שיחה:רבי יהודה החסיד

פירוש לתורה המיוחס לו

ראשית עלי להביע את צערי על השחזור, לדעתי ללא סיבה מספקת של ממש, ראוי לדון קודם. אתיחס לגירסא שנמצאת עתה

א. לא ברור כונת הכותב שהתורה עברה שינויים ע"מ להסבירה, באז ישיר זה ודאי לא שייך, ואם כבר יש מקומות בתורה שיותר צריכים הסבר ולמה לא ביארו.

ב. מדוע נקטו בפשטות שזה דעתו של האב"ע הרי הרבה חולקים [והוכיחו זאת מפי' בוישלח לאלה המלכים ומכך שלא מזכיר פסוק זה בסוד השניים עשר] ובכללם כנראה הרמב"ן.

ג. מדוע לא הוזכר שדעת הגר"מ פיינשטיין היתה לשרוף את הספר.

ד. לדעת הגרמ"פ הספר הוא מריה"ח רק שהוכנסו בו זיופים, בשונה ממה שכתבו בדעתו בערך.

ה. בלשון 'טען', לדעתי ראוי לכתוב 'קבע'.

ו. כמה מן התימה שאחרי שהביאו את דעת האגרות משה, נכתב בהמשך בפשטות, למרות שרגילים ליחס וכו'.

ז. לא הזכרתי את דעת המשנה הלכות מפני כמה טעמים מצטרפים 1. האג"מ הוא פוסק נחשב בהרבה והצטרפו לדעתו הגריש"א והגרש"ז, וכאן מדובר בנושא שלדעת 'האוסרים' אסור לדעת את דעת 'המתירים'. 2.המשנה הלכות בעצמו מדמה את הספר ליחזקאל וכותב שצריך לישבו, וא"כ מאחר ולא ישבו הוא צריך בינתיים גניזה, וגניזה בכלל זה אי כתיבת הדברים במכלול. 3. נראה שאם היה יודע המשנה הלכות את התגברות ביקורת המקרא ואת הקלות שניתן להידרדר, [וכמו שכתב האג"מ שעלול להביא לכפירה] היה מורה לא כן.

ח. אני מוכרח לציין, שכשראיתי את הפירושים עוד לפני שראיתי את דברי האג"מ מיד שיערתי שמדובר בזיוף, הפירוש למשל על 'וישם את אפרים..' כ"כ לא נכנס בפסוק עד שהתפלאתי שקיים ראש עקום כ"כ [ראיתי מאמר שטחי מאיזה פרופ' שטוען שפי' כן בגלל שמאין ידע משה שיעקב שם את אפרים קודם, מעניין איך לדעתו הוא ידע את כל בראשית ואולי אותו פרופ' יש לו אותו ראש של המפרש הזה] גם פי' לאז ישיר הוא לא הכי מוצלח מבחינה הגיונית, להלל הגדול לשון מובהקת של תהילים ולא של תורה.

מטבעי אינני אוהב להתוכח בדפי שיחה, בד"כ אין בזה תועלת וזה שורף המון זמן, לכן אין לראות בשתיקתי [אם אשתוק] הסכמה. --אלי (שיחה) 18:05, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

