שפע ימים
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | נלה |
| מייסדים | אברהם טאוב |
| תקופת הפעילות | 1999–הווה (כ־25 שנים) |
| משרד ראשי | הרצל 90 נתניה |
| מוצרים עיקריים | חיפושי יהלומים ואבני חן |
| שווי שוק | 45.5 מיליון ש"ח (17 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 5.34 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| רווח תפעולי | הפסד של 12.5 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| רווח | הפסד של 14.4 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| הון עצמי | 18.4 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| סך המאזן | 21.7 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| יו"ר | מרים רויטמן |
| מנכ"ל | יעקב לקסר |
| עובדים | 15 |
| www.shefagems.com | |
שפע ימים בע"מ הייתה חברת אקספלורציה לחיפושי יהלומים, אבני חן וזהב. החברה הוקמה במטרה לכרות אוצרות טבע באזור הכרמל.
החל מ-2016 פעלה החברה תחת הערת עסק חי לגבי יכולתה להמשיך ולהתקיים וטרם רשמה כל הכנסות מפעילותה. בנוסף החזיקה ביתרת הפסד בסך 90 מיליון שקל. באוקטובר 2018 החליט דירקטוריון החברה על מכירתה כשלד בורסאי והמשך מסחר במניה הנסחרת בבורסה בלונדון בלבד.[2][3] חברת אגרופומיס שוקי הון, רכשה 60% ממניות השלד הבורסאי תמורת כ-2 מיליון שקל. במסגרת העסקה יצקה אגרופומיס לתוך השלד פעילות חדשה של אתרי מסחר אלקטרוני. באוקטובר 2020 שונה שם החברה מ"שפע ימים בע"מ" ל"נלה דיגיטל קומרס בע"מ". החברה פיתחה שלושה קווי פעילות: הראשון תחת חברת הבת "ספוטנגו", שמחזיקה בחנויות פופ-אפ, אותן היא משכירה לשוכרים לתקופות קצרות. קו פעילות שני הוא מימון חוץ-בנקאי לסוחרי אינטרנט. קו הפעילות השלישי הוא רכישה והפעלה של חנויות וירטואליות[4].
רקע להקמת החברה
בשנת ה'תשמ"ח 1988. ביקר ראש עיריית חיפה, אריה גוראל, במעמד חלוקת דולרים אצל הרבי מנחם מנדל שניאורסון, במהלכו אמר לו הרבי: "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא – הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק המענה" (חדירת המחרשה)[5][6]. באותה עת לא זכו דבריו לתשומת לב של ממש.
בסוף שנות ה-90, ביוזמת אשת חסיד חב"ד תושבת לוד שהכירה את דברי הרבי אל גוראל, פנו קבוצה של חסידי חב"ד לאיש העסקים וחסיד חב"ד אברהם טאוב במטרה לבחון באופן מעשי את דברי הרבי, שנפטר מספר שנים קודם. טאוב נולד בישראל בשנת 1951 כבן למשפחת יהלומנים נתנייתית. לאחר שירותו הצבאי השתלב בעסקי המשפחה והקים את קבוצת החברות "NDC" שעסקו בייצור ושיווק תכשיטים משובצים ביהלומים במרכזי מכירה לתיירים וישראלים. כמו כן שימש טאוב בשליחות מטעם חב"ד ברוסיה בתקופת מסך הברזל. על פי דברי טאוב, הם רואים בדברי האדמו"ר נבואה שעתידה להתגשם ולפיכך בנוסף להיבט העסקי, עבודתם היא שליחות הן להגשמת דברי רבם והן למען הבאת ברכה לעם ישראל. טאוב שימש כמנכ"ל החברה עד פטירתו ב-2019.[7]
בקונטרס תורני שנכתב על ידי חסידי חב"ד ויצא לאור בשנת 2010 – הנקרא "אבנים טובות ומרגליות באדמת ארץ ישראל" – מובאים מקורות תורניים שונים המצביעים על קשר בין האזורים אליהם התייחס הרבי, לבין היתכנות הימצאותם של אבנים טובות ומרגליות בהם ע"פ מקורות חז"ל, ובמיוחד בקשר שבין נחלת שבט זבולון המקראי ליהלומים[8]. התפרסמה גם ביקורת שהציטוט האמור מדברי הרבי אינו מדויק כלל, ובעצם הרבי בדבריו כלל לא דיבר על מרגליות שבאזור נחל הקישון והעמקים[9].
