שאילתא (דרשה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאילתא היא סוג של דרשה שהייתה קיימת בזמן התלמוד ולאחריו בתקופת הסבוראים והגאונים. שאילתא אחת מצוטטת בתלמוד הבבלי, אך הסוגה ידועה בעיקר מתוך ספר השאילתות שחיבר רב אחא משבחא בראשית תקופת הגאונים, והוא אוסף של דרשות כאלה, המסודרות על פי סדר פרשות השבוע. השאילתא דומה עקרונית באופיה לסוג מדרש אחר, הילמדנו, שגם הוא פותח בשאלת התלמידים.

השאילתא במקורה

השאילתא המקורית, כמשתקף בדרשה המצוטטת בתלמוד הבבלי (מסכת שבת דף ל עמוד א-ב - שאילתא של ר' תנחום דמן נָוֵי, מקום בעבר הירדן), מחולקת לשלושה חלקים:

  • שאלה הלכתית ששואל אחד מהקהל את הדרשן;
  • דברי אגדה שבהם פותח הדרשן, שלכאורה אינם מעניין השאלה כלל;
  • תשובת הדרשן לשאלה ההלכתית, הפותחת במילים "ולעניין שאילה דשאילנא קדמיכון" (=ולעניין השאלה שנשאלתי לפניכם).

בצורה כזו של דרשה הדרשן בונה את המתח על ידי הארכה בדברי אגדה המושכים את הלב, ותוך כדי כך מנסה להנחיל ערכים עקרוניים, בדרך למענה על השאלה ההלכתית הפשוטה.

השאילתא המאוחרת

בתקופה המאוחרת יותר, כמשתקף מספר השאילתות, נוצרו שני שינויים עיקריים: לשלושת החלקים נוסף עוד חלק, בראש הדברים, והוא פתיחה, בנוסח "דמחייבין דבית ישראל" או "דאסיר להון לבית ישראל" (=שמחויבים בני ישראל, או שאסור להם לבני ישראל), על מצווה מסוימת שהיא הרקע לשאלה. שינוי עקרוני נוסף הוא שהשאלה הפסיקה ככל הנראה להיות ספונטנית, אלא הדרשן עצמו הוא ששאל את השאלה והוא שהשיב עליה. כן עולה מספר השאילתות כי גם בחלקים האחרים של השאילתא התקבעו מטבעות נוסח:

  • הפתיחה לשאלה: "ברם צריך" וכו';
  • הפתיחה לדברי האגדה: "בריך רחמנא" וכו' - דברי שבח לקב"ה.
  • הפתיחה לתשובה (נמצאת כבר בתלמוד הבבלי): "ולעניין שאילתא דשאילנא קדמיכון".

השאלות שבספר השאילתות הן לרוב שאלות שהתשובה ההלכתית אליהן ידועה ליודעי ספר, ואין בה חידוש הלכתי; עד כדי כך שלעיתים מביא המחבר הצעה לנוסח אחר של שאילתא, שבה השאלה והתשובה מתחלפים ביניהן, ומה שמובא כהנחה פשוטה בנוסח אחד מובא כתשובה לשאלה בנוסח השני. בנוסחי השאילתות שלפנינו גם חסר בדרך כלל החלק האגדי, אשר מעתיקי כתבי היד של הספר לא מצאו בו עניין רב.

ראו גם

לקריאה נוספת