לא נכנסתי לכל השרשור, אבל בשורה התחתונה אני לא מבין איך ניתן להשאר את הקטע הזה כמו שהוא ”למרות שנהוג ליחס את ראשית ביקורת המקרא לשפינוזה, פירושו של רבי יהודה החסיד מצביע[12] על מגמה ביקורתית שהייתה קיימת בקרב חסידות אשכנז במאה ה-11 עד המאה ה-13, וניתן למוצאה גם אצל אבן עזרא ואצל הוגים נוספים מהתקופה.” לפחות יש למקמו בתוך תבנית יוסף (שיחה) 18:48, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אלי, האמן לי כי פקפקתי פעם ופעמיים לפני השחזור, ואף השארתי את הדף אצלי פתוח מספר שעות להרהור חוזר. היה נראה לי כי עניין כבד זה נערך בקלילות יחסית לכובד ראש הראוי לו (דוגמה שולית לכך, לא ציינת בדבריך באיזה חלק באג"מ נמצאת התשובה. זה מראה על אי דיוק מוחלט בכתיבת הדברים והגהתם). כעת צב"י בא וערך הוא. יש לי כמה תיקונים גם בדבריו, אך פחות חריפים ממה שהיה לי לפני כן. לדוגמה, האם האג"מ פסק כבר בתשובה הראשונה שיש לשרוף את הספר? הוא רק דן זאת בכל שכן, אבל גם בראשית התשובה וגם במסקנתה מסיק שרק לא להדפיס ולקנות. ראה בדבריו, אחר שדן מהאבן עזרא, שמסיק "ואני הייתי אומר שלא ידפיסו כלל אף לא הדברים האחרים". ואתמהה, השתא שרופי בעי שרפינן, מידפס מיבעי?! אלא על כורחך שאין זה לעניין דינא. בתשובה השנייה, שהיא חריפה מקודמתה, אכן ודאי הורה על כך למעשה, ומראשית התשובה נראה גם שהיו דברים שהכעיסוהו בתשובה (ומסיום התשובה הב' נראה שנטה לשרוף את הספר בעיקר למיגדר מילתא אחר שכבר הודפס והתפרסם). אציין ניסוח נוסף שכתבת שאינו ניצול מצלילים אפולוגטיים וסובייקטיבים: "נמצאו בו בכמה מקומות פירושים מוזרים ואף מגוחכים". מוזרים, מילא. אבל מגוחכים? זה תלוי אם מגחכים עליהם. יש שאלות חמורות בראשונים, שנותרו כצע"ג וכד', אך אף פעם לא ראיתי עליהם ציון "מגוחכים". אני מבין את המהירות לחלק את ציון זה כאן, משום שמדובר בענייני אמונה הדקים. בסדר. אבל זה לא מצדיק הטיה. אפשר גם לכתוב "נמצאו בו שקרים גדולים ועצומים מתחילתו ועד סופו אשר תצלינה אוזניים מלשמוע כאלה ולא יעלו על דעתו של תינוק בן יומו". זה נוסח מפוצץ שוודאי יגרום לקורא רתיעה מהספר, וכך נשיג את מטרתנו. אבל הסוד הוא, שאמנם נעזור בזה לקורא, אך לחמישה שכנגדו נגרום לעזוב את המכלול. אם אני הייתי רואה כזה נוסח, בלי לראות את הרקע שמאחורי, ואף אם הייתי רואה אותו באתר כמו ויקיפדיה, הייתי יוצא לבדוק מבטן מי יצאו הדברים. גם היית צריך לספק מקור לדברים כאלה. גם אצל "רבנים אחרים" שציינת, לא ציינת מיהם.

וכעת אתייחס לנקודות ששטחת:

א. לא הבנתי את כוונתך, ואת הדברים על אז ישיר.

ב. עשיתי חיפוש קל בעניין, וראיתי כי דעת הרוב היא להבין את דבריו בפשיטות. אמנם אני מסכים שאפשר לסייג "כנראה בפשטות דברי האבן עזרא".

ג. עניתי בהרחבה לעיל. זו הייתה אחת הנורות שעוררו אותי לשחזר.

ד. רמ"פ לא ממש ש"הספר הוא מריה"ח רק שהוכנסו בו זיופים". אצלי נאמר בתשובתו: "נעשה ספק גדול ממילא על כל הספר מי הוא מחברו, ואף אם נמצא שם איזה דבר שנמצא בשמו של ריה"ח בספרי הראשונים אין ראיה על שאר הדברים". אמנם זה אני מסכים, כי הדבר בולט יותר בתשובה הא' מהב'.