פעילות החברה
עבודות האקספלורציה
החיפושים בהם פועלת החברה הם בהתאם לסטנדרטים עולמיים ומורכבים ממספר שלבים. תהליך החיפוש והחקירה של אבנים יקרות הוא מטבעו תהליך "מתגלגל", שתוכנו, היקפו ועיתויו מסתמכים על מידע מצטבר הנאסף בד בבד עם התקדמותו.
פעילות האקספלורציה השוטפת של החברה מתרכזת בשני מישורים עיקריים: האחד – הגדרת המיקום של המרבץ המשני (Secondary Deposit) האלוביאלי בתוך השכבות בעמקי זבולון ויזרעאל לאורך אפיק נחל הקישון; והשני – חיפוש ובדיקות של המרבץ הראשוני (Primery Deposit) בגופים המגמטיים בהר הכרמל ובאזור רמות מנשה. פעילות האקספלורציה כוללת, בין היתר, עבודת שטח, מיפוי, ביצוע סקרים גאופיזיים, גאוכימיים וגאולוגים, איסוף דגימות על פני השטח, ביצוע קידוחי סקר בקוטר קטן, קידוחים בקוטר רחב, וכן איסוף דוגמאות גדולות (Bulk Sampling), ביצוע בדיקות ויזואליות ומינרולוגיות של הממצאים.
החומר שנאסף במסגרת האקספלורציה מובל למתחם התפעולי ולמעבדות החברה בעכו, ועובר תחילה טיפול בשלבים הכולל בין היתר שטיפה, סינון, ניפוי והפרדה באמצעות מכשור טכנולוגי ייעודי שנרכש בחו"ל. בשלב השני מתבצעים מיון והפרדה מינרלוגית על ידי צוות מקצועי שהוכשר במיוחד לצורך כך. החברה מבצעת מעת לעת בדיקות גאוכימיות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק במעבדות חיצוניות בישראל ובחו"ל לצורך בדיקת ההרכב הכימי של מינרלים אינדקטורים לקימברליט (Kimberlitic Indicator Minerals – KIM) שנמצאו על ידה.
בהתאם לתעודת תגלית שקיבלה החברה ב-מרץ 2020 פועלת החברה אל מול רשויות התכנון לאשר הקמת מכרה להפקת אבני חן ראשון מסוגו בישראל.
ממצאי החברה
במסגרת האקספלורציה של החברה נמצאו עשרות אלפים של מינרלים אינדיקטורים (KIM) להימצאות יהלומים, בהם גארנט, אילמניט, ספינל וקלינופירוקסן. ממצאי החברה כוללים גם יהלומים (42 יהלומי מיקרו ו-34 יהלומי מאקרו), יהלום (מיקרו) אחד שנמצא כאמור על ידי דה-בירס, וכן אבני חן אחרות – ספיר, אודם וכ-2500 קריסטלים מהמינרל הנדיר מואסניט[10].
במסגרת פעולות האקספלורציה האמורות נמצאו גם מספר גרגרי זהב וכסף, אך עיקר מאמציה של החברה מושקעים בחיפוש אחר מרבצי היהלומים ואבני החן.
בשנת 2004 לאחר ביקור בשטחי החיפוש של החברה בהר הכרמל, של משלחת גאולוגים מסינדיקט היהלומים - דה בירס, התקבל דו"ח המאשר את ממצאי החברה להימצאות יהלומים באחד מאזורי החיפוש ברכס הכרמל.
החברה דיווחה החל משנת 2001, כי במסגרת פעילותה מצאה גבישי מואסניט - באותה עת היה הגדול שבהם בגודל של 3.5 מ"מ.
בעקבות ממצא זה פרסמה החברה בשנת 2009 פוסטר[11] במסגרת כנס החברה הגאולוגית בשם Moissanite Discovery ומאז המשיכה לעסוק בחיפושי מחקר במטרה לאתר את סלע המקור של המואסניט בשטחי פעילותה.
בבדיקה מינרלוגית שנערכה במעבדות "שפע ימים" לגבי מדגמים שנאספו בתוך שטחי המחקר, נמצאו גרגרים נוספים של מואסניט בגדלים שמתקרבים לגודל של 3 מ"מ. הייחודיות של הגרגרים הללו היא בעובדה שהם מכוסים ב"קליפה" בצבע לבן או אדום. החברה החליטה לשלוח מספר גרגרים לבדיקה בז'נבה על ידי ד"ר אדווין גנוס (Dr. Edwin Gnos) הנחשב למומחה בתחום זה.
