שעון ביולוגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שעון צירקדיאני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. שעון ביולוגי הוא מנגנון פנימי של אורגניזם המשמש אותו למדידת זמן, וזאת לצורך ניהול תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים שמתרחשים באופן מחזורי. מחזורים אלה מכונים מקצבים ביולוגיים, והם קיימים במרבית היצורים החיים, כולל בעלי חיים, צמחים, פטריות ואף מינים מסוימים של חיידקים.

השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם מתבסס במקרים רבים על המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה.

הגדרה

המאפיין הבסיסי של שעון ביולוגי הוא היותו מקצב פנימי של היצור, אשר מתרחש באופן ספונטני ולא רק כתוצאה מתנאי הסביבה או מהשפעות חיצוניות. בהתאם לכך, לשעונים ביולוגיים יש בסיס גנטי, והם מהווים חלק מהתפתחותו התקינה של האורגניזם.

לצד זאת, שעונים ביולוגיים בהחלט עשויים להיות מושפעים מאותות חיצוניים, אשר ביכולתם לכוון את השעון ולהתאים אותו לסביבה המשתנה.

השעון הצירקדי

השעון הצירקדי (Circadian, מלטינית: "בערך יום") הוא השעון הביולוגי החשוב והנפוץ ביותר בעולם החי. לשעונים צירקדיים יש זמן מחזור שקרוב ל-24 שעות, בדומה לסיבובו של כדור הארץ על צירו. לפיכך, שעונים אלה מאפשרים ליצורים חיים להתאים את עצמם להשפעתה המשתנה של השמש על סביבתם, כגון רמת התאורה, שינויים בטמפרטורה או היכולת לבצע פוטוסינתזה. השעון הצירקדי הפנימי יכול לפעול גם בסביבה קבועה שבה אין רמזים למיקומה היחסי של השמש באותו רגע.

אותות חיצוניים אשר מכונים צייטגבר (Zeitgeber, בגרמנית: "קוצב זמן") מסוגלים לכוון ולסנכרן את השעון הצירקדי הפנימי. הצייטגבר הנפוץ והחזק ביותר הוא אור, אך גם אותות חיצוניים אחרים (למשל טמפרטורה, חומרים ביוכימיים או אינטראקציות חברתיות) מתפקדים לעיתים כצייטגבר.

בקרב צמחים ובעלי חיים רבים, המקצב הצירקדי משמש גם כבסיס לשינויים עונתיים. בתהליך המכונה פוטופריודיזם, היצור חש בשינויים שחלים באורך היחסי של היום והלילה, ובהתאם לכך משתנה המורפולוגיה או ההתנהגות של אותו יצור לפי עונות השנה. שיבושים בשעון זה עשויים להוביל ל"הפרעה רגשית עונתית".

מקצבים ביולוגיים אחרים

מחזור השינה אצל בעלי חיים

לצד המקצב הצירקדי, יצורים חיים מתנהלים גם לפי מקצבים אחרים, שאורכם שונה מ-24 שעות.

תחום המחקר של מקצבים בעולם החי נקרא כרונוביולוגיה, והוא כולל בתוכו מקצבים שונים כמו:

  • מקצב אינפראדיאני - מקצבים שאורך המחזור שלהם ארוך מיממה, כמו נדידה ומחזורי רבייה מסוימים (למשל, מחזור הביוץ והוסת בנשים).
  • מקצב אולטראדיאני - מקצבים שאורך המחזור שלהם קצר מ-24 שעות, כמו מחזורי שינה הנמשכים כ-90 דקות, ומחזורי הפרשת הורמון הגדילה הנמשכים כשלוש שעות.
  • מחזורי גאות ושפל - שעון העוקב אחרי השינויים בין הגאות והשפל הנמשכים כ-12 שעות. נפוץ בקרב יצורי אזור הכרית.
  • שעונים שמקצבם הוא דור - מחזור שכל פעימה בו מתחילה בהיווצרות האורגניזם ונגמרת במותו (או בבקטריות, בהתחלקותו לשניים). פעימת מחזור כזה מכילה, ביצורים רב תאיים, תהליך של התבגרות והזדקנות. שעון זה עשוי להיות לעזר רב בזיהוי פלילי - גילם של רימות הזבובים בגווייה מעיד על זמן המוות.

