בן סירא (אישיות)
.jpg) | |
| קטע מהספר "בן סירא" שנמצא בגניזה הקהירית | |
| בני דורו | שמעון הצדיק |
|---|---|
בן סירא[1], חי בירושלים[2], בתקופת בית המקדש השני בסוף ימיו של שמעון הצדיק[3], חיבר את ספר בן סירא. היה שר וגדול על היהודים[4]. באלפא ביתא דבן סירא מופיע, שהיה לו בן בשם עוזיאל ונכד בשם יוסף.
ייחוסו
בספר אלפא ביתא דבן סירא מסופר כי אימו היא בתו של ירמיהו, ונתעברה מירמיהו, בשעת רחיצתה בבית מרחץ, במים שבהם רחץ קודם לכן אביה - ירמיהו. לאחר לידתו התביישה אימו שיאמרו שזה הילד ממזר. מיד פתח הולד את פיו ואמר: מפני מה את מתביישת? אבי הוא בן סירא! אמרה לו: מה טיבו של סירא זה, גוי הוא או יהודי? אמר לה: סירא הוא ירמיהו ולמה נקרא שמו סירא שהוא שר על כל השרים. ועוד שגימטריה של "ירמיהו" היא 271 כמו "בן סירא". אמרה לו: אם כן תאמר בן ירמיהו אני. אמר לה: גנאי הוא לומר שירמיהו בא על בתו.
המהרי"ל כתב[5], שמחמת חסידותה ידעו שלא זינתה ולכן קראו שמו בן זרע, אבל כשגדל והיה בוש בדבר קרא שמו בן סירא שהוא בגימטריה ירמיהו[6]. אגדה זו הובאה לראשונה בספר התשב"ץ[7] להוכיח ממנה הלכה, אך עם הסתייגות[8].
אולם רבנים רבים פקפקו באמינותו של "אלפא ביתא דבן סירא", ובפרט על אגדה זו, ובפרט לאחר שהספר מביא שגם רבי זירא ורב פפא נולדו באופן זה, שחיו מאות שנים מאוחר יותר[9].
בנוסף לפי ציווי ה' נאסר על ירמיהו לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות כך שלא היה לו כלל ילדים[10].
יש מייחסים אותו לבתו של יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול[11].
שמו
בנוסח העברי של ספר בן סירא מהדורת כהנא (פרק נ פסוק ל) נכתב: "שמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא", וכך הוא מוזכר בהקדמת ספר הגלוי לרבי סעדיה גאון. הרב אהרן הימן הביא[12], שבתרגומו של יהודה ליב בן-זאב מופיע "ואני יהושע בן סירא". ובראש תרגום הארמי חתום "יהושע בן שמעון בן סירא".
לפי המעשה באלפא ביתא דבן סירא, הרי ששמו יכול להיות שמעון או יהושע בן ירמיהו, ובן סירא הוא כינוי. והחלקת מחוקק כתב[13] שסירא הוא שם בנו של ירמיהו.
בסדר הדורות קראו בשם "יהושע בן סרק"[14].
זמנו
שמעון בן סירא מונה את שבחיו של שמעון בן חוניו כהן גדול שהיה בזמנו, אף שהיו שני כהנים גדולים בתקופת בית שני שנקראו שמעון בן חוניו, שמעון הראשון ושמעון השני, שבחיו של בן סירא המקדיש לכך פרק שלם (פרק נ') מתאימים לשמעון הראשון שהיה צדיק.
נכדו שתרגם את הספר ליוונית מציין בהקדמה שהוא עומד בשנת ל"ח לתלמי אורגטס. כיון שתלמי השלישי שנקרא אורגטס הראשון - מלך רק 24 שנה, כוונתו היא לתלמי השמיני שנקרא אורגטס השני אשר מלך בשנת 170 לפנה"ס, אם כן שנת מלכותו הל"ח היא בשנת 132 לפנה"ס. אברהם כהנא שיער, שאם נוסיף לפער השנים בין הנכד לבן סירא 50-70 שנה הרי שאנו עומדים בשנת 200 לפנה"ס, תקופה המתאימה יותר לשמעון השני.[15]
אולם אין כל הוכחה להשערות אלו לגבי שנות חייהם של בן סירא ושל בנו ונכדו המתרגם, שכן הפער בין הסב לנכד אינו מוכרח להיות רק 50-70 שנה, כשבמידה זהה הפער יכול להיות 100 שנה ויותר, ולכן אין כל בסיס להנחה לגבי שנותיו של בן סירא, וכתוצאה מכך לאיזה שמעון התכוון בן סירא. עוד יתכן כי המתרגם לא היה נכדו, אלא צאצא מאוחר יותר[דרוש מקור]. וכן הוכיח רבי יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים[16] מדברי בן סירא וזמנו שהכוונה לשמעון הראשון.