בחודש אפריל 2012 התקבל מד"ר גנוס דו"ח בו צוין כי הוא מאמין שהגרגרים הם חלק מתוך מקור קימברליטי - "primary Kimberlite" כהגדרתו. עוד צוין במסקנות הדו"ח שגרגרי המואסניט לא הובלו מרחק רב מהמקור שלהם וכי גרגרים גדולים אלו הם ממקור טבעי. בנוסף המליץ ד"ר גנוס להמשיך ולחקור את האזור בו נמצאו גרגרים אלו.[12]
בחודש אוגוסט 2012 דיווחה החברה על מציאת גביש בגודל 4.1 מ"מ.[13] בחודש דצמבר 2015 דיווחה החברה כי מצאה גביש נוסף של מויאסנייט בגודל 4.14 מ"מ.[14]
ב-13 באוגוסט 2012 דיווחה החברה כי מצאה בשטחי החיפוש אבן יקרה ונדירה מסוג מואסניט בגודל של 4.1 מ"מ, לדברי החברה מדובר באבן הגדולה ביותר מסוג זה שהתגלתה עד היום בעולם[15].
ב-24 בינואר 2013 דיווחה החברה כי מצאה אבן חן יקרה מסוג ספיר בגודל של 5.72 קרט[16].
באוגוסט 2014 פרסם המכון הגמולוגי האמריקאי GIA מאמר המבוסס על מחקרם של הפרופסור לפיזיקה עמנואל פריש (Emmanuel Frisch), מנהלת פרויקט שפע ימים ורד טולדו, והמחברת ומומחית אבני החן אנטואנט מאטלינס (Antoinette Matlins) בו נבחנו גבישים של מואסניט אשר נמצאו על ידי חברת שפע ימים, בהם בגדלים שטרם נמצאו בעולם. הם ציינו כי 30 הגבישים שנבחנו היו בעלי שש צלעות, דו-פירמידיים עד שטוחים, עם נוכחות רבה של פינקואיד (pinacoid), וכי הם היו שקופים עם צבעים הנעים בין כחול עמוק לירוק בהיר. לדברי השלושה, בהתבסס על מציאת שפע גבישים שבורים ניתן להניח שאפשר למצוא גבישים במידות גדולות יותר[17].
ב-7 באוגוסט 2014 העניק רשם הפטנטים וסימני המסחר, לשפע ימים, תעודות רישום ובעלות על סימני מסחר (בעברית ובאנגלית) כדלהלן[18]: "מויסאנייט טבעי על ידי שפע ימים" "NATURAL MOISSANITE BY SHEFA YAMIM"
בינואר 2016 דיווחה החברה כי מצאה מספר מינרלים שאינם מוכרים למדע, כשהמהותי שבהם הוא המינרל טיסטאריט (Tistarite-Ti2O3) שעד אז אותר רק במטאוריט בודד שהגיע מהחלל החיצון. לטענת החברה זהו גילוי הראשון בטבע של מינרל מסוג זה שמקורו בכדור הארץ[19].
ב־7 בינואר 2019 דיווחה החברה כי בעקבות תוצאות מחקרים מדעיים שנערכו על ידי מעבדות באוסטרליה ובאיטליה, נתקבל אישור רשמי מהמדענים של האגודה הבינלאומית למינרלים IMA – International Mineralogical Association על רישום מינרל חדש בטבע, ייחודי ונדיר ביותר שהתגלה בשטחי הפעילות שלה.[20]
המינרל החדש, המופיע לראשונה בטבע התגלה בתוך אבן החן הייחודית "ספיר כרמל", שנמצאה על ידי חברת הבת במקטע התיכון של הקישון - נקרא על ידי החוקרים בשם הייחודי: "כרמלטזייט" המורכב מצירוף של הר הכרמל – האזור בו נמצא המינרל החדש והאלמנטים שממנו הוא מורכב טיטאניום - זירקון - אלומיניום (TAZ)[21]
החברה מחזיקה בהיתרים בלעדיים (חקירה וחיפוש) שקיבלה מהמפקח על המכרות במשרד האנרגיה והמים בשטח כולל של כ-660 אלף דונם. שטחי ההיתרים כוללים את אפיק נחל קישון בעמק זבולון, עמק יזרעאל, הכרמל, אזור רמות מנשה ומגדל העמק. התמקדותה של החברה באזורים אלו נובעת, בין היתר, ממידע גאולוגי וגאופיזי מוקדם, לפיו רכס הכרמל מורכב מגופים מגמטיים בהם התרחשה פעילות געשית המצביעה על אפשרות מציאת אבנים יקרות; נחל קישון ואגן הניקוז שלו (לרבות עמק יזרעאל שמתנקז לנחל קישון) המהווים תוואי להובלת אבנים יקרות שמקורן בגופים המגמטיים המצויים על הר הכרמל; ואזור רמות מנשה בו נמצאו עדויות לקיומו של מבנה גאופיזי תת-קרקעי גדול (אנומליה גאופיזית)[22].