היסטוריה

התעוד המוקדם ביותר של שעון ביולוגי מגיע מהמאה ה-4 לפנה"ס, כאשר אנדרוסת'נס, קפטן ספינה תחת אלכסנדר הגדול, תיאר תנועות עלים יומיות של עץ התמרינדי (שם מדעי: Tamarindus indica)‏.[1] התצפית המודרנית של שינויים פנימיים נעשתה על ידי המדען הצרפתי ז'אן-ז'אק ד'אורטו דה מראן במאה ה-18. הוא שם לב ששינויים בעלי דפוס מחזורי של 24 שעות בעלי הצמח מימוזה ביישנית (Mimosa pudica) נמשכו גם כאשר הצמח בודד מאותות חיצוניים, כאשר הוא נשמר בחושך. ב-1918 ג'.ס. שימנסקי הראה כי חיות מסוגלות לשמר דפוסי התנהגות בעלי מחזור של 24 שעות, בהיעדר אותות חיצוניים כמו אור או שינוי טמפרטורה.[2] ג'וזף טקהאשי גילה את הבסיס הגנטי לשעון הביולוגי ביונקים ב-1994.[3][4]

מקור אבולוציוני

חלבונים רגישים לאור ומקצבי השעון הביולוגי כנראה הופיעו לראשונה בתאים הראשונים, עם המטרה להגן על שכפול ה-DNA מקרינה אולטרה סגולה במהלך שעות היום. כתוצאה מכך השכפול בוצע בלילה. הפטריה Neurospora, הקיימת כיום, משמרת את המנגנון הזה. נראה כי המחזוריות חשובה בוויסות מחזורים ביוכימיים בתוך הפרט כמו גם בתיאום עם תנאי הסביבה. סברה זו עולה מהתורשתיות של מקצבי השעון הביולוגי אחרי כמה מאות דורות של זבובי פירות במעבדה בתנאים קבועים,[5] כמו גם היכולת להעלים בניסוי התנהגויות המאפיינות את השעון הביולוגי, אך לא תופעות פיזיולוגיות בשלוים.[6][7]
השעון הביולוגי הפשוט ביותר המוכר כיום הוא של הפרוקריוט ציאנובקטריה. מחקרים הראו כי ניתן לשקם את השעון הביולוגי של Synechococcus elongatus בעזרת שלושת החלבונים של האוסילטור המרכזי. שעון זה הראה מחזוריות של 22 שעות למשך כמה ימים עם הוספת ATP. הסברים קודמים של יכולת פרוקריוטים לשמור על מקצב השעון הביולוגי היו תלויים במנגנון המשוב של שעתוק ותרגום DNA.

טרם ידוע האם שעונים ביולוגיים ביצורים אאוקריוטים דורשים אוסילטורים מונעי תהליכי שעתוק-תרגום. אמנם יצורים פרוקריוטים ואאוקריוטים חולקים את המבנה הבסיסי של השעון, אך לא נמצאה הומולוגיה ברמת הגנים. דבר זה מצביע על מקור אבולוציוני שונה.

ב-1971 רונלד ג'. קונופקה (Konopka) וסימור בנזר (Benzer) זיהו לראשונה מרכיב גנטי של השעון הביולוגי בעזרת המודל של זבובי פירות. שלושה קווים מוטנטים הראו התנהגות שעון חריגה - לאחד היה מחזור קצר מהרגיל, לשני היה מחזור ארוך מהרגיל ולשלישי לא היה דפוס מחזורי כלל. כל שלושת המוטנטים הובילו לאותו גן שנקרא period.[8] פגמים באותו גן שוייכו גם להפרעת שינה (Familial advanced sleep phase syndrome) בבני אדם, תגלית ששפכה אור על אופיו האבולוציוני של השעון הביולוגי. כיום אנו יודעים על מרכיבים גנטים רבים אחרים של השעון הביולוגי. יחסי הגומלין בין גנים אלו יוצרים לולאות משוב של תוצרי הגנים המובילות לתנודתיות מחזורית המודיעה לתאי הגוף מה השעה.