ה. אני מוכן לדון על שינוי "טען", אך לא מסכים על "קבע". אציין כעת לדברי בעל ה"משנה הלכות" (יב, ריד): "אבל האמת כי לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגרמ"פ אלא נלפענ"ד שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסו בין מכתביו לאחר פטירתו וידי זרים שלטו בו ותלה עצמו באילן גדול ... ובאמת כי לפ"ז גם הכת"י של ר"י החסיד אין לרחקו ולגנזו", ולקמן אדון עוד בדבריו. כאן שולל הוא את הנאמר באג"מ כי לא ניתן לומר שהספר כולו מזויף. הנה כי כן, לדבריך צריך לכתוב כי האג"מ קבע שהספר מזויף, והמשנה"ל קבע כי הספר לא מזויף. זה נראה לך סביר? בדרך כלל לא מציינים קביעות כשיש מקום לחלוק בכך. על חוק במדינה ניתן לומר כי הוא "נקבע", משום שבמדינה זו אין מי שיחלוק על המחליט, אבל לא ניתן להחיל זאת על כל הבעת עמדה. איך נשמע לך הנוסח "שנים אוחזים בטלית, זה קובע אני מצאתיה וזה קובע אני מצאתיה"? אם אנו מוזילים את השפה שלנו, נוכל גם להגיע ל"הוכיח כשמש בצהריים" ו"קבע ברורות ללא יכולת ערעור" וכד'.

ו. אני מסכים כי יש להשתמש בתבנית מהדורות בקטע בעייתי זה. צב"י לא כתב אותו, אלא רק הוציא אותו מהתבנית. ייתכן כי למרות שיש זיופים בחיבור, עדיין יש בו סגנון כללי שיש בו נימה נקדנית־מה. מכל מקום הייתי מציע לפחות להסתייג ובמקום "פירושו של ריה"ח" - לכתוב "הפירוש שהודפס בייחוס לריה"ח" או משהו כזה.

ז. 1. לא פגשתי את דעתם של הגריש"א וגרשז"א מפורשות בעניין. האם הם כתבו על כך, או שזה דברים שבע"פ. גם אם כן, נכון שלדברי האוסרים אסור לדעת את דברי המתירים, אבל לדברי המתירים כן מותר. אז זו מחלוקת. גם הראב"ד שנחלק על הרמב"ם סובר שאסור לפסוק כמו הרמב"ם, אז כל מחלוקת באשר היא - לחומרא? אוצר החכמה מבערים מתוך המאגר שלהם כל ספר שיש לו יסודות של המשכילים או בעיות כיו"ב, ואת ספר זה הם מגישים אחר כבוד, שווה בין שווים. כך גם ראיתי כמה וכמה שמצטטים ממנו. 2. "גניזה בכלל זה אי כתיבת הדברים במכלול"? הוא מדבר על תוכן הספר, ולא על עצם אזכור הספר. עובדה שהוא כתב והדפיס את התשובה על כך. ולטעמך, אולי בכלל זה הוא שאסור לך לכתוב את דבריך כאן? שהרי צריך לגנוז כל מה שקשור לזה, וכל שכן שלא לדון בזה לכתחילה. 3. זו השערה שלך. אחרים יאמרו שלו היה יודע האג"מ שיש כאלו שיירתעו מהגזירות וההרחקות האלו ויבואו לזלזל בחמורות יותר, שמא לא היה אומר את דבריו. אנחנו אנציקלופדיה, ואין לנו אלא לכתוב את הכתוב.

ח. כעת אני לגמרי מתפלא, אם ברור לך כי הספר דינו לשריפה לכו"ע ואין בו דבר ולא חצי מריה"ח, איך קראת בו אתה? הספר לא כל כך מצוי בביהמ"ד, ואני חושב שרוב צמאי הידע פוגשים בדברי האג"מ לפני הספר עצמו. מכל מקום, השערות אישיות, טובות ככל שיהיו, לא יכולות להיכנס כאן. לי יש הרבה כאלו ואני נאלץ לשמור אותן אצלי.