ב-מרץ 2020 קיבלה החברה "תעודת תגלית" למחצב קורונדום עשיר בטיטניום, בתעודה מצוין כי המינרל אינו סחיר בשוק העולמי כאבן חן ותעודת התגלית תישלל מהחברה אם לא תצליח לשווקו בעולם.[23]
הצטרפות לבורסה
בחודש אפריל 2012 אושרה עסקה שבה חברת השלד הבורסאית "אלוני מיתר" קנתה 75% מחברת "שפע ימים" בתמורה ל-90% מהון המניות של "אלוני מיתר". בהתאם לפרטי העסקה שונה השם של חברת השלד "אלוני מיתר בע"מ" ל"שפע ימים בע"מ", ונסחרה בבורסה תחת שם זה[24]. לאור הפסקת עשיית השוק במניה שלעיל, המניה והאופציה "אלוני מיתר אפ 2" נכנסו לרשימת ניירות הערך דלי הסחירות. ב-26/08/12 החלה המנייה "שפע ימים" להיסחר בבורסה.
מאז 2015 החברה פועלת תחת הערת עסק חי לגבי יכולתה להמשיך ולהתקיים.[25]
ב-18 בדצמבר 2017 נרשמו מניות החברה למסחר בבורסת LSE בלונדון בסימון SEFA והחל המסחר בהן.[26]
במרץ 2020 הגישה החברה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים בינה ובין נושיה.[27]
ב-אוגוסט 2021 החליטו הדירקטוריון ובעלי המניות למכור את החברה כשלד בורסאי ולהמשיך את פעילות האקספלורציה והכרייה כחברה פרטית עם אותם בעלי מניות בשם: שפע בישראל (ג'י. אם.) בע"מ.
שיווק תכשיטים
ב-ינואר 2022 חתמה שפע בישראל חוזה שיווק בבלעדיות עם חברת הולי ג'מס (אי.סי.) בע"מ שנשלטת על ידי שפע בישראל (92%)[דרוש מקור].
בהתאם להסכם בין החברות, לחברת הולי ג'מס זכות הקניה הבלעדית של אבני הגלם הנכרות על ידי שפע בישראל ובהתאם לכך היא המשווקת הבלעדית שלהן[דרוש מקור].
הולי ג'מס מלטשת את אבני החן ומשבצת אותם בתכשיטים יוקרתיים, הן בקולקציות מסחריות והן בקולקציות המסווגות על ידה כ- "One of a kind"[דרוש מקור].
הולי ג'מס בשותפות עם שפע בישראל מפעילה מרכז מבקרים וחנות מפעל במעבדות החברה שבאזור התעשייה הדרומי של עכו[דרוש מקור].
משקיעי החברה ובעלי תפקידים בה
משנת 1999 ועד ליום תחילת המסחר בבורסה גייסה החברה 181 בעלי מניות פרטיים מהארץ ומחו"ל שהשקיעו כ-14 מיליון דולר.
נכון לאוגוסט 2021 לחברת שפע בישראל מאות בעלי מניות, וגיוס ההון הכולל שלה מיום הקמתה מתקרב ל-40 מיליון דולר.
עד לחודש מרץ 2012 שימש כגאולוג ראשי של החברה אלן רופ (אביו של החזאי דני רופ). אלן רופ היה בעל ניסיון בחיפושי יהלומים במכרות ביבשת אפריקה. בעקבות פטירתו של אלן רופ ב-2012 מונה כגאולוג ראשי הווארד גלן קופרשמיט. קופרשמיט בעל ניסיון של למעלה משלושים וחמש שנים בתחום תעשיית החיפוש והכרייה של אבנים יקרות[28]. באפריל 2013 החליט קופרשמיט לסיים את תפקידו כגאולוג ראשי.
ביוני 2020 מונתה ד"ר רלי ולד ליועצת גאולוגית ראשית של החברה. ומר ג'יימס קמפבל, מנכ"ל חברת כריית היהלומים בוטסואנה דיימונד בדרום אפריקה ולשעבר חבר דירקטוריון בחברת דה בירס, מונה ליועץ גאולוגי חיצוני.
