוסי. מרידה זו, שבה גויס אף גדוד פרשים יהודי בראשות הקולונל ברק יוסלביץ', הייתה קצרה ועקובה מדם, ובסיומה נשבה קושצ'ושקו בידי הרוסים.
למזלו של קושצ'ושקו, הצארית יקטרינה השנייה מתה זמן קצר לאחר תפיסתו, ובנה פאוול הראשון, אשר שנא את אמו והשתדל להפוך את כל פקודותיה, הורה על שחרור כל האסירים הפוליטיים הפולנים, ובהם קושצ'ושקו.
גלות
קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות בארצות הברית ובשווייץ. הוא סירב לפניות נפוליאון להשתתף במלחמותיו ובתמורה להנהיג ממשלת בובות פולנית בדוכסות ורשה. הוא מת בגלות בשווייץ בשנת 1817.
מורשתו של קושצ'ושקו
מלחמתו של קושצ'ושקו לעצמאות ארצות הברית ופולין הפכה אותו לדמות נערצת בשתי האומות, ומקומות רבים נקראים על שמו. הוא נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול בקרקוב, מקום קבורתם של מלכי פולין. בשנות העשרים של המאה ה-19, בקרקוב, נבנה לזכרו תל קושצ'ושקו. מגלה הארצות הפולני פאבל אדמונד סְטְזֶ'לֶצְקִי קרא את ההר הגבוה ביותר ביבשת אוסטרליה על שמו. כן נקראים על שמו העיר קושצ'ושקו במיסיסיפי, מחוז קושצ'ושקו באינדיאנה, שני גשרים במדינת ניו יורק, כביש טדאוש קושצ'ושקו בלוס אנג'לס וגשר בסן פרנסיסקו.
בברית המועצות, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקמה דיוויזיה פולנית שנלחמה לצד הצבא האדום – דיוויזיה זו נקראה על שמו של טדאוש קושצ'ושקו. (רו')
קישורים חיצוניים
- טדאוש קושצ'ושקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- טדאוש קושצ'ושקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Herbst, Stanisław (1969). "Tadeusz Kościuszko". Polski Słownik Biograficzny, 439 pages (in Polish). Vol. 14. Warsaw: Instytut Historii (Polska Akademia Nauk).
טדאוש קושצ'ושקו39366777Q191479