הטענה של אין לראות את שתיקתך כשתיקה, היא לא תקינה. כי אני, כשאני אומר משהו אני יכול להוכיח אותו ב-100%, אלא שלא תמיד אני טורח לבאר זאת. לכן, יש לראות את טענותיי כאילו הוכחתי אותן 100%. הייתי מציע אם למישהו יש קשר ליעקב ישראל סטל, לפנות אליו בעניין זה. ייתכן שיהיה לו מה לסייע לנו בסוגיה עמומה זו. ולסיום אומר, כי אם חלילה נשמע שיש לי משהו אישי נגדך בעניין זה, הריני מבקש מחילה גמורה מול כל הקוראים. לא באתי, אלא לחדד את הצד השני ללא משוא פנים. אני לי צד מוגמר בעניין, אלא רק שייכתבו הדברים כמו שהם, לא פחות ולא יותר. למעשה, אני מסכים כי יש עדיין לשפר יסודי את הדברים הכתובים כעת, ואני סומך על צב"י שיידע את המלאכה אשר לפניו. גם אחר השינויים חשוב יהיה לבדוק האם אכן הנוסח נקי מכל אשמה, או שעדיין יש לנפותו. אין להזניח את הדיון כאן עד להתבהרות הדברים. מוסיף והולך (שיחה) 21:31, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

מוסיף והולך, שלחתי מייל לרב סטל, נראה אם יהיה לו מה להוסיף בעניין. איש גלילי (שיחה) 21:51, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

לא אוכל להיכנס לגוף הדברים, אך גם לא אוכל להתעלם לאור הטירחה הגדולה של הכותבים בהסברת עמדתם בבהירות. כל מה שיש לי לומר זה שאני רואה טענות בשני הצדדים (אמנם הזדהתי עם מוסיף אבל הוא השיב אחרון הבה ניתן לאלי להשיב). אבל בדבר אחד אני מוכרח להסכים עם מוסיף והולך, ואם יורשה לי נראה לי שזה עיקר מה שחרה לו, שכן לגוף הטענות אני רואה שהוא כיבד והשיב כהלכה:

אנו לא עיתון, אנו אנציקלופדיה. העול המוטל עלינו להביא את מקסימום המידע במקסימום דיוק, חשוב לא פחות מהעול המוטל עלינו לסלק ולצנזר דברי כפירה. ההבדל הוא, שבעוד עיתון אינו חייב להיכנס לעובי הקורה במקומות בעיתיים, די לו בלמחוק, להסתיר, לצנזר או להתעלם ממה שקשה וצ"ע - לנו אין את הפריווילגיה הזו! עלינו מוטלת החובה לטרוח ולטרוח ולבאר וליישב וליפות ולעדן את כל מה שאפשר עד שהדברים יוכלו להיות מוצגים בכתב באופן קביל ליראי ה'. איננו יכולים להרשות לעצמנו את הנוחות שבהשמטת או שינוי מידע כדי להתאימו להסתכלות התורנית הפשוטה, כאנציקלופדיה אנו מקפידים על י"ג עיקרים במלא אמיתותם וכמסורת רבותינו, אך איננו מביאים את ההסתכלות הפשוטה אלא את ההסתכלות התורנית המלאה. חובה עלינו למשכן את עצמנו ורק באין ברירה לקבוע כי מדובר בכפירה וכדו' ולצנזר - וגם אז ראוי לחשוב כיצד. לפיכך מקומות כאלו ראוי להם דיון בכובד ראש - שכן עריכה שהיא לכאורה "תורנית" שנעשתה ללא כל כוונה רעה אך לא מתוך דיון מקסימלי - עלולה להתגלות לבסוף כמזיקה ומגרעת מהערך.

טרחתי לכתוב דברים אלו לא רק כדי לכבד את המשתתפים בדיון, אלא גם משום שדומני שזה נוגע להרבה דיונים דומים שהתנהלו כאן בשבועות האחרונים ולא הספקתי להשתתף בהם.

