שוויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית). במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם; כגון שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות) במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה: ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר. כמה מהאידאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב.

קטגוריות של שוויון

יש להבחין בין כמה סוגים ורמות שונות של תפיסות השוויון המגדירות באופן שונה את מערך הזכויות השוויוניות:

שוויון מוסרי

שוויון מוסרי או שוויון ערך האדם - רעיון העומד בבסיס מרבית תפיסות השוויון ומהווה נקודת מוצא לדיון בשוויון. שוויון זה מבוסס על כך שמבחינה מוסרית ומעשית, קיים יסוד מהותי בלתי-ניתן לכימות, השווה בכל בני האדם ונמדד ביחס לעצמו. שוויון ערך האדם מניח כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם, ועל כן כל צורה של שוויון חיצוני (כלומר - שוויון הנמדד ביחס למדד קבוע) פוגע בשוויון ערכם, הנמדד ביחס לעצמו. משמעותו שכל אדם הוא בעל ערך שווה וכאשר אנו מארגנים את ההסדרים המוסדיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים אנחנו צריכים להתייחס לאינטרסים של כל יחיד, אינטרסים כחירויות ומשאבים כלכליים וחומריים, כשווים. לכן כאשר קיימת חלוקה בלתי שוויונית של חירויות, הזדמנויות ומשאבים כלכליים אנו צריכים להציג הצדקה לאי השוויון. במונחים של הפילוסוף והמשפטן רונלד דבורקין - כאשר המדינה ואזרחיה מעצבים את המוסדות הציבוריים שלהם, העקרון המנחה צריך להיות - להתייחס לאינטרסים של כל אחד בכבוד ודאגה שווים.

שוויון בפני החוק

תפיסה הגורסת כי על חוקים לחול באופן אחיד על כל אזרחי המדינה ויישומם צריך להיעשות ללא משוא פנים. לפי תפיסה זו על ספר החוקים שלא להכיל כל התייחסות למגדר, מוצא אתני, גיל וכדומה אלא להתייחס לכל אדם באשר הוא אדם באופן זהה. גישה זו מזוהה לרוב עם זרם הליברליזם.

שוויון פוליטי

שוויון פוליטי או שוויון כוח – שוויון פוליטי אמור להבטיח שאלה הכפופים לחוק ייהנו מזכות בסיסית שווה להיות שותפים ביצירתו. המשמעות המינימאלית של שוויון פוליטי היא ליהנות מהזכות לבחור ולהיבחר, מהזכות לחופש הביטוי ולחופש ההתאגדות. אולם כאן צריך להבחין בין זכויות פוליטיות פורמליות לבין יכולת מימושן. כלל אזרחי מדינה יכולים ליהנות משוויון זכויות פוליטיות פורמליות אולם ודאי שאין להם את אותה נגישות אפקטיבית להבעת דעתם כמו לפוליטיקאים ולאנשי תקשורת, למשל. לכן אחת הטענות המרכזיות של חלק מהאנשים המצדדים בשוויון פוליטי היא שתנאי הכרחי למימוש ערך זה היא לצמצם אי שוויון חברתי וכלכלי המשפיע על שוויון פוליטי^{[דרוש מקור]}.

שוויון זה מתאר מצב בו הכוח החברתי מחולק כך שלכל אדם כמות כוח זהה. שוויון זה מצריך שיטת מדידה מסוימת של הכוח, ולפיכך משתנה משמעותו בהתאם לשיטת מדידת הכוח. ראיית שוויון זה כמוסרי מבוססת על הנחה כי האדם כוחני מטבעו. דוגמה לשוויון כוח היא הצבעה שוות-קולות, כגון זו שבבחירות. הצבעה זו מבוססת על כך שחלוקת הקולות מבטאת את חלוקת הכוח, ועל-פי הנחה זו, משמעות קולות שווים היא כוחות שווים. מדדים אחרים לחלוקת כוח, כדוגמת סמכות ניהולית או כמות ממון, הופכים שיטה זו לאי-שוויון, ומעמידים את השוויון בצורה שונה.

שוויון חברתי

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא בלבול מושגים בין חברה למדינה. לא כל חברה היא מדינה וההפך.

