הרב רצון ערוסי
קובץ:הרב ערוסי.JPG | |||
לידה |
1944 (גיל: 80 בערך) צנעא, תימן | ||
---|---|---|---|
תאריך עלייה | 1949 | ||
למד ב | תואר שלישי PhD במשפטים והסמכה לרבנות | ||
מקום מגורים | קריית אונו | ||
השתייכות | יהדות תימן, ציונות דתית | ||
תחומי עיסוק | משפט עברי, משנת הרמב"ם, פרשת השבוע | ||
תפקידים נוספים | רב העיר קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל | ||
רבותיו | הרב יוסף קאפח | ||
חיבוריו | צדק צדק תרדוף, התורה והליכות עמנו, שו"ת רצון יראיו, אמרי רצון ועוד | ||
בת זוג | שרה | ||
|
הרב ד"ר רצון הלוי ערוסי (נולד ב-1944[1]) כיהן כרב העיר קריית אונו 37 שנה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מייסד ויו"ר ארגון הליכות עם ישראל, ונשיא מכון משנת הרמב"ם. בעל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ומרצה למשפט עברי באוניברסיטת בר-אילן. זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט[2]. נחשב לתלמידו המובהק של הרב יוסף קאפח.
ביוגרפיה
נולד בתימן בעיר צנעא ליוסף וסעדה[3]. סבו, אברהם, היה מתלמידי הרבנים יחיא קאפח ויחיא אביץ', מעשירי תימן ומעסקני הציבור בעיר צנעא[4]. בשנת 1949 עלה לישראל עם משפחתו, שהגיעה למחנה העולים בעין שמר, שם נגזזו פאותיו בידי גננות השומר הצעיר. ובהמשך עברה המשפחה למושבת העולים קדימה, ולבסוף השתכנה בשכונת עמידר ברמת גן.
למד בבית הספר יסודי התורה, בישיבת הדרום אצל הרב מאיר צבי ברגמן, ובישיבת חברון. למד גם אצל הרב דוד עואץ', רב הקהילה ברמת עמידר, ואצל הרב יוסף קאפח ונחשב לתלמיד מובהק שלו[5]. שירת בצה"ל ושימש כקצין במילואים.
למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן וקיבל את התואר בשנת 1975[6]. את התואר השני והשלישי עשה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו הוגשה – תחת הכותרת "התנגשות הדינים בפסיקת ההלכה הבינעדתית בישראל" – באלול ה'תשמ"ז (ספטמבר 1987). החל מאמצע שנות ה-80 היה מרצה למשפט עברי באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן[7].
לימד כר"מ בישיבה תיכונית מקצועית בכפר סיטרין ובתיכון דתי-מקיף שקדיאל-לוד. הוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לשעבר הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב יוסף קאפח, הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז[8].
בשנת 1985 היה חבר הוועדה הציבורית "לגילוי ילדי תימן הנעדרים"[9]. בסוף שנות ה-80 פעל במסגרת "הוועד הציבורי למען יהודי תימן" להעלאת שארית גולת יהודי תימן[10].
בשנת ה'תשמ"ז נבחר לכהן ברבנות העיר קריית אונו. במרץ 1988 קיבל את פרס השר לשירותי דת בישראל[11]. החל משנת 2003 הוא חבר במועצת הרבנות הראשית. כן משמש יושב ראש ועדת הנישואין שלה, ויו"ר הוועדה לדיאלוג בין-דתי מטעמה[12]. בשנת 2013 הודיע על התמודדות לתפקיד הראשון לציון, אך פרש לפני הבחירות.
חבר ההנהגה הרבנית של "חותם"[13]. משמש כנשיא אגודת אחווה[דרוש מקור].
בשנת תשפ"ד - 2024 בהגיעו לגיל 80 פרש מתפקידו.
משנה ופעילות ציבורית
הרב ערוסי עוסק בהטמעת המשפט העברי במציאות המודרנית. הוא יו"ר תנועת "הליכות עם ישראל", המקיימת הרצאות וכנסים בתחום. במסגרת התנועה הקים כולל להכשרת אברכים בלימודי רבנות ודיינות. בין תלמידיו הדיינים: הרב מימון נהרי והרב בנימין אטיאס הרב יהושע ולר הרב רפאל גלב הרב שור הרב יהושע מרוה ועוד. הקים גם בית דין לממונות על פי חוק הבוררות בעירו קריית אונו.
שיטתו בהלכה היא הליכה בשיטת הרמב"ם תוך כדי הפצת משנתו בשיעורי הלכה קבועים בעירו, ושיעורים מזדמנים ברחבי הארץ. במסגרת זו משמש גם כנשיא מכון מש"ה.