בברכה ובכל הכבוד, דוד (שיחה) 22:03, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

את הקטע הבעייתי של השוואת פירוש ריה"ח לבקורת המקרא המודרנית השארתי, לא בגלל שהסכמתי לכך אלא חיכיתי שגדול ממני ישמיטו. השוואה זו איננה נכונה עובדתית, ואולי עטו עליה כמה חוקרים כמוצאי שלל רב בגלל תאוותם הגולה לסקופים. דעתם של האב"ע וחסידי אשכנז הייתה שבדורות מאוחרים לא ראו פסול בכך שהכניסו מילה או שתיים לתורה (תיקוני סופרים) שלא שינו את המשמעות בשום מצווה, שכן זאת התורה (קרי: חיובי התורה) לא תהא מוחלפת. זה שאנו חונכנו בצורה שונה וקשה לנו לבלוע 'צפרדע' זו אינה מורידה מערכם של רבותינו הראשונים כלל, ובמקום לצנזר ולטעון מזוייף (שכמובן מבחינה מחקרית איננה נכונה, וכבר אמרו בסרקזם שתלמיד טועה זייף את אגרת רמ"פ) יש לנו להביא דעה זו באופן מכוב ולהפריד בינה לבין הבקורת הכפרנית המחללת את קדושת התורה מעיקרה. את דעת רמ"פ מותר לנו להביא כידיעה אך לא לקבוע מסמרות ועובדות על פיה. צב"י (שיחה) 22:10, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

איש גלילי, תודה על היזמה. כדאי שתציין לו על מה מדובר, כדי שלא יפטור אותך כלאחר יד. חשוב שידע שאנו אנציקלופדיה חרדית, ואנו מעוניינים בידע מבוסס וחרדי.

צב"י, לאיזה גדול חיכית? אם קטן אתה בעיניך... אני מדגיש שוב (והפעם כי לא ראיתי קריצה...) כי אין פה דעה עדיפה. רק ראיות וביסוסים מחזקות דעות. בעניין הסקרזם, הלא אלו דברי המשנה"ל במפורשות, כפי שציטטיו לעיל. מוסיף והולך (שיחה) 22:16, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

כתבתי לו שזה במכלול, וגם שלחתי לו קישור, מן הסתם הוא יודע מה זה מפורום אוצר החכמה. איש גלילי (שיחה) 22:27, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

א. כוונתי היתה להקשות על הטענה שהדברים נכתבו ע"מ לבאר פסוקי התורה. והקשיתי 1. השמטת הלל הגדול איננה בכלל זה. 2.למה קפץ פתאום לאנשי כנה"ג לבאר קדימת אפרים, יש דברים שיותר טעונים ביאור.

ב. מאחר וכנראה קטע זה ימחק לפי התגובות למעלה, כדאי להשאיר דיון זה לערך אב"ע.

ג. בענין זה כתבת דברים תמוהים, האג"מ כותב במכתב ב' לשרוף הספר, ועל סמך כך שבמכתבו לאסור להדפיס הוא לא כותב שאותו חוקר שהשיג תצלומי הפקסימיליה צריך לשרוף או לגנוז אותם וכל תורף דבריו סובבים על איסור הדפסתם, אז אתה מוכיח שמה שפסק לשרוף [אף שזה איסור חמור] הוא מדין בי"ד עונשין ומכין שלא מן הדין. ואני תמה 1. למה הוא צריך לכתוב זאת לאותו חוקר [מלבד מה שאותו חוקר לא היה מקבל דברי חכמים ודו"ק] 2. כ"ש, לדבריך שהוא הורה שלא מן הדין לשרוף, שזה מראה את חומרת הדברים בעיניו, מה פשעי בכך שכתבתי שפסק לשרוף? [אבל האמת היא שדעת האג"מ לא השתנתה. ומש"כ כעס עדיף שתמחוק]

ד. אכן גם אצלי נדפס כן...אבל כפי שכתבת נראה בתשובה ב' שדעתו נוטה יותר שעיקר הספר מריה"ח.

