רבי משה פנחס טרונק
הרב משה פנחס טרונק (ה'תרי"ד, 1854 – כ"ג באייר ה'תרע"ב, 10 במאי 1912) היה רבה של קוטנה שבפולין.
ביוגרפיה
נולד בפולטוסק לרבי ישראל יהושע טרונק שכיהן אז כרבה של העיר, ונקרא על שם רבו של אביו. הוא היה בן זכר יחיד לאביו ואחותו נישאה לרבי חיים אלעזר וקס, רבה של קאליש. למד אצל אביו ואצל רבי שמואל ליב פדמביצר. אביו היה מיודד עם כמה מגדולי האדמו"רים בפולין, אך לא זוהה בלעדית עם אחת החסידויות. כשהיה ילד, לקח האב את משה פנחס לחצרו של רבי מנחם מנדל מוורקא, ובגיל צעיר מאד שלח אותו ללמוד אצל רבי יחיאל דנציגר רבה של פילץ ומי שיהיה לימים מייסד חסידות אלכסנדר.
נישא בעודו נער לבתו של רבי אברהם מאיר מושקט אב"ד ביאלבריז'ג, נכדתו של רבי ישעיה מושקט מפראגה. לאחר נישואיהם גרו בני הזוג בקוטנה לצד אביו שהתמנה בינתיים כרב העיר. בשנת 1890 פעל אביו למינויו כרבה של מלאווה, אך המינוי סוכל בידי חסידי גור המקומיים לאחר מאבק בן שלוש שנים, על רקע המתיחות בין חסידי גור לחסידי אלכסנדר שאליהם השתייך הרב טרונק. הוא כיהן בינתיים במשרות רבניות בוויסקיט ובפרבר הוורשאי, פראגה. לאחר פטירת אביו בשנת 1893 התמנה במקומו כרבה של קוטנה, משרה שבה נשא במשך תשע עשרה שנה.
הוא עמד בקשרי מכתבים עם רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב[1] והשיא את נכדתו, בת בנו יחידו ויורשו רבי שמואל בורנשטיין ("שם משמואל") לבנו יצחק יהודה. בתו של הרב טרונק נישאה לגביר שמעון צילק.
נפטר בכ"ג באייר ה'תרע"ב, 10 במאי 1912. את חידושי תורתו לא הביא לדפוס.
הותיר אחריו שני בנים: הגביר חיים אברהם טרונק מלודז'[2], אביו של הסופר יחיאל ישעיהו טרונק, ורבי יצחק יהודה טרונק שמילא את מקום אביו וסבו ברבנות העיר קוטנה.
פעילות תורנית
הרב טרונק הוציא לאור חלק מספרי אביו, ובהם הספר "ישועות ישראל" על שולחן ערוך חושן משפט. בהקדמת ספרו של אביו שו"ת "ישועות מלכו" נכתב שבנו הרב משה פנחס נועץ עם בעל "אבני נזר" כיצד לטפל בכתבי אביו והוא יעץ לתת עדיפות ראשונה לחידושים על הרמב"ם משום שיש בהם חידושים רבים על חלק שלישי של הרמב"ם שלא הרבו לכתוב עליו.
בספרו של אביו שו"ת "ישועות מלכו" מופיעות תשובות רבות שנשלחו אליו.
לקריאה נוספת
- נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בני ברק תשל"ה. פריט 15620
- ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמוד תכז
קישורים חיצוניים
- דברי סופרים: חבל על דאבדין ולא משתכחין... (ידיעה על פטירתו), המודיע, 17 במאי 1912 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- הספד מר (הודעה על הספד על פטירתו בבית הכנסת של יוצאי קוטנא), דער מאָרגען זשורנאַל, 7 ביוני 1912