במחצית השנייה של המאה ה-20 חלה התקדמות בחקר השעונים הביולוגים. כיום ידוע כי השעון הביולוגי המולקולרי יכול לתפקד בתוך התא הבודד, כלומר יש לו אוטונומיה תאית.[9] במקביל, תאים שונים יכולים לתקשר האחד עם השני לכדי יצירת מסר חשמלי מסונכרן. מסרים אלו עשויים להגיב עם הבלוטות האנדוקריניות במוח ולהוביל להפרשה מחזורית של הורמונים. הרצפטורים להורמונים אלו עשויים להיות ממוקמים בכל רחבי הגוף. רצפטורים אלו יסנכרנו את השעונים הפריפריאליים באיברים שונים. כלומר, המידע לגבי השעה ביום עוברת מהעין לשעון שבמוח, ודרכו שעונים בשאר הגוף מסתנכרנים. כך, למשל, פועל התזמון של מחזור השינה ועירות, טמפרטורת הגוף, צמא ורעב.

חשיבות השעון הביולוגי בבעלי חיים

מקצב השעון הביולוגי נמצא בדפוסי השינה והאכילה של בעלי חיים, כולל האדם. כמו כן ישנם דפוסים של טמפרטורת הגוף (גבוהה יותר בסוף היום), פעילות גלי מוח, ייצור הורמונים, רגנרציה של תאים ופעילויות ביולוגיות נוספות. בנוסף, פוטופריודיזם - התגובה הפיזיולוגית של יצורים חיים למשך היום והלילה, הוא חיוני לצמחים ולבעלי חיים, והשעון הביולוגי הוא האמצעי למדידת משך היום.

חיזוי נכון של שינויים עונתיים של מזג האוויר, זמינות המזון או תקופת פעילותו של טורף הם חיוניים להישרדותם של מינים רבים. אף כי אינו המדד היחיד, משך שעות האור הוא הסמן הסביבתי האמין ויציב ביותר ביכולתו לחזות שינויים עונתיים. בין התופעות הקשורות ביותר לשינוי במשך שעות האור הן הנדידה, שנת חורף ורבייה.

חשיבות מחזורי האור-חושך

מקצב השעון הביולוגי קשור למחזורי האור-חושך. בעלי חיים, כולל בני אדם, הנשמרים בחושך מוחלט למשך תקופות זמן ממושכות, בסופו של דבר פועלים לפי מקצב פנימי עצמאי. כל "יום", מועד השינה שלהם נדחף קדימה או אחורה, תלוי אם השעון הפנימי שלהם ארוך או קצר מ-24 שעות. האותות הסביבתיים המכוונים את השעון הפנימי ביחס לאותות החיצוניים נקראים צייטגבר (Zeitgeber מגרמנית). יונקים החיים מתחת לקרקע, כמו חולדים למשל, מסוגלים לשמר שעון ביולוגי, אף כי כביכול אינם חשופים לאותות חיצוניים. אף כי העיניים של חיות אלה מנוונות, עדיין פועלים בהם פוטורצפטורים פעילים. כמו כן הם עולים לפני השטח באופן מחזורי.

יצורים שבאופן רגיל חווים פרק שינה במחזור היומי שלהם, עדיין ישמרו על פרק זה גם בסביבה נטולת אותות חיצוניים. ההבדל הוא ששלב השינה לא יכוון לפי שעון ה-24 שעות של מחזור האור/חושך בטבע. אם מצב כזה נמשך לאורך זמן, תזמון שעות העירות והשינה עשויות לצאת מתיאום עם מחזורים (יומיים או אחרים) נוספים הפועלים על היצור, כמו טמפרטורת הסביבה.