ה. מקובל שכשחוקר בכיר מאוד כותב משהו כותבים 'קבע' וכ"ש האג"מ, וביותר נהוג לכתוב לשון זה כשבאים להזהיר מישהו מדעה מסוכנת, כגון 'משרד הבריאות קבע ש...מסוכן לבריאות', אם לא נהוג כן אזי אני מסכים שלא לכתוב 'קבע' אבל יש לשנות מילת 'טען'. [טענתך מהמשה"ל ראה להלן]

ז. 1. במחלוקת הלכתית לכו"ע ניתן ללמוד את הדעה הב' אפ' נדחתה מהלכה אבל מי שיעשה כדעה שנדחתה עובר איסור, וכאן עצם לימוד דעה הב' הוא כעשית מעשה, ומאחר ולפי כללי הפסיקה במקרה דנן נפסק שאסור ללמוד את הדעה הב' א"כ פשוט שאין להביא דעת החולק. 2. ספרי שותי"ם מיועדים לא לבע"ת, בנוסף הוא עורר שם שצריך לנסות לישבו עם ד"ת ולכך הדפיסו, ולא הבנתי כונתך מש"כ לחלק לאסור הדפסת הספר ולהתיר הבאת הדברים הבעתיים בנפרד 3. זה נושא של הכרת אנשי דורנו, האם לדעתך זו הרגשתם של רוב קוראי המכלול הצפוים?

ט. מה שטענת לגבי שתיקה לא הבנתי.

י. מה שכתבת לגבי מה שכתבתי מגוחכים בזה צדקו דבריך, כתבתי כן מחמת שהאג"מ כותב על הפי' למנשה שמלבד שהוא כפירה הוא שטות וזה היתה כונתי במילה מגוחך, ומאחר ולשון מוזרים היה רבים לא יכלתי לכתוב מגוחכים בלשון יחיד וכתבתי לשון רבים, וכנראה דעתי האישית על פי' אלו שכפי שכתבתי למעלה [בח'] הם מגוחכים מאוד גרמה לי שלא להסתפק במילה זו.--אלי • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ח • 06:58, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

הרבה מהדברים לא הבנתי מה כתבת. אשיב רק על מה שהבנתי.

ג. גם כאן לא הבנתי מה התמיהה. לא דיברתי על "ב"ד עונשין ומכין", אלא אמרתי שמה שכתב מתחילה לשרוף את הספר, לא הייתה זו הוראה מעשית. למעשה הוא אסר להדפיס בלבד. רק במכתב השני הוא החריף וגזר שריפה. את הדברים הוא לא כתב כלפי החוקר, אלא כלפי העם (השואל).

ז. 1. רמ"פ לא אמר שאסור לומר שיש מתירים להחזיק את הספר. ממילא מותר לנו לומר זאת. 3. אני לא יודע מה הרוב ומה המיעוט. רק נראה לי שכבר בשלב זה אין רוב שתומך בדבריך.

ט. כתבת שאם תשתוק אחר תגובתי, אין בכך ראיה שאתה מסכים. על זה אמרתי שאין בדברים אלו ולא כלום. משום שכדי להתנגד, צריך לומר זאת. לומר "יש לי מה לענות אבל אני לא רוצה להגיד", זו לא טענה קבילה.

י. אז היצמד ללשונו של האג"מ, וכתוב רק מה שאמר, ובלבד שזה עיקר דבריו. מוסיף והולך (שיחה) 07:48, 1 באוקטובר 2017

