ריקוד מצווה
ריקוד מצווה (ביידיש "מצווה טאנץ" או "כשר טאנץ") הוא הכינוי למנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב החסידים ביהדות החרדית, למעט חב"ד.
המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה"[1]. לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.
את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", נהוג לערוך אל מול מעגל המשפחה הקרוב בלבד, לאחר שרוב אורחי החתונה עזבו את האירוע. אבי הכלה, אבי החתן, הסבים והדודים ולעיתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים לפני הכלה. בדרך כלל לאחר שהגראמער (אומן שמומחה בחריזת חרוזים תוך כדי שירה) מזמין אותם לבא ולרקוד תוך כדי שהוא מספר בשבחם. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה אלא היא מחזיקה אבנט הנקרא גרטל בצד אחד והקרובים בצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה, אלא עם אבנט. כך למשל בחסידות ויז'ניץ[2], שבה משתמשים באבנט באורך 54 טפחים (כחמישה מטרים). לעומת זאת בחסידות סאטמער למשל נהגו שאב הכלה רוקד לפני בתו כשהוא אוחז בידיה[3]. בחלק מהזרמים רוקדים לפני החתן והכלה, ולא רק לפני הכלה[4].
לרוב מתקיים המצווה טאנץ לאחר ברכת המזון והשבע ברכות אך קיימים גם מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחצרות בית טשרנוביל ובחסדויות באבוב, וספינקא נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש. בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".
ניגוני מצווה טאנץ
לרוב - אין ניגון מיוחד אותו שרים בעת הריקוד, אך הנוהג הרווח לשיר לחתן ניגון "אשת חיל מי ימצא".
בחצרות רבות ישנו ניגון מיוחד למצווה טאנץ של האדמו"ר. בחלק מהחצרות נהוג לשיר את ניגון הקפה שישית, הנחשבת אצל חסידים כהקפה החשובה ביותר.
בין ניגוני המצווה טאנץ הבולטים:
- בחסידות בעלז ורוב חצרות בית צ'רנוביל - ניגון הקפה שישית, המיוחס למגיד ממזריטש[5].
- בחסידות ויז'ניץ - ניגון הקפה שישית[6][7].
- בחסידות סאטמאר - ניגון הקפה שישית של אברהם לויאש[8][9], בחסידות צאנז קלויזנבורג גם כן מושר הניגון[10].
- בחסידות באבוב - ניגון שמקורו בחצרו של רבי חיים מצאנז. אחריו מושר ניגון המצווה טאנץ של רבי שלום מקאמינקא ונכדו רבי אלעזר מאושפיצין[11]
- שומרי אמונים - ניגון מיוחד למצווה טאנץ שמקורו בבלאז'וב[12].
- בחסידות קרלין - ניגון הקפה שישית (מוכר גם כ"מי יתן לי אבר כיונה" של חסידות ברסלב)
- חצרות בית נדבורנה - אחד יחיד ומיוחד, ניגון המיוחס לרבי מרדכי מנדבורנה
- בחסידות סלונים ישנו ניגון מיוחד לריקוד זה[13]
- בחסידות פשעווארסק וחצרות נוספות - ניגון הקפה שנייה של חסידות בעלז, המיוחס למגיד ממזריטש או למגיד מקוז'ניץ.
- בחסידות ז'מיגראד - ניגון מבית צאנז (מפורסם כ"רב הלילה")
- בחסידות אונגוואר - ניגון "ישמח ישראל בעושיו".
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעקב יצחק אליעזר מייזליש, קונטרס עת רקוד, ירושלים תשע"ז.
קישורים חיצוניים
- מנהגי נישואין, אתר דעת, סעיף 28
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז עמוד ב'.
- ^ קובצי חידושי תורה אהל משה, כרך 1, 1999
- ^ משה שטערן, שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"ב, באתר היברובוקס
- ^ משה שטערן, שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"א, באתר היברובוקס
- ^ האדמו"ר מבעלז רוקד מצווה טאנץ באתר בחדרי חרדים.
- ^ "מצווה טאנץ" בסערט ויז´ניץ, באתר כיכר השבת.
- ^
ניגון הקפה שישית של ויזניץ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 01:03)
- ^ ניגון מצוה טאנץ סאטמער, סרטון באתר יוטיוב
- ^ ניגון הקפה שישית של סאטמער - תזמורת סימפונית, סרטון באתר יוטיוב
- ^ האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל במצוה טאנץ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 00:37)
- ^ וידאו מיוחד • 15 דקות מסכמות משמחת בית באבוב, (7:40) אתר JDN.
- ^ לשמיעת הניגון באתר "פורום לתורה", אחר הרשמה בחינם.
- ^ וידאו שעוד לא ראיתם: מצווה טאנץ בסלונים, כיכר השבת.