לאחר פטירתו של מייסד ומנכ"ל החברה אברהם טאוב בספטמבר 2019 מונתה ביוני 2020 בתו טלי שלם למנכ"ל החברה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שפע ימים- ערוץ היוטיוב בו ראיונות וסרטונים של החברה.
- שפע ימים בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- שפע ימים בע"מ, באתר "מאיה"
- ורד קלנר, אגדה חב"דניקית: סיפור על אמונה ויהלומים שיכול לקרות רק בישראל, באתר גלובס, 9 במאי 2012
לילה כלכלי ערוץ 10, סרטון באתר יוטיוב- ערן אזרן, חברת הנדל"ן לשעבר תחפש יהלומים בקישון, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2011
- ליאור זנו, מחפשים יהלומים בקישון ומקווים להנפיק ב-100 מיליון דולר, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2010
- ליאור זנו, "הקדוש ברוך הוא עשה פלא - הטמין אבנים טובות בחיפה", באתר TheMarker, 4 באפריל 2012
- אורי טל-טנא, חלום היהלומים לא מצדיק את התמחור הגבוה של שפע ימים, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2013
ערן אזרן, בחב"ד זועמים על שפע ימים: "משתמשים בשם הרב לעסקים", באתר TheMarker- רועי צ'יקי ארד, הבהלה ליהלומים של הרבי מלובביץ', באתר הארץ, 24 במרץ 2013
- ריאיון עם ורד טולדו מנהלת פרויקט שפע ימים מספרת על פעילות החיפושים של החברה., אבי שאולי, 12/06/14 באתר ביזפורטל.
- מהשטח ועד למעבדות החברה - תהליכי האקספלורציה בפחות מ-2 דקות, סרטון באתר יוטיוב
- מנכ"ל שפע ימים: "מבחינתנו השמיים הם הגבול", עופר וולפסון, 01.07.15, אתר NEWS1.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 שפע בישראל (ג'י. אם.) בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ שפע ימים בוחנת מיזוג לתוך הבת הנסחרת בלונדון והמשך מסחר בLSE בלבד
- ^ גיא בן סימון, הטיפ של הרבי מלובביץ' שהתגלגל לבורסה מסיים כשלד בורסאי, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
- ^ שלי אפלברג, במקום יהלומים בקישון - חנויות וירטואליות: נלה דיגיטל מזנקת ביותר מ-60%, באתר TheMarker, 7 במרץ 2021
- ^ וידאו מהמפגש בערוץ הרשמי של jem
- ^ Initiatives
- ^ רותי ברמן, אבי טאוב: "היהלום של חב"ד" נפטר, באתר בלינקר, 3 בספטמבר 2019
- ^ http://www.shefayamim.com/uploadimages/image/Kuntres_heb_March_2011.pdf
- ^ העמק אינו עמק, הנהר אינו נהר, והיכן "האבנים הטובות"? COL חב"ד און ליין
- ^ גלובוסTV, כתבה מצולמת מה-14/09/14
- ^ Natural Moissanite
- ^ [1]
- ^ [2]
- ^ Shefa Yamim (A.T.M) Ltd., www.shefayamim.com
- ^ מאיה-מערכת אינטרנט להודעות החברות - הבורסה לני"ע בתל אביב
- ^ שפע ימים מזנקת 8.1%: מצאה אבן יקרה בגודל 5.72 קראט - גלובס
- ^ שפע ימים מצאה מואסנייט בנחל הקישון. כתבה באתר מכון היהלומים הישראלי.
- ^ שפע ימים, תעודת סימן מסחר ממשרד המשפטים, 07/08/14
- ^ שפע ימים: "מצאנו מינרל חדש שנמצא עד כה רק בחלל החיצון"
- ^ Shefa Yamim's Carmel Sapphire™ formed of a new and rare mineral, www.shefayamim.com, 2019-01-07
- ^ Shefa Yamim - Carmel Sapphire, www.shefayamim.com
- ^ TASE, דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות | הבורסה לניירות ערך, באתר מאיה
- ^ תעודת תגלית לחברת שפע ג'מס בע"מ - מחצב קורנדום עשיר טיטניום וכן מגוון מינרלים, אתר משרד האנרגיה והתשתיות
- ^ http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=733036
- ^ דוגמה: שפע ימים בע"מ - דו"ח חצי שנתי ליום 30 ביוני 2019, באתר "מאיה"
- ^ First Day of Dealings on the Official List of the London Stock Exchange
- ^ בקשה לאישור הסדר נושים בין החברה ובין נושיה, באתר "מאיה"
- ^ ע"פ דו"ח החברה מה-14/10/12
36574689שפע ימים