נפיל
נפילים הם המלאכים עזא ועזאל, ובניהם שנולדו להם מבנות אדם, והיו ענקים וגבוהים מאד.
אזכורים ומקורות
הנפילים מוזכרים לראשונה בספר בראשית
הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם
לפי המדרש גם "בני האלקים" המוזכרים בפסוקים מעט לפני הכוונה לנפילים[1].
בספר במדבר בתיאור חטא המרגלים מתארים המרגלים כי פגשו במסעם את הנפילים שהטילו עליהם מורא:
וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים[2]; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם
.
התנ"ך באותו פרק נוקב בשמותיהם של שלשה נפילים "ילידי ענק" אשר התגוררו בחברון ”וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם”[3].
תיאורים דומים לגבי בני הענק שפגשו המרגלים קיימים גם בתחילת ספר דברים[4], בספר יהושע מסופר על כלב בן יפונה שביקש וגם קיבל את העיר חברון מקום מגורי ילדי הענק אחימן ששי ותלמי ואביהם ארבע[5].
הענקים מכונים גם 'רפאים', ”רְפָאִים יֵחָֽשְׁבוּ אַף הֵם - כַּֽעֲנָקִים”[6], על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות[7].
אטימולוגיה
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: כן.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: כן. |
על פי המדרש פרקי דרבי אליעזר, תרגום ירושלמי[8], הזוהר[9] והרמב"ן[10] הוא בנפילתם של המלאכים וצאצאיהם - "נפילים – שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפלים במעשיהם"[11]. על פי המדרש גם ישנה זהות בין הנפילים לבין הרפאים, שנקראו בעוד שמות נרדפים בתנ"ך[12].
ההתייחסות בתנ"ך לנפילים באה להגביל את ההתייחסות המעריצה אליהם, ובניגוד לתפיסות שראו בהם בני אלמוות נצחיים ובעלי כוחות מופלאים, התנ"ך אומר שהם אנושיים ומבטל את האפשרות שמזיווג מלאכים עם בנות האדם ייוולדו צאצאים בני אלמוות ומדגיש "ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה". בנוסף, סיפור הנפילים נמצא בתורה מיד לפני סיפור המבול, ובכך יש המפרשים כי הוא כנראה מכוון להדגיש את השחיתות של דור המבול, אז אפילו בני האלהים לקחו להם נשים "מכל אשר בחרו".
במדרשים ובספרים החיצונים שנכתבו בימי בית שני מזוהים הנפילים עם המלאכים שבגדו בא-ל, הפרו את תפקידם וסולקו או ירדו לארץ. לפי ספר היובלים הדבר אירע בימי ירד (הספר דורש את שמו של ירד כ"ירידה"). פירוש השם "נפילים" כמכוון לנפילת מלאכים מהשמים מתאים לדברי ישעיהו: "איך נפלת משמים הילל בן שחר..."[13]. לעומת זאת, גם פירוש המילה נפילים כגיבורים (כלומר בני התערובת), אפשרי, כמו שנלמד מהביטוי "גבורים נֹפלים" שביחזקאל[14]. ספר חנוך מתייחס לנפילים "ספור חטאות מאתיים מלאכים נפילים שהיו בימי ירד וחמדו את בנות האדם" . גם במדרשי האגדה של חכמי התלמוד משתקף פירוש כזה:
אמרה לפניו: ריבונו של עולם, מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזא ועזאל וחמדו בנות ארצות, והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותן בין הארץ לרקיע.
במדרשים אחרים מתוארים הנפילים כיצורים אגדתיים, שכל אחד מהם היה נדרש לאלף גמלים, אלף סוסים ואלף שוורים להשביע את רעבונו האדיר, וכאשר החליט ה' להשמיד את הארץ במבול ניסו הנפילים להראות את כוחם בסוג של התרסה כלפי הא-ל שלחו ידיהם אל על וניסו לחסום את ארובות השמים וברגליהם לסתום את התהומות אך ה' הרתיח את המים ושלק אותם.
לצד המדרשים האלו, ישנם מדרשים אחרים לפיהם "בני אלוהים" הם בני הדיינים או החשובים. כך גם מפרש רש"י בפירושו הראשון בעקבות בראשית רבה: "בני האלוהים" - בני השופטים והדיינים, בדומה לכך שהביטוי "אלוהים" בתנ"ך משמש לעיתים גם כאזכור של בית הדין. פירוש זה מסיט את הסיפור מנקודת מבט מיתולוגית לנקודת מבט אנושית, ולפיו עיקר הסיפור הוא תיאור המצב המוסרי הירוד בו דווקא בני השופטים לוקחים נשים כרצונם. הרמב"ן מפרש שבני האלוקים היו אדם, שת ואנוש, לפי המדרש הגורס כי שלושת הדורות האלו היו בצלם אלוקים ומהם והלאה בני האדם כבר לא היו בצלם ובדמות.
בעברית השתרש הביטוי "נפיל" לתאר אדם בעל איכות יוצאת דופן. "דור הנפילים" למשל בא לתאר דור איכותי מאוד שכיום כבר איננו קיים.
בארכאולוגיה
במקרים שונים נמצאו ממצאים ארכאולוגיים אשר שויכו לכאורה לנפילים, אולם נכון לשנת 2005, ממצאי עצמות ענק שנמצאו נבחנו על ידי פלאונטאולוגים וסווגו כעצמות דינוזאורים, ושאר הממצאים-לכאורה שנבחנו התגלו כמתיחות[15].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ו', פסוק ד'
- ^ פירוש: הנפילים שהם ענקים, שנולדו מן הנפילים, רש"י על ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל"ג, ומפרשיו.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב, ופירוש הרמב"ן שם.
- ^ ספר דברים, פרק א', פסוק כ"ח, ספר דברים, פרק ט', פסוק ב'
- ^ ספר יהושע, פרק י"ד, פסוקים י"ב-ט"ו
- ^ ספר דברים, פרק ב', פסוק י"א
- ^ רש"י על ספר דברים, פרק ב', פסוק י"א
- ^ "שמחזאי ועוזיאל הנון נפילין מן שמיא, והוו בארע ביומיא האינון" - תרגום ירושלמי: בראשית ו', ד',
- ^ "וקב"ה אפיל לון לתתא בשלשלאן" - זוהר חלק א דף כה/א
- ^ "אבל המדרש אשר לר' אליעזר הגדול בפרקיו על המלאכים שנפלו ממקום קדושתם, מן השמים, והוזכר בגמרא, במסכת יומא, הוא הנאות בלשון הכתוב יותר מן הכל" (רמב"ן בפירושו שם).
- ^ בראשית רבה כ"ו, י"ד
- ^ בראשית רבה כ"ו י"ג
- ^ ספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק י"ב
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ב, פסוק כ"ז
- ^ When Giants Roamed the Earth, archaeology
37981038נפיל