שוויון חברתי, שוויון הזדמנויות או שוויון סטטוס – מושג זה מתייחס לשוויון של סטטוס, לאופן שבו המוסדות הציבוריים ואזרחים אחרים מתייחסים לכל אזרח. בחברה שלא קיים בה שוויון חברתי ישנה הנחה שחלק מהאזרחים נהנים ממעמד עדיף בשל מעמדם החברתי והכלכלית, הזהות האתנית והלאומית שלהם או מאפיינים אחרים. חברה בלתי שוויונית במובן זה היא חברה שחלק מהאנשים מסתכלים מלמעלה על אנשים אחרים^{[דרושה הבהרה]}. חברה שבה אנשים השייכים לקבוצות שונות אינם מתערבבים אלו עם אלו^{[דרושה הבהרה]}. יש ראיות לא מעטות לכך שמעמד חברתי נמוך פוגע בבריאותם של אנשים^{[דרוש מקור]}, לא בשל חוסר אמצעים כלכליים, אלא בגלל ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לעובדה שאדם מוגדר כנחות באופן חברתי^{[דרושה הבהרה]}.

שוויון ההזדמנויות הוא שוויון המגדיר את חלוקת הכוח^{[דרושה הבהרה]} באמצעות מעשיו האקטיביים של האדם. שוויון ההזדמנויות הוא מצב בו לכל אחד אותה מידה של ניידות בין אפשרויות שונות הנתונות להכרעתו, כך שמצבו בהווה נקבע על-פי בחירותיו הפעילות. שוויון הזדמנויות דורש מערכת חברתית גמישה, אשר חלוקת התפקידים ומצבי המחיה בה נתונה לשינוי על-פי בחירה אוטונומית של הפרטים בה. צורה זו של שוויון מחייב שבירה מתמדת של מנגנוני שימור הכוח בחברה על מנת למנוע חלוקת כוח המקיימת את עצמה (כלומר- כוח אינו תוצר של הכרעה אנושית בהווה אלא של כוח קודם בעבר). ניסיון להתקרב למצב של שוויון הזדמנויות הוא מדינת רווחה (באחת מצורותיה), בכך שהיא מספקת מספר שירותי יסוד המהווים בסיס לבחירה שאינו תלוי בחלוקת ההכנסות במדינה.

היעדר שליטה, כלומר אי היכולת של אדם אחד להכתיב לאנשים אחרים מה לעשות, היא מרכיב נוסף של שוויון סטטוס. דוגמה לשליטה כזו היא עבדות, או שליטה של גברים בחייהן של נשים בשל מוסכמות חברתיות נוקשות. "חברה של שווים", כלומר של אנשים הנהנים מבטחון נגד שליטה כזו של אחרים בחייהם היא חברה שבה אנשים המנסים להכתיב את חייהם של אחרים, אינם מסוגלים לעשות זאת, ולפרט יש שליטה עצמאית ובלעדית על חייו, במסגרת החוק.

שוויון בחינוך

שוויון הזדמנויות בחינוך בא לידי ביטוי במתן הזדמנות שווה לכל תלמיד לפתח את אישיותו כאדם המסוגל להשתתף באופן יעיל בתהליך הדמוקרטי של קביעת יעדי החברה. למרות ההסכמה הרחבה אודות חיוניותו של שוויון ההזדמנויות בחינוך, ישנה מחלוקת על הדרך בה ראוי ליישמו.

שוויון כלכלי

ניתן להבחין במספר גישות של שוויון כלכלי:

א. מצוינות (או מריטוקרטיה בלעז). בניגוד לחברה פיאודלית שבה ההזדמנויות והתפקידים שבהם זכה אדם נקבעו על פי שייכותו המעמדית, החברה המודרנית מבוססת על עקרון שהזדמנויות ותפקידים צריכים להיות מוענקים על פי כישורים רלוונטיים אולם היכולת לפתח את הכישורים תלויה גם בנסיבות חברתיות וכלכליות, ואי שוויון בנסיבות אלה פוגע בעקרון המצוינות.

ב. שוויון קרקעי – הקרקע ומשאבים טבעיים אחרים הופכים לקניין ציבורי כאשר השימוש בהם מחייב את המשתמש בתשלום מס לטובת החברה. (רעיון זה זכה בשנים האחרונות לפופולריות רבה בקרב ליברטריאנים משמאל, מחנה המעמיד במרכז ערכים כבעלות עצמית על הגוף וחירות). מבחינה זו כל מי שמוכן לשלם את המס על השימוש במשאבים זכאי להעמדתם לרשותו באופן שוויוני.