חיות קוטב

חוקרים נורווגים הראו שחלק מחיות הקוטב מראות מקצבי השעון הביולוגי רק בחלק של השנה שבו השמש עולה ושוקעת. במחקר על איילים, חיות שחיו בקו הרוחב 70 צפון הראו מקצב שעון ביולוגי בסתיו, בחורף ובאביב, אך לא בקיץ. איילים שחיו בקו הרוחב 78 צפון הראו את המקצב רק בסתיו ובאביב. החוקרים משערים כי קיימים בעלי חיים נוספים שאינם מראים מחזורים של השעון הביולוגי באור המתמיד של הקיץ ובחושך הנמשך של החורף.[10][11]
קבוצת חוקרים אחרת בצפון אלסקה מצאה כי סנאי אדמה וקיפודים שומרים על מקצב השעון הביולוגי מדויק לאורך 82 ימים של אור שמש. החוקרים משערים כי יונקים קטנים אלו מסוגלים לכוון את השעון הפנימי שלהם לפי מרחק השמש מהאופק, המגיע למינימום פעם ביום.[12]

נדידה

פרפרים מהמין דנאית מלכותית (Danaus plexippus) מבצעים נדידה מדי סתיו ואביב. בסתיו הם עפים דרומה, מצפון ארצות הברית לדרום ארצות הברית ולמקסיקו. הפרפרים משתמשים ב"מצפן שמש" הנעזר בשעון הביולוגי שבמחושי הפרפר לקביעת מיקומו היחסי של הפרפר.[13][14]

בעלי חיים ימיים

דגי החשמל מהמין Sternopygus macrurus מסוגלים לשלוט בעוצמה השדה החשמלי אותו הם מייצרים בתגובה לאותות אור וחושך. עם רדת החשיכה, מצטבר בגופם חלבון המעלה את הפעילות החשמלית. יכולת זו מקטינה 'בזבוז' אנרגיה בשעות בהם הדג אינו צד, וכן מקטינה את הסיכוי שיתגלה על ידי טורפיו המחפשים את השדה החשמלי.[15]

השעון הביולוגי ביונקים

ערך מורחב – הגרעין העל-תצלובתי

השעון הביולוגי המפותח ביותר נמצא אצל יונקים. שעון זה נשלט על ידי הגרעין העל-תצלובתי במוח, שהוא אחד מהגרעינים המרכיבים את ההיפותלמוס.

תאי העצב בגרעין העל-תצלובתי פועלים במחזוריות של כ-24 שעות, ובאמצעות אות כימי שמפעפע ברחבי המוח הם שולטים על התנהגויות המושפעות מהשעון הביולוגי. כמו כן, תהליכים מוחיים וגופניים רבים מווסתים על ידי הקישורים הסינפטיים בין הגרעין העל-תצלובתי לאזורים אחרים במוח. בין השאר, מועבר מידע לבלוטת האצטרובל, אשר מייצרת את ההורמון מלטונין בתיאום עם השעון הביולוגי.

המידע על כמות האור בסביבה, שמתפקד כצייטגבר שיכול "לאפס" את השעון הביולוגי, מועבר אל הגרעין העל-תצלובתי ישירות מקולטנים רגישים לאור ברשתית, דרך עצב הראייה.

אפיון השעון הביולוגי באדם

שני המדדים העיקריים לקביעת התזמון של השעון הביולוגי ביונקים הם הפרשת מלטונין מבלוטת האצטרובל במוח וטמפרטורת הגוף. כדי למדוד את מחזוריות הטמפרטורה, האדם צריך להישאר ער אך רגוע, במנוחה ובחדר מוחשך, בזמן שטמפרטורת הגוף שלהם נמדדת באופן רציף דרך פי הטבעת. הטמפרטורה הממוצעת של אדם בוגר מגיעה למינימום שלה בערך ב-5 לפנות בוקר, כשעתיים לפני השעה בה הוא רגיל להתעורר, אם כי קיימים שינויים גדולים בין כרונוטיפים רגילים.

