תורת הגלים (בלשנות)
בבלשנות השוואתית, תורת הגלים היא תאוריה הנותנת הסברים משלימים או חלופיים להסברים שמדמים את האבולוציה של השפה לאבולוציה של העולם החי.[1][2] בהקשר זה, פירוש המילה "גל" הוא דחף תרבותי לשינוי השפה עקב יצירת קשרי תרבות עם דוברי שפה אחרת.[3] זאת ועוד: רואה באירועים תרבותיים נקודתיים מקור לשינוי לשוני, שמגיע גלים-גלים אל האוכלוסיות הסובבות כמו שזריקת אבן למים שקטים מפיצה אדוות. את הבסיס הרעיוני לתורת הגלים הבלשנית הגה הבלשן הגרמני יוהנס שמידט (Johannes Schmidt) בשנת 1872.
תורת הגלים טוענת שמקור ההשראה העיקרי של הבלשנות ההשוואתית, בתחילת דרכה, גרם לה לראות תמונת עולם חלקית ביותר בנוגע להתפתחות השפות הטבעיות. מקור השראה זה היה האבולוציה של החי. דהיינו, הבלשנים דימו את מערכת המידע של השפה הטבעית למערכת המידע התורשתית של מין טקסונומי. דימוי זה בעייתי, משום שהמידע התורשתי של מין טקסונומי מוגן כמעט לחלוטין מעירוב עם מידע תורשתי של מין טקסונומי אחר. לעומת זאת, שפות טבעיות בעלות מידת שוני כלשהי דווקא נוטות לשאול זו מזו מילים, מושגים, דימויים, דרכי הגייה ואפילו מבנים דקדוקיים.
על פי תורת הגלים, המסקנות השגויות ממקור ההשראה הביולוגי היו הצגת קבוצות שפות רבות כאילו כולן התפתחו, בהכרח, משפה קדומה משותפת (פרוטו-שפה), שרק בחלק מהמקרים אכן הייתה קיימת באמת. בנוסף, השפות מוצגות כאילו הן רק הולכות ומתפצלות, מתגוונות ומשתנות מאם קבוצת השפות. כאילו הן לעולם אינן מתאחדות ולעולם אינן מושפעות משום גורם אחר מלבד אותה אם קדומה[דרוש מקור]. לדוגמה: תורת הגלים הבלשנית מטילה ספק בקיום השפה הפרוטו-כנענית. היא טוענת שעמים דוברי להגים שמיים שונים שהתיישבו יחדיו באזור הלבנט הושפעו זה מאופן דיבורו של זה, וכן מאופן דיבורם של עמי הים שעמם סחרו.
דוגמה שנייה: יוהנס שמידט טען שמעתק הגאים מתרחש במקביל בשפות קיימות, ואינו מוכיח אם קדומה אחת לשפות אלה. הוא חיזק את טענתו זו בעזרת מספר היוצאים מן הכלל למעתק מסוים, מלטינית לצרפתית, בניבים שונים של הצרפתית. המעתק הוא מ-C בלטינית, שנשמעת כמו כּ' דגושה – ל-CH בצרפתית, שנשמעת כמו שׁ' ימנית. כך, לדוגמה, המילה "חדר" בלטינית היא "קַמֶרַה" ובצרפתית תקנית היא "שַׁמְבְּר". אולם בניב הצרפתית של חבל נורמנדי אומרים "כַּמְבְּרֶה". חבל נורמנדי רחוק ממרכז צרפת וממרכז אירופה ומהווה חצי אי בתוך תעלת למאנש. שמידט טען שנורמנדי הייתה פחות חשופה לגורם התרבותי שיצר את השוני הלשוני הנ"ל. (חוקר אחר, Trudgill, טען שככלל, מעתקים מגיעים מוקדם יותר ובאופן שלם יותר לניבים של מקומות יישוב מרכזיים יותר).