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לא היה לי זמן, וגם קשה להחליט איך לתקן את הערך. רוב המתדיינים כמדומני כבר מזמן לא כאן, ולכן קשה לפתוח את הדיון מחדש. אבל א) יש מקום להטיל ספק בכך שאנחנו כאנציקלופדיה אמורים להביא השקפה 'מלאה' ולא 'פשוטה', אולי יש בעיתייות מסוימת בכל שאדם עלום שם (וגם אני בכלל), יקבע מסמרות בדיון כל כך קשה ובעייתי שבעיקרי האמונה? ב) נקודה נוספת, יש יהדות דברים שאותם לא כותבים בריש גלי, ורק חכמים מוסרים אותם לתלמידיהם הצנועים אחת לשבעים שנה. הרי האבן עזרא, ש'אולי' היתה לו דעה 'מסוימת' בנושא, כותב אותה בלשון 'סוד', אולי אפשר לראות בכך הוראה למעשה? וכמו כן ספרי התשובות מלאים ב'טעמים כמוסים' שאותם אין לגלות. לדוגמא, הנודע ביהודה כותב לאחד מגדולי דורו, ולרבי שאול אמסטרדם, "והטעם כמוס בלבי ולא אוכל לגלותו אם יפציר לא אשיב. ואני שוקל הדבר בדעתי כמאמר ריב"ז אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר ושום אחד מהקדמונים לא עלה בלבו דבר זה וצריך אני ג"כ להעלים מה שהעלימו הם". "יעבור עלי מה ויהיו מלעיזים עלי ומוטב שאהיה שוטה כל ימי ולא אפרסם דבר שלא דברו ממנו הראשונים" (ומדובר במכתב אישי לאחד מגדולי הדור!). עקרונות קרן ויקימדיה לגבי 'מידע חופשי' אינם כתובים בעשרת הדברות... ג) מכל הטעמים הנ"ל לא אחפוץ לדון בדברים לגופם, למרות שיש לי לומר. ורק אומר זאת: נראה לי שיש להביא בכאן 'ציטוטים' רלוונטיים מתשובתו של רבי משה פיינשטיין (כמובן בעריכה יפה ועם מילות הקשר). ולעומת זאת להביא 'ציטוטים' מתשובתו של רבי מנשה קליין. ובכך יצאנו ידי חובתינו מכל הטעויות שטעו הכותבים בהבנת הדעות שבזה. וגם לא יוכלו לבוא אלינו בטענה המוצדקת 'מי שמך לאיש' כי רק הבאנו לשון האחרונים. עם סגולה עם סגולה (שיחה) 17:36, 11 במאי 2018 (IDT)

לעורכי האקספלריה

יש לשנות בהפניה את ה'אחר' ל'רבי יהודה חסיד'--יצמח פורקניה (שיחה) 14:08, 19 במאי 2019 (IDT)

עריכה

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‌‌‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏, יש להוסיף התבנית למעלה גם פירוש לצוואה של הרי"ח, מכיוון שגוגל מפנה משום מה אל הערך רבי יהודה החסיד במכלול. משתמש:תולעת ספרים - שיחה 08:42, 18 באפריל 2021 (IDT)

יש הפניה לערך מורחב בגוף הערך. הסיבה שגוגל מפנים היא כנראה בעיה באינדוקס של גוגל שתתוקן במשך הזמן. באותו ענין מומלץ כי תחפש ברחבי המכלול את כל המופעים של רבי יהודה החסיד והיכן שהנדון הוא צוואתו תקשר לצוואה במקום לרבי יהודה עצמו (זה בדרך כלל יעיל לאינדוקס גם מלבד עצם הצורך). וכן למי שיש סבלנות ממכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ קיים בלבול עצום בקישורים במרחבי המכלול בין רבי יהודה החסיד לרבי יהודה החסיד (ירושלים) כאשר עשרות פעמים (ללא גוזמה) הקישור מוטעה. מי שיואיל לתקן זאת יבורך. מקוה • שיחה • ו' באייר ה'תשפ"א 09:37 (IDT)

תיוג מקוה • שיחה • ו' באייר ה'תשפ"א 09:38 (IDT)

קיבלתי, השאלה היא כיצד ניתן להגיע בקלות אל כלל הערכים הללו. משתמש:תולעת ספרים - שיחה 10:56, 18 באפריל 2021 (IDT)

ראה כאן מקוה • שיחה • ו' באייר ה'תשפ"א 13:19 (IDT)

שחרור לעריכה

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‌‌‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏, אשמח אם יתאפשר לשחרר את הערך לעריכה. תולעת ספרים - שיחה 23:12, 20 ביוני 2021 (IDT)

שוחרר. בבוא העת צריך לבדוק את המידע שהסרתי האם יש בו מידע חשוב. מישהו (שיחה) 01:36, 21 ביוני 2021 (IDT)