רמות המלטונין נמוכות עד כדי קושי באבחונן בזמן שעות האור. הוא מתחיל להצטבר בשעות הדימדומים, בסביבות תשע בערב כבר ניתן למדוד אותו בקלות בדם או ברוק. את המטבוליט העיקרי של המלטונין ניתן למצוא גם בשתן. לעומת זאת, מחקרים חדשים מצביעים על כך שנקודת הפסקת הפרשת המלטונין עשויה להיות המדד האמין ביותר.

ניתן לאמן את השעון הביולוגי של בני אדם לתקופות מעט ארוכות או מעט קצרות מ-24 השעות שביממת כדור הארץ. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הראו כי ניתן לאמן את השעון הביולוגי של נבדקים לפי יממה של 23.5 שעות וכן לפי יממה של 24.65 שעות, שהיא משך היממה בכוכב הלכת מאדים.[16]

שעונים המפעילים מערכות הורמונליות

שעונים ביולוגיים רבים מספקים מידע למערכת ההורמונלית של הגוף החי וזה המווסת את פעילותו ההורמונלית של הגוף ואחראי על פעילותו הביוכימית של הגוף כולו.

הפרעות בשעון הביולוגי ההורמונלי

כל הפרעה קלה בשעון הביולוגי עלולה לגרום להפרעות שינה מסוגים שונים, כאשר אחת הידועות היא היַעֶפֶת ("ג'ט לג") הנגרמת כתוצאה משינוי באזור זמן ושיבוש חלוקת היממה בשעון, ובמקרים קיצוניים יותר תיתכן הפרעה בקצב הלב שגורמת להתקפי לב ואף לדום לב. הפרעה בשעון הביולוגי עלולה לגרום גם למחלות נפש כגון דיכאון קליני והפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה).

תסמונת פאזת השינה הדחויה היא הפרעה כרונית בשעון הביולוגי המובילה לאיחור ניכר בשעות ההירדמות וההשכמה.

הקשר בין השעון הביולוגי לבין שינה ותפקוד במערכת החינוך

לאורך השנים עסקו מחקרים שונים באופן בו השעון הביולוגי של תלמידים במערכת החינוך קשור לשעות השינה שלהם ולתפקודם בבית הספר, בין השאר בשל השלכות יישומיות שונות כגון קביעת שעות הלימוד והשינה האופטימליות. מחקרים מוכיחים כי קיים קשר ישיר וחיובי בין מספר שעות השינה של תלמיד, לבין יכולתו לקלוט ולעבד מידע המועבר אליו במהלך יום הלימודים. יתר על כן, חסר בשעות שינה הוא בעל השפעה שלילית גם על ההתנהגות החברתית של התלמיד, כלומר על האינטראקציה שלו עם מוריו ועם חבריו ללימודים.

קיימים שינויים התפתחותיים בשעון הביולוגי הפנימי המשנים את דפוסי השינה והערות בקרב בני נוער.[17][18] למשל, ילדים בגיל ההתבגרות חשים צורך לישון בשעה מאוחרת יחסית בלילה, וממשיכים להיות עייפים לאחר השכמתם עד שעה מאוחרת יותר בבוקר. מחקרים הראו שבמהלך גיל ההתבגרות קצב הגוף נמצא במצב של מעין "אתחול" ומסמן לבני הנוער ללכת לישון מאוחר ולקום בשעה מאוחרת בבוקר; זאת מכיוון שהורמון המלטונין מופק בגיל זה מאוחר יותר בשעות הלילה מאשר בקרב ילדים ומבוגרים. שינויים אלו בקצב הגוף לא עולים בקנה אחד עם הדרישות האקדמיות הרבות הניצבות בפני המתבגרים, שאמורים להתחיל את יום הלימודים בבית הספר מוקדם בבוקר. בנוסף, ישנם תחומים נוספים בהם מתבגרים לוקחים חלק פעיל, כגון ספורט, עבודה, פעילויות חברתיות והתנסות בפן הרומנטי; פעילויות אלה מפחיתות את זמן השינה של המתבגרים וגורמות לחסך מצטבר של שינה החיונית להתפתחותם התקינה.