ג. שוויון באמצעי ייצור ובתנאי המחיה (הכוללים קרקע, מפעלים וטכנולוגיות) זהו הרעיון המרקסיסטי העומד בבסיס הקומוניזם ובעל פרשנויות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות שונות. שוויון זה, מתאר מצב בו כמות המשאבים בחברה והמאמץ המושקע בהפקתם מחולקים כך שמתקיים שוויון כמותי בין בני האדם בחברה. טענה כי שוויון זה מוסרי, מבוססת בין היתר על הנחה כי קיים שוויון בצרכים וביכולת המאמץ של בני האדם.

מדד המודד את אי-השוויון הכלכלי במדינות העולם הוא מדד ג'יני, המהווה כלי להצגת מידת השוויוניות בהתפלגות ההכנסות.

הומניטריות ושוויון

הבחנה רלוונטית חשובה אחרת, היא ההבחנה בין שיקולים הומניטריים לבין שיקולים של שוויון. כאשר אנו טוענים שאנשים הם רעבים או אינם יכולים לספק לעצמם צרכים בסיסיים הדגש הוא על סיפוק רעבונם, דרישה שניתן לספק ללא התייחסות למצבם של אחרים. בעוד שכאשר מדובר בשיקולים של שוויון הכוונה היא לבחון את מצבם של אנשים ביחס למצבם של אנשים אחרים. כך גם אדם הטוען כי הוא מכיר בזכות של אנשים לקיום מינימאלי בכבוד, עשוי בה בעת לקבל חברה בלתי שוויונית שבה הפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות הם עצומים.

מטרת השוויון

קיימת הבחנה בין סוגי שוויון שונים על פי יחסי הגומלין שבין תכלית הפעילות לבין האמצעים המשמשים להשגתה.

שוויון אינסטרומנטאלי

לשוויון יכול להיות ערך אינסטרומנטלי, כלומר אנחנו מעוניינים בשוויון כיוון שהוא משרת ערכים אחרים. לדוגמה, שוויון הזדמנויות אינסטרומנטאלי בחינוך שואף ליצירת ניעות חברתית, בעיקר בקרב הקבוצות החלשות בחברה. ההנחה היא שתכלית החינוך לפתח כישורים שיאפשרו לתלמידים להשתלב בעולם העבודה על פי יכולתם ורצונם. כך למשל הדרישה לשוויון כלכלי יכולה לנבוע מכך שהיא תורמת לשיפור מצבם של העניים, או כיוון שהיא יוצרת סולידריות קהילתית. לעיתים הדרישה לשוויון כלכלי היא לשם השגת שוויון מסוג אחר, למשל שוויון פוליטי. פערים כלכליים גדולים פוגעים ביכולת השווה של אזרחים לעצב את חייהם הפוליטיים. שוויון כלכלי גם תורם לשוויון של סטטוס חברתי, כיוון שקיום פערים כלכליים גדולים בין אנשים יוצר חברה מעמדית מקוטבת שבה בעלי ההון הכלכלי מתייחסים בבוז לקבוצות חסרות האמצעים הכלכליים. שוויון כלכלי הוא גם אינסטרומנטלי בתרומה להיעדר שליטה של אנשים בחייהם של אנשים אחרים.

כך גם הערך של שוויון פוליטי יכול להיות אינסטרומנטלי, כלומר לשמש ככלי לקידום שוויון של סטטוס חברתי. כך שלילה של זכות הצבעה מקבוצה מסוימת משפילה ומבזה את חברי אותה קבוצה.

שוויון אינטרינזי

בפעילות לא-אינסטרומנטאלי לא ניתן להבחין בין האמצעים לתכלית, משום שפעילות זו נעשית לשם עצמה (גם במידה והיא מובילות למטרות נוספות). מכאן שאפשר לרצות בערך השוויון לא רק כיוון שהוא אמצעי להשגת ערכים אחרים אלא גם כיוון שערך זה הוא צודק והוגן כשלעצמו. לדוגמה, שוויון הזדמנויות אינטרינזי בחינוך תובע מתן הזדמנות לכל תלמיד לפתח את אישיותו באופן מלא כאדם מחונך.

כך יחס שווה לאנשים שמאפייניהם הרלוונטיים שווים מבטא את רעיון הצדק הפורמלי. כך שוויון חוקי מחייב אותנו להחיל את החוק באופן שווה. אולם אם אנחנו דוגלים בשוויון מוסרי, הדרישה לצדק פורמלי אינה מספיקה. כך למשל חלוקה שווה של משאבים חברתיים וכלכליים לאנשים בעלי צרכים שונים נראית בעינינו בלתי צודקת.

