היכל המשפט תל אביב
 |
היכל המשפט בתל אביב, השוכן ברחוב ויצמן 1, הוא המבנה המשמש את בית המשפט המחוזי היחיד במחוז תל אביב ואת בית משפט השלום הגדול והחשוב בו.
המבנה הישן: 2014-1966
המבנה שוכן בין רחוב ויצמן ממזרח לכיכר מוזיאון תל אביב ממערב; ובין שדרות שאול המלך מדרום לרחוב ברקוביץ' מצפון. מעבר לרחוב ברקוביץ' ניצב מגדל המוזיאון והיכל המשפט מחובר אליו באמצעות גשר להולכי רגל. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים זאב רכטר, משה זרחי ויעקב רכטר בשנים 1959–1960. בנייתו הסתיימה בשנת 1966. עד לאותו מועד שכן בית משפט השלום בתל אביב ברחוב יהודה הלוי 14. סגנונו של היכל המשפט ברוטליסטי והוא משלב משטחי בטון חשופים, גם במעטפת החיצונית וגם בחללו הפנימי של הבניין. בקירות הבטון החשופים בתוך הבניין משולבים תבליטים של דוגמאות גאומטריות ושל פסוקים הקשורים בדין ובמשפט.
היכל המשפט בנוי משני מבנים נפרדים הניצבים על קומת מסד משותפת שלה שני שערים הניצבים זה מול זה. שער שלישי נמצא בקומת המרתף ופונה אל צדו הצפוני של הבניין. מרכזה של קומת המסד נמצא בין שני המבנים הנפרדים ומשתרעת בו מבואה גבוהה ורחבת ידיים.
במבנה הצפוני שניצב על קומת המסד שש קומות והוא משמש את בית המשפט המחוזי. עד שנת 2008 לא פעל במחוז מרכז בית משפט מחוזי, ובית המשפט המחוזי בתל אביב שירת את שני המחוזות. בשנת 2008 הוקם בית משפט מחוזי למחוז מרכז בפתח תקווה, שעבר לימים ללוד.
המבנה הדרומי רבוע ובו ארבע קומות. מבנה זה משמש את בית משפט השלום ובמרכזו חצר פנימית גדולה.
בית משפט השלום לנוער ובית משפט השלום לתעבורה שוכנים ברחוב שוקן בדרום העיר, בית המשפט לענייני משפחה נמצא ברמת גן ובשנים האחרונות הועבר חלק מהאגף האזרחי של בית המשפט לבית אסיה הסמוך.
המבנה החדש: החל מ-2014
בשל מצוקת המקום בהיכל המשפט והפיכתו של הבניין המיושן במידה רבה לבלתי מתאים לייעודו החלה המדינה בשנת 2011 בבנייתו של מבנה חדש שממנו יפעלו בתי המשפט המחוזי והשלום בתל אביב ברחוב ברקוביץ'. היכל המשפט החדש נחנך בסוף 2014. יש בו 22 קומות מעל הקרקע ושש קומות תת-קרקעיות. בבניין יש 52 אולמות דיונים ו–78 לשכות שופטים. בקומות התחתונות פועל בית משפט השלום. ההוצאה לפועל, שבעבר פעלה גם היא בהיכל המשפט בתל אביב ברחוב ויצמן עברה בשנת 2017 לרחוב המסגר בתל אביב. היכל המשפט הקודם עובר שיפוץ מקיף וישמש את הנהלת בתי המשפט.
ההשקעה במבנה בית המשפט מסתכמת ב-575 מיליון ש"ח, שכוללים את עלות הבנייה והתחזוקה של הבניין לתקופה של 20 שנה. שיטת המימון של ההקמה היא PFI - פרויקט זכייני שבו המדינה היא שנושאת בהחזר ההשקעה - את המגדל בנתה חברת סולל בונה והמדינה תשכור אותו ל-20 שנה. בתום התקופה הנכס יועבר חזרה לידי המדינה. המדינה נתנה לחברה מענק הקמה 175 מיליון ש"ח, ובמשך 20 שנה תעביר לחברה תשלומים שנתיים של 20 מיליון ש"ח הכוללים את השלמת עלות הבנייה ותחזוקה שוטפת.
|
קישורים חיצוניים
- אתר בית המשפט המחוזי בתל אביב
- אתר בית משפט השלום בתל אביב
- רז סמולסקי, עושים צדק בבנייה: איך ייראו בתי המשפט החדשים של ישראל?, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2011
קשת רוזנבלום, הזהות הכפולה של מגדל בית המשפט החדש בתל אביב, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2014- יסמין גואטה, "השקיעו במגדל הזה יותר מחצי מיליארד שקל - אבל זה בית משפט לא נוח", באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2014
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] היכל המשפט תל אביב23544802