חיבוריו
בן סירא
ערך מורחב – בן סירא
הספר בן סירא (ידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא"), הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים ולשונו של הספר דומה לזו של ספרות החכמה המקראית כדוגמת משלי ואיוב. צוטטו מתוכו פתגמים כבר בגמרא ובספרות הגאונים, ולהבדיל הוכנס אל הבביבליה הנוצרית כחלק מהברית הישנה.
בן סירא הוא תרגום מיוונית וסורית, ורק עם התגלות הגניזה הקהירית ומגילות קומראן נתגלו כתבי יד (לא שלמים) של המקור העברי של הספר.
חז"ל בתוספתא[17] מנו את הספר בין הספרים החיצוניים, ונראה שהוא הספר הראשון שנכתב לאחר חתימת התנ"ך בידי אנשי כנסת הגדולה. מסיבה זו אין קדושה לספר זה, והם אינם מטמאים את הידים[18].
אלפא ביתא דבן סירא
- ערך מורחב – אלפא ביתא דבן סירא
אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן"), הוא מדרש אגדה ייחודי, אשר מורכב מארבעה חלקים העוסקים בבן סירא. תחילה מתוארות נסיבות לידתו. בחלק השני דו-שיח בין בן-סירא בן השנה לבין המלמד שלו, שמתנהל דרך דיון בעשרים ושניים פתגמים, כל אחד מהם מתחיל באות אחרת של האל"ף בי"ת. בחלק השלישי מתוארות שיחות בין המלך נבוכדנאצר לבין בן סירא ששהה בחצרו. ובחלק הרביעי מפרשות דמויות המוצגות כצאצאיו של בן סירא, עוזיאל ובנו יוסף בן עוזיאל, את פתגמי ספר בן סירא.
הרמב"ם בפירושו למשנה מתייחס לספר זה כאל אחד מהספרים החיצוניים וכותב עליו: "אין בהם חכמה ולא תועלת אלא אבוד הזמן בדברים בטלים".
למעשה אין נראה שספר זה יצא מידו של בן סירא מאחר שהיה צדיק[19]. הרב חיים קנייבסקי כתב על ספר זה: "אין לסמוך על מדרש זה ואינו מחז"ל, אמנם בבראשית רבתי מובא ממנו"[20].
לקריאה נוספת
- רבי אהרן הימן, "בן סירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
קישורים חיצוניים
- ספר בן סירא, באתר "דעת"
- אלפא ביתא דבן סירא (שני נוסחים בפורמט PDF עם אפשרות חיפוש טקסט), באתר "דעת"
- אלפא ביתא דבן סירא באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו להלן מה היה שמו
- ^ על פי התרגום היווני, אברהם כהנא דברי שמעון בן סירא ד. האיש וספרו
- ^ רבי אהרן הימן, "בן סירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט, רבי יצחק אייזיק הלוי דורות הראשונים' חלק א' כרך שלישי, II "התקופה האמצעית", פרק יא - שמעון הצדיק בשמו, עמוד 194
- ^ יוסיפון סי' ג פט"ו
- ^ ליקוטים אות ג.
- ^ ובחלקת מחוקק (אבן העזר סי' א סק"ח) הביא כמה מקורות שלירמיהו היה בן בשם סירא
- ^ ח"ג תשובה רס"ג
- ^ ”ואם נאמין לספרים חיצונים מצינו בספר בן סירא כי אמו נתעברה מש"ז של ירמיה באמבטי.”
- ^ רבי דוד גאנז, צמח דוד, חלק ראשון אלף הרביעי, שנת תמח; רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות, מהדורה חדשה, בני ברק תשס"ג, חלק ב', סדר תנאים ואמוראים, עמ' תקע; חיים בלוך, מהרש"ם הפוסק האחרון, עמ 25; הרב ראובן מרגליות, עוללות, יב, נדפס בסוף ספרו מחקרים בדרכי התלמוד, מוסד הרב קוק; הרב שלמה זלמן אויערבאך, נועם א, קמט-קנ.
- ^ ירמיהו טז ב.
- ^ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות, מהדורה חדשה, בני ברק תשס"ג, חלק ב', סדר תנאים ואמוראים, עמ' תקע
- ^ רבי אהרן הימן, "בן סירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- ^ אבן העזר סי' א ס"ק ח.
- ^ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות, מהדורה חדשה, בני ברק תשס"ג, חלק ב', סדר תנאים ואמוראים, עמ' תקע
- ^ אברהם כהנא דברי שמעון בן סירא ג. שם המחבר וזמנו.
- ^ חלק א' כרך שלישי, II "התקופה האמצעית", פרק יא - שמעון הצדיק בשמו, עמוד 194
- ^ תוספתא, מסכת ידים, פרק ב' הלכה יג
- ^ רבי אהרן הימן, "בן סירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- ^ הרב יהושע שטיינברגר, ספר בן סירא ואיסור הקריאה בו שנה בשנה; תשמ"ו עמ' 437, בניגוד לדעתו של הרטום
- ^ הגהות שיח השדה על ספר אוצר מדרשים.