דוגמה הפוכה: מהרבה בחינות, הערבית הקלאסית היא השפה הדומה ביותר למודל השפה הפרוטו-שמית. למשל, מכלל השפות השמיות, דווקא הערבית הקלאסית שמרה על מרבית עיצורי הפרוטו-שמית. זאת אף על פי שלפי ממצאים ארכאולוגיים, הערבית הקלאסית התגבשה בסביבות שנת 500 לספירה הנוצרית[4] – זמן רב אחרי שהרבה שפות שמיות (כגון האכדית, הפיניקית או העמונית), שפחות דומות למודל המקור, כבר התפתחו ואפילו מתו. ההסבר של תורת הגלים הוא שהערבית הקלאסית התפתחה במקום בו היה לדובריה מגע כמעט אך ורק עם דוברי להגים שמיים רבים ושונים. דהיינו, לפי תורת הגלים, הערבית הקלאסית היא השפה השמית המובהקת ביותר, בשל חוסר השפעות חיצוניות, לעולם הלהגים השמיים.
קיימות גם דוגמאות חסרת עוררין לשינויים דומים בשפות שונות לחלוטין, בשל השפעה משותפת של שפה שלישית. דוגמה אחת היא השפעת העברית על להגים שונים בתכלית של היהודים ברחבי העולם. דוגמאות אחרות הן השפעת שפות הכובשים על נכבשים שונים, השפעת שפות הנכבשים על כובשים שונים, והשפעת שפות מהגרים ופליטים על קולטיהם. השפה האנגלית מדגימה היטב את שלוש התופעות. האנגלית הושפעה מאוד משפות העמים שהאנגלים כבשו (למשל, שאילת מילים רבות מצרפתית במלחמת מאה השנים), משפותיהם של עמים שכבשו את אנגליה (השפעה לטינית חזקה מצבאו של ויליאם הכובש), ומשפותיהם של בני עמים רבים, שהיגרו אל ארצות הברית.
מעבר לטענה כי מידת הדמיון בין שפות אינה מעידה בהכרח על מרחק התפתחותי משפת האם המשותפת וגם אינה מעידה בהכרח על קיום אם משותפת, תורת הגלים טוענת ששפות אינן בהכרח נוצרות מפיצול ומהיבדלות זו מזו, אלא גם מאיחוד להגים. על פי טענה זו, יש לראות הרבה מהשפות המוכרות כאיחוד של מספר שפות קדומות. דוגמאות לשפות שיצירתן מדגימה היטב תהליך של איחוד שפות הן האנגלית (ראו אנגלית עתיקה), הסואהילי והמרוקאית היהודית.
תורת הגלים מטילה גם ספק בתדירותו של הליך הפיצול כהליך בודד ליצירת שפות חדשות. לדוגמה, תורת הגלים טוענת ששלל השפות הרומניות המוכרות לנו אינן רק תולדה של פיצול הקהילה דוברת הלטינית, אלא גם תולדה של איחוד תת-הקהילות שלה עם קהילות אחרות. כך, למשל, הצרפתית הושפעה מהקלטית והספרדית הושפעה מהמורית ומהערבית.
מבחינת איורי הסכמות של היווצרות השפות, בעוד דימוי אבולוציית השפות לאבולוציה הביולוגית נותן השראה לאיורים אילן יוחסין של מוצא השפות, תורת הגלים נותנת השראה לאיורים דמויי אדוות מעגליות שהאירועים שבמרכזן משולים לזריקת אבן למים שקטים. מרכזו של מעגל כזה יכול להיות גיבוש האסלאם או התפתחות מודל הפוליס היווני, שהפיצו שינויים תרבותיים ולשוניים ניכרים במזרח התיכון.
הערות שוליים
- ^ ראו: אברהם בן יוסף מבוא לתולדות הלשון העברית, אור-עם, תל אביב, 1981.
- ^ Variation, Tree and Wave Models
- ^ Wave Model for Language Change
- ^ השפות השמיות, באתר "השפה העברית"
28832291תורת הגלים (בלשנות)