עיכוב השינה של המתבגרים הוא תהליך ביולוגי טבעי אשר מאפיין את אוכלוסיית המתבגרים, ואינו דומה לדחיית שינה לא-רצונית של מתבגרים ומבוגרים הנחשבים "ציפורי הלילה" ומתאפיינים בעיכוב משמעותי אף יותר של שעת ההרדמות. מכיוון שבית הספר פעיל משעות הבוקר המוקדמות, ניצבים קשיים בפני מורים ותלמידים המאופיינים כ"ציפורי לילה", שמובילים לירידה ניכרת בתפקוד הבית-ספרי. לפיכך נראה שחשוב לאפשר לתלמידים ולמורים אלו להתחיל את יום הלימודים מאוחר יותר, כדי לאפשר ניצול יעיל יותר של משאבי בית הספר ללא צורך בהקמת בתי ספר נוספים או הקצאת משאבים נוספים.[19] בנוסף, ההכרה בעייפותם של התלמידים בשעות הבוקר המוקדמות תאפשר למורים להתאים את המשימות הלימודיות, תוך התחשבות והכרה ברמת הריכוז והתפקוד של תלמידים אלו.

במחקר שנערך בקרב תלמידי כיתה ח' בישראל, נמצא כי חסך שינה פוגם בתפקוד המוחי של בני הנוער. בניסוי החלה כיתה אחת את יום הלימודים בשעה 7:30 והאחרת החלה שעה מאוחר יותר. לאחר שבוע נערכו מבחנים קוגניטיביים שתוצאותיהם הראו בבירור כי לשעת התחלה מאוחרת יש השפעה מיטיבה על יכולת הקשב והריכוז.[20]

בני נוער זקוקים לתשע שעות שינה בממוצע ביממה.[21] בפועל, הם ישנים במהלך השבוע מספר שעות שינה נמוך יותר ממה שהם נזקקים לו, ומשלימים זאת במהלך סוף השבוע. נראה כי מדיניות "שעת האפס" המונהגת בבתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ גורמת לאיבוד שעת שינה נוספת, החשובה להתפתחותם התקינה של מתבגרים. חסך זה של שינה עלול לפגוע ביכולתם הרגשית וההתנהגותית, למשל פגיעות לדיכאון וחרדה, עצבנות והיפראקטיביות, וכן ביכולתם הקוגניטיבית, למשל ירידה ביצירתיות, זיכרון והיכולת להתמודד עם משימות מורכבות. אלו עלולים לפגוע בתפקודם האקדמי בבית הספר. השפעה נוספת על שעות השינה קיימת למרחק מגורי התלמיד מבית הספר ומידת ניידותו (תלמיד שגר במרחק ניכר מבית הספר צריך לקום מוקדם עוד יותר על מנת להגיע בזמן לשעת האפס).

בשנת 2003 ביטל משרד החינוך את שעת האפס בתיכונים, בעקבות תוצאות מחקרים בארץ ובעולם שהצביעו באופן חד-משמעי כי משך השינה ואיכותה הם מרכיבים קריטיים בהתרעננות ותפקוד קוגניטיבי בבית הספר, וכן כי עייפות וחוסר ערנות עלולות לסכן את התלמידים במעורבות בתאונות דרכים.[22][23] חרף החלטת משרד החינוך, ישנם מספר לא מבוטל של בתי ספר שלא אוכפים את החלטת חוזר מנכ"ל בנושא זה, ומאלצים את התלמידים להגיע בשעה שבע בבוקר.[20][24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שעון ביולוגי

