רבי ישעיה פיק ברלין
| לידה |
1725 ה'תפ"ה אייזנשטט |
|---|---|
| פטירה |
1799 (בגיל 74 בערך) ה' באייר ה'תקנ"ט |
| חיבוריו | יש סדר למשנה, ראשון לציון, הפלאה שבערכין, מיני תרגומא, תנא תוספאה, אומר השכחה ועוד |
רבי ישעיה ברלין (פיק) (ה'תפ"ה, 1725 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין. נודע בין היתר בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי שפורסמו על גיליון התלמוד החל מדפוס דיהרנפורט (גר') ה'תק"ס ואילך (לרבות התלמוד שיצא לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם).
ביוגרפיה
נולד באייזנשטט (אז בממלכת הונגריה בשם קישמרטון, על גבול אוסטריה-הונגריה של היום) לרבי יהודה לייב (המכונה ר' לייב מוכיח[1]) ולאמו יודית, מצאצאי התוספות יום טוב[דרושה הבהרה] והמהר"ם מרוטנבורג.
למד בתחילה אצל אביו. בעודו ילד הביאוהו ללמוד בברלין, ומכאן שמו. לאחר מכן הלך ללמוד בישיבתו של רבי צבי הירש ביאלה (מחבר הספר כוס ישועות) בהלברשטאדט, שם נטע בו את דרך הבקיאות והביקורת.
לאחר מכן עזב את הישיבה, התיישב בברסלוי, ונשא שם לאשה את פרומט (נפטרה בי"ג בסיוון ה'תקס"ב), בתו של ר' וולף פיק, שעל שמו נקרא בשם פיק[2]. בברסלוי עסק במסחר עורות בשותפות עם גוי, אולם עיקר עסקו היה בלימוד תורה. שם נודע הרב ישעיה כבקיא גדול בכל התורה. על פי המסופר, היה אהוב על כולם, ואף המשכילים כיבדוהו והיו שואלים אותו שאלות (בשל ידיעתו בדקדוק עברי וארמי). גם בתחום ההיסטוריה ידע לשלב את ידיעותיו עם תורתו.
רוב ימיו חי כאדם פרטי, ולא שימש ברבנות. אולם בי"ד בטבת ה'תקנ"ד, בהיותו כבן שבעים, נתמנה לאב בית דין ור"מ ברסלוי, לאחר שהרב יצחק יוסף תאומים, קודמו בתפקיד, נפטר (בט"ז בחשון ה'תקנ"ג). דרשתו הראשונה מתועדת בספר ברכת משה של הרב משה קרנר (ברלין, ה'תקצ"ד). ימי כהונתו ארכו מעט יותר מחמש שנים, וה' באייר בה'תקנ"ט, בהיותו בן כשבעים וארבע, נפטר.
בתו שרל (שרה), התחתנה עם הרב יוסף מייא אב בית דין בברסלוי, שהיה בנו של המו"ל בדיהרנפורט ר' יחיאל מיכל, והוציא לאור כמה מספרי חותנו.
רבי ישעיה עמד בקשרי מכתבים עם הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה, עם גיסו (בעל אחותו קריינדל) הרב יוסף שטיינהארט בעל שו"ת זיכרון יוסף. היה ידידו הקרוב של רבי זלמן חסיד[3].
חיבוריו
- הוספות למסורת הש"ס (ציוני מקבילות והגהות בתלמוד הבבלי על הגיליון) של הרב יהושע בועז. נדפס לאחר פטירתו החל מדפוס דיהרנפורט ה'תק"ס ואילך
- יש סדר למשנה - על המשנה סדר זרעים וסדר מועד (נדפס במשניות עם ע"ג פירושים). החיבור במקורו נכתב כנראה על כל המשנה (ב'תוספות ראשון לציון' הפניות אליו בסדרים נוספים), אך אינו מצוי. כתב היד נמצא באוקספורד, על זרעים ומועד בלבד.
- תוספות ראשון לציון - על המשניות ומפרשיה
- הפלאה שבערכין - על ספר הערוך - נדפס לראשונה ברסלאו ה'תקצ"א.
- מיני תרגומא - על תרגום אונקלוס (נדפס חלק ממנו על ידי חתן חתנו ר' יוסף שקלאוור)
- אומר השכחה - כל מאמרי הגמרא שהושמטו בספרי הפוסקים, וברובם גם טעם להשמטתם
- תנא תוספאה - על התוספתא[4].
