רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ
רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח - י"ז באדר ה'תש"ב) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.
תולדות חייו
נולד באוסטרובא שבפולין לרבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא, ולרבנית רחל לביאה בתו של רבי יהושע מאוסטרובא, לאחר פטירת זקנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג עבר עם בני משפחתו לעיר ביאלא פודולסק שם הקים אביו את חצר ביאלא. נשא לאשה את בתו של רבי אייזיק ברב"ש מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחמן מברסלב[1], והתגורר בברדיטשוב מספר שנים. לאחר פטירת אביו בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, קבלו עליו בעלי המוח מחסידי ביאלא את מרותו[2], הוא הנהיג את חסידיו בעיר ביאלא, אך בעקבות שרפה שכילתה את החצר, העתיק את מגוריו לעיר מעזריטש הסמוכה, בה הנהיג את חצרו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאחריה עבר להתגורר בוורשה.
בסוף ימיו נאלץ כמו כל יהודי ורשה להסתגר בגטו, שם למד תורה עם נערים יהודים[3], עד ליום פטירתו י"ז אדר תש"ב, בהלוויתו שהייתה ההלויה הרבנית האחרונה בגטו[4] השתתפו רבים מתושבי הגטו[5], ומצבה הוקמה על קברו על אף התנאים הקשים.
מרבית דברי תורתו אבדו בימי השואה, מקצת תורותיו ומכתביו יצאו לאור בשנת תשמ"ט על ידי מכון מגמ"ה תחת השם "זיכרון משל"י"[6].
מעמדו
|
"תזכרו ותעמדו כולכם יד אחת על המשמר, לבקש רחמים לכל אחים ורעים ולא ישכחו מלבכם איך הייתם נקשרים בלב אחד כל אחד ברוחו פי שנים, לבקש ישועה על אחים ובתוכם גם אנכי, לכן גם כעת תהיה תפלת כל ישראל זכה וברורה ואנחנו בתוכם להמשיך שנה טובה ומבורכת" |
| מתוך מכתב שכתב לחסידיו בארץ ישראל ערב השואה[7] |
הרב רבינוביץ היה ידוע בחכמתו ובלמדנותו, באצילותו ובמאור הפנים שהקרין לכל אדם, בזכות תכונות אלו, הצליח להעמיד את חצרו במעזריטש שהייתה מעוז של מתנגדים ושכמה אדמו"רים ניסו את מזלם בעיר ולא הצליחו[8]. היה מסור מאד לחסידיו, והיה זוכר את פרטי המאורעות שהיו עוברים עליהם, אף שנשכחו מהם[9].
הערות שוליים
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים באוקראינה עמ' 24
- ^ הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות עמ' 882
- ^ חיים אהרונסון, המודיע תוספת תורנית, ט"ז אדר תשע"ב
- ^ מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו תשע"א, עמ' 661 (זו כנראה כוונתו)[דרושה הבהרה]
- ^ מאיר עדלבוים, שם, עמ' 196,
- ^ ראשי תיבות מאיר שלמה יהודה
- ^ מובא בראש סידור "חלקת יהושע".
- ^ מאיר עדלבוים, די אידן שטאט מעזריטש, עמ' 193.
- ^ האדמו"ר רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא, כליל תפארת, עמ' יט.