לאחר פטירתו של הרב יוסף קאפח יש הרואים ברב ערוסי את הדמות הבולטת בתנועה בקרב יהודי העדה התימנית ואחרים הפוסקים על פי הרמב"ם. כשנשאל בנושא קרוב כתב כי אין היום בישראל דרדעים – יהודים הפוסקים על פי הרמב"ם ובמקביל שוללים את מעמדה התורני של תורת הקבלה – וכי מלבד "שועלים קטנים מחבלים כרמים" אין מי שמכחיש את ספר הזוהר. הוא הוסיף שהסיבות לפריצת המחלוקת בנושא, בהן אמונות טפלות שהוצגו כקבליות, אינן קיימות כיום[14].
חיים אישיים
הרב ערוסי נשוי לשרה לבית עוזירי, ואב לשבעה. בנו הרב צפניה ערוסי הוא רב קהילה במודיעין.
מספריו
- צדק צדק תרדוף (שני חלקים) – עיבוד משיחות רדיופונית בנושאים הקשורים למשפט התורה
- שיחות הרב בנושא אחדות ישראל – שיחות בשאלת זהותה היהודית של המדינה ובעניין הצורך באחדות האומה
- התורה וחזון הדורות – עיונים בהפטרות ובקשר שלהן לפרשות השבוע
- התורה והליכות עמנו (שני כרכים) – מאמרים בתחום המנהג, ההלכה והמחשבה, מתוך עיונים בפרשות השבוע
- אמרי רצון (שלושה כרכים) – קובץ מאמרים
- מאמריו מפורסמים בכתבי עת דוגמת סיני, נעם, תחומין ועוד.
קישורים חיצוניים
- הרב ד"ר רצון ערוסי ברשת החברתית פייסבוק
- נצח ישראל – אתר בנשיאות הרב רצון ערוסי העוסק בנושאים: משפט עברי, משנת הרמב"ם ומנהגי עדות ישראל.
- שו"ת של הרב רצון ערוסי באתר מורשת
- אסופת מאמרים של הרב רצון ערוסי, באתר אסיף
- רשימת המאמרים של הרב רצון ערוסי באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב רצון ערוסי, באתר רמבי"ש
- עידו פכטר, מחבר בין העולמות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 28 בפברואר 2014
- בקעת אונו: שלושה רבנים בראיון חג מיוחד ליום הכיפורים | גל גפן, באתר גל גפן, באוגוסט 2021
- איתן אלחדז ברק, עת רצון – ראיון חגיגי לכבוד יום כיפור, עיתון גל גפן, באתר עמותת נצח ישראל
- כל הראיונות והמאמרים - הרב רצון ערוסי, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
- ^ קלמן ליבסקינד, מה גילו האמיתי של המועמד לרב הראשי הספרדי, באתר nrg
- ^ "הרב אליעזר מלמד זכה בפרס מרכוס כץ" - ערוץ 7, י"ח באייר התשע"ט
- ^ מודעת אבל עם פטירת אמו בדף של הרב ד"ר רצון ערוסי ברשת החברתית פייסבוק, 18 בנובמבר 2019
- ^ רצון יוסף ערוסי, לזכר נעדרים - הרב אברהם ערוסי, דבר, 3 באוגוסט 1969
- ^ לדברי הרבנית ברכה קאפח, רעייתו של הרב יוסף קאפח, הרב רצון ערוסי "היה כמו הבן של הרב" (ירעם נתניהו, שליפות עם הרבנית ברכה קאפח, באתר nrg, 6 באוקטובר 2009)
- ^ מקבלי תארים באוניברסיטת בר־אילן - משפטים, מעריב, 14 באוגוסט 1975
- ^ חזית נוספת: קללות, מעריב, 6 ביולי 1990
- ^ ישראל בוחרת רב - המועמדים הספרדים, אתר ערוץ 7
- ^ טרגדיה אישית כפול 611, מעריב, 16 בנובמבר 1988
- ^ אריה בנדר, ישראל הגבירה בחודשים האחרונים את המאמצים להעלאת יהודי תימן, מעריב, 3 בינואר 1990
עכשיו תורם, חדשות, 21 בפברואר 1992 - ^ טקס הענקת פרס השר לשירותי דת בישראל, מעריב, 18 במרץ 1988
- ^ קובי נחשוני, אטילה שומפלבי, הרבנות הראשית נגד האפיפיור: "אמר על התורה שלנו שהיא 'תורה מתה'. שיחזור בו או שננתק קשר", באתר ynet, 28 באוגוסט 2021
- ^ אודות, באתר "חותם"
- ^ תשובה של הרב ערוסי באתר מורשת
38240262רצון ערוסי
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- חוקרי יהדות ישראלים
- חוקרי יהדות תימן
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: משפטים
- קריית אונו: אישים
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבני ערים בישראל
- בוגרי ישיבת הדרום
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן: משפטים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- רבנים תימנים ישראלים
- ישראלים ילידי תימן
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- חברי אגודת אחוה
- זוכי פרס כץ
- ראשי מכוני מחקר תורניים
- חוקרי משפט עברי
- ישראלים שנולדו ב-1944