- כנסת חכמי ישראל - שו"ת ומשא ומתן עם גדולי ישראל (חלק נכבד של כתב היד שרד ותצלומו במכון לתצלומי כתבי היד של הספרייה הלאומית)[5].
- תיקון כלי שרת (ש"ס רש"י תוספות) - תיקוני טעויות דפוס בגמרא, ברש"י ובתוספות ותיקוני חילוף שמות תנאים ואמוראים (חלק נכבד מהחיבור שרד, ותצלומו מצוי במכון לתצלומי כתב יד של הספרייה הלאומית)
- קשות מיושב - על כל "קשיא" שבש"ס[6] (נדפס בשנת ה'תר"ך בידי בנו)
- קונטרס שטרי המאוחרין - תירוץ על כל מקום בגמרא רש"י ותוס' שהביאו פסוק או משנה ויכלו להביא ראיה ממקום קדום יותר.
- קטן שהגיה[7] לחינוך - על ספר החינוך (נדפס עם ספר החינוך בווינה ה'תקפ"ז)
- שאילת שלום וראשון לציון - חידושים וציונים (בהתאמה) על שאילתות דרב אחאי (את הספר כתב במשך שישה שבועות לבקשת חתנו, המדפיס)
- אוצר בלום - על עין יעקב (נדפס בדפוס ראם)
- הערות על ספר התשבי[8] , על הרי"ף, על ספר מטפחת ספרים ליעב"ץ[9], על הרמב"ם[10], על ספר ראשית חכמה[11], על יד מלאכי[12], ועל סידור התפילה[13]. בהערותיו על הספרים ישנם הערות שנכתבו זמן מועט לפני פטירתו.
ועוד חיבורים מהם אבדו.
קישורים חיצוניים
- רבי ישעיה פיק ברלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- דוד הלחמי, רבי ישעיה ברלין־פיק (בעל הגהות הש"ס), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
רבי ישעיה פיק ברלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חיבר ספר "פירוש המילות", עדיין בכתב יד, שמור באוניברסיטת פרנקפורט (ניתן לצפייה והורדה כאן). אודותיו ראו: הרב מו"ה (ארי') ליב מוכיח, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ל, עמוד 122, אות ז.
- ^ על פי השמועה, הוא לא אהב את שמו הנלווה הזה.
- ^ רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש, תשכ"ה (מהדורת צילום), עמ' 45, חלק א', מערכת ז', אות כ'.
- ^ לא נדפס. ומציין לו בכמה מחיבוריו.
- ^ רוב החיבור מופיע כבר בכתבי הנשאלים. כדוגמת שו"ת זכרון יוסף, לגיסו. שו"ת נודע ביהודה, ועוד.
- ^ הרשב"ם (בבא בתרא נב:) כותב בשם רבותיו שכל מקום שהסוגיה בגמרא מסתיימת במילה "קשיא" (קשה) - לא נדחית השיטה שעליה קשה, ויש לה תירוץ. ובכל מקום שכתוב "תיובתא" - השיטה נדחית ואין תירוץ. ומסייג הרשב"ם את דבריהם דווקא כאשר הקושיא היא ממקור תנאי. ר' ישעיה בספרו, מתרץ את כל המקומות שנאמר בהם "קשיא".
- ^ פרפרזה על ההגדרה התלמודית "קטן שהגיע לחינוך" (סוכה כ"ח עמוד ב' ועוד), שמשמעותו ילד קטן שהגיע לגיל בו מחנכים אותו במצוות. כאן, לאחר שינוי מילת 'הגיע' ל'הגיה', משמעות המשפט היא: קטן (כינוי ענווה לעצמו) שהגיה את ספר החינוך.
- ^ נדפס בהוצאת כיסא רחמים ה'תשס"ה
- ^ נדפס בקובץ בית הלוי ח"ג, ה'תשנ"ז
- ^ הגהות נוספות מכתב-יד על ספר המדע נדפסו בקובץ מוריה גיליון נז
- ^ נדפס בראשית חכמה מהדורת ולדמן.
- ^ נדפס ביד מלאכי הוצאת מכון ירושלים.
- ^ נדפסה בכמה סידורים בזמנו, מהם בסידור "אוצר התפילות" וילנא תרע"ה. במהדורת תשפ"ד נלקטו ההערות גם משאר הסידורים. אך עדיין נותרו כמה שלא נדפסו.
ישעיה פיק ברלין32394689Q793576