הערות שוליים

  1. ^ Bretzl H. Botanische Forchungen des Alexanderzuges. Leipzig: Teubner, 1903.
  2. ^ Danchin, Antoine. "Important dates 1900-1919". HKU-Pasteur Research Centre. Paris. אורכב מ-המקור ב-2003-10-20. נבדק ב-2008-01-12.
  3. ^ "Gene Discovered in Mice that Regulates Biological Clock". Chicago Tribune. 29 באפריל 1994. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Vitaterna, M.H.; King, D.P.; Chang, A.M.; Kornhauser, J.M.; Lowrey, P.L.; McDonald, J.D.; Dove, W.F.; Pinto, L.H.; Turek, F.W.; Takahashi, J.S. (1994). "Mutagenesis and mapping of a mouse gene, Clock, essential for circadian behavior". Science. 264 (264): 719–725. doi:10.1126/science.8171325.
  5. ^ Sheeba V, Sharma VK, Chandrashekaran MK, Joshi A (1999) Persistence of eclosion rhythms in populations of Drosophila melanogaster after 600 generations in an aperiodic environment. Naturwissenschaften 86:448-449
  6. ^ Guyomarc’h, J.-C., Combreau, O., Puigcerver, M., Fontoura, P. & Aebischer, N. 1998. Coturnix coturnix Quail. BWP Update (The Journal of Birds of the Western Palearctic) 2: 27–46.
  7. ^ Bora D. Zivkovic, Herbert Underwood, Christopher T. Steele, and Kent Edmonds Formal Properties of the Circadian and Photoperiodic Systems of Japanese Quail: Phase Response Curve and Effects of T-Cycles J. Biol. Rhythms, October 1999; 14: 378–390.
  8. ^ Purves, Dale; Augustine, George J.; Fitzpatrick, David; et al. (eds.). "Molecular Mechanisms of Biological Clocks". NEUROSCIENCE (e-book) (second ed.). Sunderland, MA, U.S.A.: Sinauer Associates. ISBN 0-87893-742-0. נבדק ב-2008-05-30.
  9. ^ Circadian gene expression in individual fibroblast...[Cell. 2004] - PubMed . Result
  10. ^ Reinsdyr uten døgnrytme
  11. ^ Circadian Rhythms, or Not, in Arctic Reindeer
  12. ^ Small Arctic Mammals Entrain to Something during the Long Summer Day
  13. ^ Merlin, C.; Gegear, R.J.; Reppert, S.T. (25 בספטמבר 2009), "Antennal Circadian Clocks Coordinate Sun Compass Orientation in Migratory Monarch Butterflies", Science, 325 (5948): 1700–1704, doi:10.1126/science.1176221 {{citation}}: (עזרה)
  14. ^ דיווח על המאמר מ-Science, בבלוג 'מדע וחיות אחרות'
  15. ^ Markham MR, McAnelly ML, Stoddard PK, Zakon HH, 2009 Circadian and Social Cues Regulate Ion Channel Trafficking. PLoS Biol 7(9): e1000203. doi:10.1371/journal.pbio.1000203
  16. ^ Scheer, Frank A. J. L.; Wright, Kenneth P.; Kronauer, Richard E.; Czeisler, Charles A. (2007-08-08). Nicolelis, Miguel (ed.). "Plasticity of the Intrinsic Period of the Human Circadian Timing System". PLoS ONE. 2 (8): e721. doi:10.1371/journal.pone.0000721. ISSN 1932-6203.
  17. ^ Wolfson, A. R., & Carskadon, M. A. (1998). Sleep schedules and daytime functioning in adolescents. Child Development, 73 (2), 405-417
  18. ^ Wolfson, A.R. (1996). Sleeping patterns of children and adolescents: Developmental trends, sisruptions and adaptations. Child and adolescents psychiatric clinics of north America, 5, 549-568
  19. ^ עפרי אילני, מחקר חדש: עייפות בשעת אפס נובעת מקושי ביולוגי של בני הנוער, באתר הארץ, 10 במרץ 2009
  20. ^ 20.0 20.1 איתי גל, מחקר: שעת אפס בבית הספר פוגמת בהישגי התלמידים, באתר ynet, 30 במאי 2007
  21. ^ ציפי פרלמוטר, עשרת צעדי הבריאות לתלמיד, באתר האגודה לבריאות הציבור
  22. ^ חוזר מנכ"ל תשסד/2(א), באתר משרד החינוך, אוקטובר 2003
  23. ^ Adolescent Sleep Needs and Patterns, National Sleep Foundation
  24. ^ איילת רוטה-גבאי, שעת האפס תבוטל במו"ר ועירוני א', באתר חדשות מודיעין


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34406095שעון ביולוגי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שעון_ביולוגי&oldid=2095511"