רבי שמואל מאיר הולנדר
רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (א' באדר ב' תרמ"ט, 1889 – ט"ז בטבת תשכ"ה, דצמבר 1964) היה רב ואב בית דין באמסנא שבגליציה, צ'רנוביץ ודארבאני שברומניה. לאחר עלותו לארץ ישראל שימש כרב שכונת נווה צדק ובית הכנסת "קהל חסידים" בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד באמסנא שבגליציה, שם כיהן אביו רבי נתן דוד הולנדר כאדמו"ר רב ואב בית דין. גם סבו רבי יוסף הולנדר כיהן כאדמו"ר רב ואב בית דין באמסנא. למד בישיבת עץ חיים אצל האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב.
לאחר נישואיו כיהן כרב באמסנא. בשנת תרע"ג (1913) התמנה כרב ואב"ד בצ'רנוביץ וכיהן בתפקידו כשלושים שנה. הִרבה להתכתב בהלכה ובחסידות עם גדולי דורו ועם רבני אירופה. ברשותו נשמרו עשרות מכתבים תורניים שנשלחו אליו על ידי חשובי הרבנים באירופה, ובהם רבי חיים מרדכי רולר אב"ד ניאמץ, רבי יוסף לייב סופר אב"ד פאקש, רבי דוד יהודה זילברשטיין אב"ד וויצן, רבי בצלאל זאב שפרן אב"ד באקו ואחרים.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך לשמש כרב בצ'רנוביץ וניצל מגירוש לטרנסניסטריה. לאחר המלחמה שימש כאב"ד דארבאני. בשנת תש"ז (1947) שימש כרב בית הכנסת "שלום על ישראל" בבוקרשט.
בתקופת מלחמת העולם השנייה רכש כתבי יד של רבי שמואל קעלין בעל מחצית השקל שכללו חידושים על מסכתות בבא בתרא ועבודה זרה. בשנת ה'תשי"ח (1958) הוציאם לאור, בתוספת הקדמה.
בשנת ה'תש"ח (1948) עלה לישראל ושימש כרב שכונת נווה צדק בתל אביב ובית הכנסת "קהל חסידים" בשכונה. ב-1955 היה ממובילי ההתנגדות מקרב רבני תל אביב לבחירת גולדה מאיר לראשות העיר. הוא כתב מכתב לראש העיר חיים לבנון, ובו פירט את הנימוקים ההלכתיים כנגד בחירת אישה לתפקיד[1].
דברים רבים הובאו בשמו בסדרת ספרי "מגדולי התורה והחסידות".
נפטר בט"ז טבת ה'תשכ"ה, 1964 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק, סמוך לחותנו בזיווג שני הרב שלום הגר.
משפחתו
הרב הולנדר היה כהן מיוחס מגזע משפחת רפופורט. האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא אמר לחסידיו שיקחו אותו לפדיון הבן.
בזיווג ראשון נישא למרת גיטל ממשפחת פרנקל תאומים, ממנה נולדה בתם רייזל (יכט). האם נפטרה זמן קצר לאחר לידתה.
- רייזל יכט נישאה לרבי יצחק משולם לייפר אב בית דין (אב"ד) דארבאני שברומניה, בן רבי מאיר שלמה ממנישתורה נכד רבי אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה), חתניו רבי דוד לבל, ורבי נפתלי הירץ לנדא.
בזיווג שני נשא את בתו של האדמו"ר רבי שלום הגר בן רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ , ממנה נולדו שתי בנות:
- שרה אסתר, נישאה להרב חיים דוד שלמה המאירי, בנו הרב יחיאל מיכאל ר"מ בביהמ"ד ביאלא רמת אהרן בב"ב.[2]
- חיה רייצא, אשת ר' ישראל אברהם ז"ץ.
בזיווג שלישי נשא את ריינא (ריינה) בת הרב ישכר דב כהנא מפעסט[3], גיס אביו רבי נתן דוד הולנדר בזיווגו השני[4], ממנה נולדו שני בנים ובת:
- הרב זאב יהודה
- הרב נתן דוד חתן רבי חיים שלמה רבינוביץ אחיו של רבי בנימין רבינוביץ (משכנות הרועים).
- מירל יענטיל (נפטרה בשנת ה'תש"ז בדורוהי)
אחותו של הרב הולנדר הייתה אשת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא.
ספריו
- ש"מ הכהן, דרוש והספד,ירושלים, תש"ז
- שו"ת ש"ם הכהן, ירושלים, תשי"ב
- מהרש"מ הכהן, בראשית, תל אביב, תשט"ז
- מהרש"מ הכהן, שמות, בני ברק, תש"פ
- מהרש"ם הכהן, שבת ומועדים, בני ברק, תשפ"ג
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב, עמ' 96- 99
קישורים חיצוניים
- הספר "מהרש"ם הכהן", באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ [כיצד גולדה מאיר כמעט ונהייתה ראש עיריית תל אביב http://www.mytelaviv.co.il/Golda-IlanTlv], אתר תל אביב שלי
- ^ חתן הרב שמואל אלעזר סלנט רב ביהכנ"ס יבנה נינו של רבי בנימין סלנט וחתנו של דוד בן רבי מרדכי מקלב
- ^ בן רבי מנחם מנדל כהנא מווישאווא צפת חתנו של רבי אלעזר רוקח (בעלזא)
- ^ שניהם חתני רבי משולם פייבוש נפתלי גוטטסמן מלשקביץ
31642184שמואל מאיר הולנדר
- רבנים גליציאנים
- רבנים רומנים
- תל אביב-יפו: רבני שכונות
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- ישראלים ילידי האימפריה האוסטרו-הונגרית
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- רבנים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- מחברי ספרי חידושים על התורה
- צ'רנוביץ: רבנים
- ישראלים שנולדו ב-1889
- ישראלים שנפטרו ב-1964
- רומניה: אבות בתי דין
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש