חתן מאהל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חתן מאהל (בעברית: סעודת חתן) הוא אירוע יהודי, הנהוג בכמה חצרות חסידיות ביום שלפני החתונה, והוא כולל עריכת סעודה וריקודים בדומה למצוה טאנץ.

המנהג

במסגרת המנהג עורכים סעודה לחתן בלילה שלפני יום החופה. מדברי ראשוני האחרונים נראה שהמנהג היה נפוץ בזמנם בצורה זו או אחרת. באירופה לפני השואה נהגו הרבה משפחת חסידיות לקיים את האירוע, גם ללא היותן צאצאי אדמו"רים. כיום נפוץ המנהג רק בחלק מהחסידויות ומשפחות אדמו"ריות, ולפני השואה הוא נפוץ גם במשפחות שאינם צאצאי אדמו"רים.

יש המייעדים את הסעודה לבני המשפחה המצומצמת, ויש העורכים את הסעודה בציבור בהשתתפות חסידים ואוהדים[1].

יש הנוהגים שהכלה אינה נוכחת בסעודה, ואחרים נוהגים שהכלה נוכחת בסעודה ואף רוקדים עמה בדומה לריקוד המצוה טאנץ בחתונה. בימי הביניים היו שנהגו לערוך את הסעודה בבית הכלה וכינוה "סעודת סבלונות" על שם המתנות שהחתן נהג להעניק לכלה[2].

מקור המנהג

נאמרו מספר טעמים לקיום המנהג:

  • בעבר נעשו השידוכים ללא שהחתן והכלה התראו קודם לכן, ולכן הפגישו אותם לפני הנישואין, כדי לקיים את דברי חז"ל[3] "אסור לו לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה"[4]. רבי אפרים זלמן מרגליות אף כתב[5] שנהגו לייחד את החתן והכלה מטעם זה.
  • נאמר בתלמוד בבלי[6] שזמן אמירת "שהשמחה במעונו" בברכת המזון מתחילה כבר בלילה שלפני החופה[דרוש מקור].
  • היות ויום החופה נחשב כיום כיפור פרטי לחתן וכלה, שהם צמים בו ועוונותיהם נמחלים[7], לכן עורכים סעודה לפני הצום בדומה לסעודה המפסקת[8]
  • היות שיום החופה הוא נמשל ליום מתן תורה[9], בו נאמר שאצילי בני ישראל קיבלו את התורה בשמחה ובאכילה ושתייה, לכן על החתן לאכול ולשמוח לפני יום החופה[10]

התומכים והשוללים

כיום נפוץ המנהג בחסידות טשרנוביל, וכן בכל החסידויות היוצאות מגזע טשרנוביל, כמו חסידות סקווירא. וכן בחלק מהחסידויות שאדמו"ריהם צאצאים מגזע טשרנוביל, כמו בעלז, ויז'ניץ, סדיגורא וחב"ד. כך רבי אהרן מבעלז הורה שלא לקיימו בחתונת בנו חורגו רבי אברהם אלטר פולק, בהסבירו שהחתן אינו צאצא לשושלת טשרנוביל[11].

רבי משה טייטלבוים התנגד לקיום המנהג, עקב מכשולות בענייני צניעות שיצאו מכך לדבריו, ולכן הורה להפסיק לקיימו בחסידות סאטמר.

בחסידויות רבות הקפידו בדוקא שלא לקיים את מנהג החתן מאהל, בהם פשוורסק, מונקאטש ואוהעל. בחלק מהמקרים אף היה קיום המנהג שיקול לגבי רצונם של האדמו"רים להשתדך ביניהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב יעקב מאסקוביץ משאץ, "בתים לבדים", [דרוש מקור: מקור מדוייק]
  2. ראבי"ה חלק ב' סימן תצ"ד; רבינו ירוחם, תולדות אדם וחוה, נתיב ה' חלק א'; שו"ת מהר"ם מינץ סימן ק"ט.
  3. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מא עמוד א
  4. דרישה, אבן העזר תחילת סימן ל"ה
  5. יד אפרים על יורה דעה, סימן קצ"ז
  6. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח עמוד ב.
  7. ראו תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג'.
  8. חתן מאהל מתוך אתר הפרסום החרדי
  9. משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'
  10. רבי שמואל מסוכטשוב, שם משמואל, על נישואין[דרוש מקור: מקור מדוייק]
  11. ספר "עזר מקודש"