שחרית (שפה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שֵחְרית (גִ'בָּאלי)
شحرية (שַחְרִיה)
שפות דרום-ערב המודרניות, בעומאן ובתימן; שחרית בכחול
שפות דרום-ערב המודרניות, בעומאן ובתימן; שחרית בכחול
מדינות עומאן
דוברים 59,000 (2001–2011)[1]
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

שפות שמיות
שמיות מערביות
שמיות דרומיות
דרום-ערביות מודרניות
שחְרית
קוד שפה

ISO 639-3: קוד shv
גלוטולוג: sheh1240

ELP: קוד Jibbali
ראו גם שפהכתברשימת שפות

שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה. היא מדוברת בפי אוכלוסייה קטנה של תושבים ילידים בעיירות החוף, בהרים וברמות הפראיות מסלאלה, הממוקמת במחוז זוֹפַר בדרום-מערב עומאן.

סקירה כללית

שחְרית נקראת גם בשמות רבים אחרים בפי קבוצות שונות: גִ'בּאלי, גֵבְּלֵת, שֵרֵת, שֵחְרִי, שַאוּרי, שַחַרי, אֵחְכּילי, קַרָאװִּי וגַרָאװִּי).

ניתן להבחין בין ניבים שונים מעט זה מזה של השפה: ניב גִ'בּאלי המערבי, ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. כיוון שהניבים דומים מאוד זה לזה ובעלי מובנות הדדית גבוהה, ניתן לתאר את שחרית כרצף-ניבים (dialect continuum). ניב קטן נוסף הוא זה שמשמש את 100–150 תושבי האי אל-חלּאנייה, באיי ח'ורייה מורייה מדרום לעומאן, המכוּנֶה לעיתים "בייבי ג'באלי".

דוברי השפה חיים בדרך כלל אורח חיים נוודי-למחצה, ומגדלים פרות וגמלים בהרים.

כמו רוב דוברי שפות דרום-ערב המודרניות בעומאן ובתימן, דוברי שחרית רבים הם דו-לשוניים: שחרית וניב אחד או יותר של ערבית, במיוחד הניב הט'פארי (זופרי).[דרוש מקור]

שחרית היא בעיקר שפה מדוברת, וחסרת מסורת של כתיבה פרטית או ציבורית בשפה.[דרוש מקור] לחץ מצד הערבית גרם לשינויים רבים בשחרית, עד כדי כך שבקרב דוברים צעירים ניכר דקדוק שונה משמעותית.[דרוש מקור]

פונולוגיה

עיצורים

עיצורים בסוגריים מסמנים אלופונים או הגייה חלופית בניבים מסוימים.

שִפְתִיִים בין-שיניים מכתשיים בתר-מכתשיים/
חכיים
וילוניים ענבליים לועיים סדקיים
חוד-לשוניים צדיים שורקים
אפיים m n
סותמים אטומים t k (ʔ)
קוליים b d (ɟ) ɡ
מסודקים/נחציים tˀ~tʼ kˀ~kʼ
חוככים אטומים f θ s ɬ ç ʃ χ ħ h
קולִיים ð z (ɮ) (ʝ) ʁ ʕ
מסודקים/נחציים ðˀ~ðʼ sˀ~s’ ɬˀ~ɬʼ (çˀ~çʼ) ʃˀ~ʃʼ
רוטטים r
מקורבים l j w
  • העיצור הפונמי /ɡ/ עשוי להיות מבוטא מחונכך[ɟ] או [ɡʲ] – בניבי ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. בג'באלי המערבי העיצור מבוטא [dʒ] .
  • [çˀ~çʼ] הוא אלופון נדיר של הפונמה /kˀ/. הוא גם בדרך כלל מבוטא [ʃˀ~ʃʼ] ידי רוב דוברי השפה.
  • [ɮ] הוא אלופון של /l/ .
  • [ʝ] הוא אלופון של /ɡ/, ועשוי להיות מבוטא לחלופין [ʝ], [ʒ] או [ɟ].
  • [ʔ] מתממש בדרך כלל רק בסוף מילה, ולא נחשב פונמי.

תנועות

בשחרית יש 8 תנועות, הכוללות את מערכת התנועות השמית הרגילה של i-u-a, בנוסף לתנועה מרכזית (שווא) ולתנועות מתוחות (מוגבהות) ורפויות (מונמכות).

לא ברור מה מעמדו של אורך התנועה.

קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות i u
חצי-סגורות e ə~[ɪ] o
חצי-פתוחות ɛ ɔ
פתוחות a
  • כאשר /ə/ מופיעה בסביבה מוטעמת, היא יכולה להתממש באלופון [ɪ].[2]

דקדוק

שמות עצם

שמות העצם בשחרית משתמשים בסמנים דקדוקיים הייחודיים לשפות דרום-ערב המודרניות, בעירוב עם סמני שם-עצם שקיימים גם בערבית ובשפות אתיופיות.

