רבי רפאל הכהן כ"ץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רפאל הכהן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רפאל הכהן כ"ץ
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג
לידה 1722
כ"ד בחשוון תפ"ג
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליבוניה, האימפריה הרוסית
פטירה 1803 (בגיל 81 בערך)
כ"ו בחשוון תקס"ד
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה אלטונה, דוכסות הולשטיין (אנ')
השתייכות יהדות גרמניה
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו רבי אריה לייב גינצבורג
רבה של פוזנא
תקל"ב או תקל"ותקל"ו

רבי רפאל הכהן כ"ץ (רבי רפאל המבורגר או רבי רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 - כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.

תולדות חייו

נולד בכ"ד בחשוון תפ"ג (1722) לרבי יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל קרובו רבי אריה לייב גינצבורג, ה"שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק. בגיל 14 חזר לבית אביו, לאחר ה"שאגת אריה" הביע את דעתו שאיננו צריך לרב שילמד אותו.

בשנת 1735 נשא את תמר, צאצאית רבי יהושע פלק כץ.[1] לאחר נישואיו הסתגר במקום לימודו שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום קרובו רבי אריה לייב גינצבורג. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), גליל מינסק (תקי"ז)[2], פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב או תקל"ד [3]).

בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו, ארבע שנים לפני פטירתו, הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת טעמים הכמוסים עימו, לאחר פטירתו כתב חתנו שיש כמה טעמים מחמת גילו ומחמת רצונו לעלות לארץ ישראל[4]. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[5]

נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.[6]

אישיותו

מלחמתו בתנועת ההשכלה

הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[7] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[8]

יחסו לתנועת החסידות

רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.

כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבא-ות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכשהקב"ה אמר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך[דרוש מקור].

יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.[9] בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש.[10]

מחיבוריו

ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.

בניו וחתניו

מצאצאיו

קרוב משפחה שלו:

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס
  2. ^ גליל מינסק היה אחד הגלילות שהרכיבו את ועד מדינת ליטא, רבנות העיר מינסק ורבנות הגליל היו שתי משרות נפרדות, על פי בן ציון אייזנשטט בספרו רבני מינסק וחכמיה עמ' 19 היה רבי רפאל רב הגליל ובתקופת רבנותו אף לא התגורר במינסק אלא בעיר סמילוביץ.
  3. ^ ראו כאן
  4. ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, פרשת חיי שרה התשפ"ד
  5. ^ mytzadik.com
  6. ^ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
  7. ^ דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337), באתר www.hebrewbooks.org
  8. ^ מצפה יקתאל, באתר היברובוקס.
  9. ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128. ראה עוד דוד קמנצקי, ישורון, חלק כא עמ' תתמ-תתנו.
  10. ^ שמירת הלשון שער התבונה, פרק ג'.
  11. ^ ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר, ספר דור דעה, בילגוריי : דפוס נ' קרוננברג: ה'תרצ"ג, באתר הספריה הלאומית –ישראל
  12. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  13. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  14. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  15. ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
  16. ^ "החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.


תקופת חייו של רבי רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32949204רפאל הכהן כ"ץ