שוויון ביהדות

בתורת ישראל יש כמה תחומים, שבהם בא לידי ביטוי מימד שוויוני של האישה.

1. בבריאתה הגופנית של האישה בגוף משותף עם האיש.
2. בבריאתה הרוחנית של האישה "בצלם אלוקים", בדומה לזו של האיש.
3. בהשתתפותן של הנשים עם הגברים בעת טקסי הברית, או חידושם, כפי שמופיעים בתורה (בגלוי או במשתמע).
4. במעמד האישי המיוחד שאליו הגיעו נשים אחדות - כאמהות, שופטות, נביאות, מלכות ואחרות.
5. ב"סיפורי לידה" מהם עולה מעמד של יתרון האישה על האיש, מכמה היבטים.
6. ביוזמתן ובעצמאותן של נשים, בהכרעותיהן האישיות, בייחוד למען הישרדות קרוביהן או בני עמן ובדרכים העצמאיות שפילסו כתוצאה מכך, וכן במודעות המקרא לאוטונומיית הכרעה זו.
7. בתפישת חז"ל: כחיובן השווה בחלק ממצוות התורה, בייחוד באלה שהן בגדר מצוות "לא תעשה" ובעונש בעבירתן עליהן.

בדברים אלו אין עדות על כך שהייתה בזמן המקרא חברה "דמוקרטית" במשמעותה המוכרת לנו מן הזמן החדש. אבל יש בכוחן של דמויות עשירות אלו מהתנ"ך, כדי להעיד על כך, שבבסיס של תורת ישראל, קיימות תפישות ואמונות יסוד, שלפיהן יש גם לאישה מקום שוויוני, ואף שוויון מרחיק לכת בחיי החברה והעם.

שוויון בחוקי מדינת ישראל

כבר במגילת העצמאות נאמר שמדינת ישראל "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק אינם מזכירים את עקרון השוויון, אך יש בהם קישור למגילת העצמאות - הסעיף הראשון בכל אחד משני חוקי יסוד אלה, שכותרתו "עקרונות יסוד", קובע: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

אחדים מחוקי מדינת ישראל מבטיחים שוויון זכויות בהקשרים שונים. חוקים אלה הם:

• חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951, שנועד להבטיח שוויון זכויות לנשים.
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, האוסר הפליה בעבודה לפי שלל מאפיינים: מין, מעמד אישי (היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן), הריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה, שירות במילואים.
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, המבטיח שוויון זכויות לאדם עם מוגבלות.

אביעד הכהן מציין כי:

למרות הדיבורים הרמים בהכרזת העצמאות על הענקת 'שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה', עד היום עוגן עקרון השוויון לא בחוקי היסוד של מדינת ישראל אלא בחוקים 'רגילים'. תופעה זו אינה מקרית: מכיוונים שונים הובעה התנגדות לעיגון עקרון היסוד החוקתי של השוויון כחוק-על, חוק יסוד, והתנגדות רבתי לו הובעה מצד המפלגות הדתיות. אלה חששו כי עיגון עקרון השוויון עשוי לאפשר קיומם של נישואי תערובת ונישואין אזרחיים, ולמנוע החלת כמה מחוקי ההלכה - בייחוד בתחום האישות - המפלים לרעה בין המינים. יתר על כן, הכרה בעקרון השוויון הייתה עשויה לפתוח פתח להכרה בנישואין דתיים שנערכים על ידי זרמים לא אורתודוקסיים.

ראו גם

• הזכות לשוויון במדינות דמוקרטיות
• מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות
• פמיניזם בישראל ומאבקן של נשים לשוויון הזדמנויות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שוויון בוויקישיתוף

• לאה מזור, אידאל השוויון בין בני האדם על פי בראשית א
• אורית קמיר, מדוע עדיף (שוויון) כבוד האדם על שוויון החירות?, המשפט 23, מרץ 2007.
• פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, ירושלים: מאגנס, 2009.
• אי שוויון בחברה הישראלית, ד"ר אורנה ששון-לוי, סרטון באתר יוטיוב
• מני מאוטנר, לא "במשורה" ולא "בשוליים". שוויון הוא שוויון, באתר הארץ, 13 ביולי 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0