מין דקדוקי: שמות עצם נושאים מין דקדוקי זכר או נקבה. סמני המין הנקביים הנפוצים הם סופית "-(תנועה)ת" (V)t- או סופית "-ה" h-, כמו בערבית ובערבית.

מספר: בשמות עצם יש רק יחיד ורבים, ואין זוגי, כך שמשתמשים במקום זאת בסופית של הספרה 2 עצמה.[דרושה הבהרה] כינויי הגוף הזוגיים כבר אינם בשימוש בקרב הנוער, המשתמשים במקומם בכינויי הגוף ברבים.[דרוש מקור]

פעלים

נטיית הפועל: לפעלים הרגילים יש שתי קבוצות נטייה, ובנוסף נטייה שונה לפרפקט (אספקט מושלם), לאימפרפקט (בלתי מושלם) ולמודוס הסוביונקטיב (תילוי).

סדר המילים: משפטים פועליים תמיד מוחפיעים בסדר פועל–נושא–מושא (VSO) או נושא–פועל–מושא (SVO). אם הנושא הוא כינוי גוף פרוד, הוא בא לפני הפועל.

בניינים: יש בשפה ארבעה בניינים – אינטנסיבי-קונָטיבי (לפעול במתכוון, בדומה לבניין פע ّל בערבית), גורם (קוזטיבי), חוזר (רפלקסיבי) עם תוֹכית "ת" -t- (כמו בניין אפתעל בערבית), וגורם-חוזר (קוזטיבי-רפלקסיבי). בזמן עתיד, התחילית הפועלית "חְ-/חַ-" חוברת לצורת הסוביונקטיב, בדומה לחלק מניבי הערבית המודרנית.[דרוש מקור]

לפעלים עם עיצורים גרוניים יש תבנית משלהם.[דרושה הבהרה]

שם המספר

מספרים מונים: שמות המספר "1" ו-"2" משמשים כשמות תואר. כמו בכל השפות השמיות, חל היפוך במין הדקדוקי במספרים בין "3" ל-"10": המספרים שנראים כזכריים למעשה מונים שמות עצם בנקבה (כמו בעברית: "שלוש בנות"), ואילו המספרים הנראים כנקביים למעשה מונים שמות עצם בזכר (כמו בעברית "שלושה בנים"); ההתאם במין חוזר לסדרו במספרים 11–19.

ספירת בעלי חיים מציגה מקרה מיוחד החורג מהערבית, במקום זאת באמצעות מערכת בדואית עתיקה, שבה מעל 13, שם העצם יכול להופיע ברבים או ביחיד.[דרוש מקור]

כתב

אוצר מילים לדוגמה

בטבלה להלן כמה דוגמאות של מילים וביטויים בשחרית בהשוואה לערבית חג'אזית ובתרגום לעברית.

המילה/הביטוי בשחרית בערבית חג'אזית תרגום לעברית
يل اغمدك ؟ كيف امسيت ؟ ערב טוב; איך הערב שלך? (מילולית "איך העברת את הערב?")
يل اصبحك؟ كيف اصبحت ؟ בוקר טוב; איך הבוקר שלך? (מיל' "איך העברת את הבוקר?")
خبور ؟ أخبارك ؟ מה שלומך? מה חדש? מה העניינים? (מיל' "חדשותיך?")
خبور خار أخبار خير חדשות טובות
هت من حون ؟ أنت من وين؟ מאיפה את/ה?
هت مون ؟ أنت مين؟ מי את/ה?
لشعسورك أحبك אני אוהב/ת אותך
عك إنه ؟ ماذا تريد ؟ מה אתה רוצה? (מיל' "מה תרצה?")
اتغد الحون ؟ بتروح وين ؟ לאן אתה הולך?
عك بي لقروبك ؟ هل تريد مساعدة ؟ אתה רוצה עזרה?
ناصون الحين עכשיו
قريرا بكره מחר
شحور اليوم היום
مغورا بعدين אחר כך
غابجوت بنت בת
مبيرا ولد בן/ילד
قيج رجل גבר
تيث حرمة אישה

לקריאה נוספת

  • Fradkin, R. (1985). Middle East Studies Association Bulletin, 19(1), 103–104. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/23057846
  • Hayward, K., Hayward, R., & Al-Tabūki, S. (1988). Vowels in Jibbāli Verbs. Bulletin of the School of Oriental and African Studies,University of London, 51(2), 240–250. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/618210
  • Marie-Claude Simeone-Simelle. 1997. The Modern South Arabian Languages. In Robert Hetzron (ed.), The Semitic Languages, 378–423. London &New York: Routledge.
  • Moseley, C. (2010). Encyclopedia of the world's endangered languages. London: Routledge. Middle East and North Africa
  • Rubin, Aaron D. (2014). The Jibbali (Shaḥri) language of Oman: grammar and texts. Leiden: Brill. Print.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שחרית, באתר אתנולוג (באנגלית)
  2. ^ Rubin 2014.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32040894שחרית (שפה)