ריבקיט
 | |
| ריבקיט בתצורת אזבסט כחול | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Na2(Fe2+,Mg)3Fe3+2Si8O22(OH)2 או Na2Fe2+3Fe3+2Si8O22(OH)2 |
| מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני |
| צורת הגביש | גבישים מאורכים פריזמתיים דקים, מחטיים, לוחיים, עמודיים, גרגריים. לעיתים גם סיבי בתצורת אזבסט. תצורת מקבץ דמוית אזוב נמצאה בכמה סלעי יסוד |
| צבע | חום, ירוק כהה, כחול-אפור, כחול כהה עד שחור. |
| ברק | זגוגי או משיי בתצורה הסיבית |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום |
| פצילות | מעולה בשני כוונים בזוויות של 56 ו-124 מעלות |
| שבירה | פריך, בלתי שווה |
| קשיות | 6-5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.4-3.2 |
| שרטוט | אפור בהיר עד כחול |
| מידע נוסף | תופעת גבישים תאומים נפוצה. הגבישים מקווקווים לאורכם. אופטית המינרל דו-צירי והוא ניחן בפליאוכרואיזם חלש. |
| מינרלים נלווים | נפלין, אגירין, אלביט, ארפוודסוניט, המטיט, אלמנדין וקוורץ |
ריבקיט הוא מינרל, חבר בקבוצת האמפיבול - קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות) מאפיים שהם מינרלים בוני הסלעים חשובים. הריבקיט בנוי משרשרת כפולה שבה שתי שורות של ארבעונים של סיליקט (SiO4) מתחברות אל שתי שורות אחרות דרך קטיונים של מגנזיום או ברזל או נתרן.
נוסחת המבנה הכימי המלאה של הריבקיט היא: Na2(Fe2+,Mg)3Fe3+2Si8O22(OH)2. הסיבה להופעה כפולה של אטומי הברזל בנוסחת הריבקיט נועדה להראות את קיומם של שני סוגים של אטומי ברזל. האחד בערכיות של 2 תופס מקומות זהים בסריג לאטום המגנזיום שערכיותו 2 משום ששני האטומים הם בגודל דומה, והשני בערכיות 3 הוא קטן יותר בנפחו.
הריבקיט מתגבש במערך קריסטלוגרפי מונוקליני ובדרך כלל מופיע בתצורה של גבישים פריזמתיים מאורכים בעלי חתך רוחב בצורת יהלום, אך גם בתצורות: סיבית, להבית, מחטית, עמודית וקורנת. משקלו הסגולי 3.2 עד 3.4 וקשיותו 5.0 עד 6 בסולם מוס. למינרל פצילות מושלמת בשני כיוונים בצורת יהלום. שבירת המינרל היא בלתי אחידה ויוצרת שבבים. המינרל הוא בדרך כלל שקוף למחצה עד אטום.
הגרניט המכיל ריבקיט המצוי על האי הסקוטי, איילסה קרייג (Ailsa Craig) מכונה "איילסיט", והוא מבוקש לשם יצירת אבן המשחק לספורט החורף קרלינג.
הריבקיט משתתף בשתי שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל):
- הראשונה בה מוחלף בנוסחת הריבקיט Na2Fe2+3Fe3+2Si8O22(OH)2 אטום ברזל בערכיות 2 עם מגנזיום על מנת ליצור את המינרל העשיר במגנזיום – מגנזיוריבקיט שנוסחתו Na2(Fe2+,Mg)3Fe3+2Si8O22(OH)2. ניתן להבחין בין שני המינרלים רק בעזרת אנליזה כימית.
- השורה השנייה איננה מושלמת משום שיש פערים בין האחוזים של היסודות במינרלים. שורה זו היא בין הריבקיט לגלאוקופן שנוסחתו הכימית Na2(Fe2+,Mg)3Al2Si8O22(OH)2. הגלאוקופן הוא הקצה העשיר באלומיניום ובמגנזיום של השורה האיזומורפית בעוד שהריבקיט הוא הקצה העשיר בברזל בערכיות 3. באמצע השורה בין שני המינרלים מצוי המינרל הנדיר קרוסיט שנוסחתו Na2(Fe2+,Mg)3(Fe3+,Al)2Si8O22(OH)2. למעשה זוהי שורה איזומורפית המשלבת שתי שורות. האחת, שהוזכרה לעיל בין הריבקיט למגנזיוריבקיט, המקביל לגלאוקפן אלא שבגלאוקפן יש אלומיניום במקום ברזל, והשנייה בין הגלאוקופן לפרוגלאוקופן (Ferroglaucophane Na2Fe2+3Al2Si8O22(OH)2) המקביל לריבקיט.
לכל המינרלים שצוינו לעיל יש מבנה זהה ותכונות זהות, אבל עם הגידול בכמות הברזל צבע המינרל נעשה כהה יותר, השרטוט הופך כחול יותר, המשקל הסגולי עולה והברק מתגבר.
מבחינת תכונותיו האופטיות הריבקיט הוא דו-צירי, והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. הוא נראה כחול, אינדיגו מזווית אחת, ירוק צהבהב מזווית שנייה וכחול כהה מזווית שלישית.
הריבקיט נתגלה בשנת 1888 וקרוי על שמו של מגלה הארצות והמינרלוג הגרמני, אמיל ריבק (Emil Riebeck 1885-1853) שהמינרל היה בין הדגימות שהביא מהאי סוקוטרה שבאוקיינוס ההודי (כיום בריבונות תימן).
שימושים
כמה מצורות הריבקיט הסיביות הם ב"תצורת אזבסט" (asbestiform), ונוהגים להשתמש בהם כאזבסט, בייחוד בצורה הקרויה "קרוקידוליט", הידועה גם כאזבסט כחול. אזבסט הוא שם כללי לקבוצה של מינרלים בתצורה סיבית הכוללת, בנוסף לריבקיט, את הטרמוליט והסרפנטין. באזבסט נוהגים להשתמש כחומר מעכב בעירה וברפידות לבלמים. בעבר נהגו להשתמש בו כחומר מבודד לבניינים, אבל השימוש בו למטרה זו הופסק לאחר שהתגלה כי חומר זה רעיל ושאיפת הסיבים שלו עלולה להוביל לאזבסטוזיס, סרטן הריאה ומסותליאומה (סוג של סרטן המתפתח באזור חלל החזה או חלל הקרביים או באזור הלב). האזבסט הכחול נחשב לסוג האזבסט המסוכן ביותר, אבל ממשיכים לכרות אותו ולעשות בו שימוש. המקור העיקרי לאזבסט הכחול הוא בדרום אפריקה וקיים מקור נוסף, קטן יותר, באוסטרליה.
הריבקיט הוא מקור לאחת מאבני החן הקרויה עין הנמר[1]. עין הנמר היא אבן חן בגוונים של חום-אדום עד חום-צהוב, בעלת ברק משיי ובולטת בה תופעת עין החתול. עין הנמר נוצרת כתוצאה מהתמרה של קרוקידוליט (ה"אזבסט כחול" שהוזכר לעיל) שעובר סיליפיקציה (צירור או הצטוררות), דוגמה קלאסית של החלפה פסאודומורפית שבסיומה שומרת עין הנמר על המבנה הסיבי המקורי של הקרוקידוליט. כשתהליך הצירור אינו מושלם, נוצר סוג של עין הנמר שגונו כחול המכונה "עין הנץ" (Hawk's eye). עין הנמר הוא מינרל השייך לקבוצת הקוורץ, ותכונותיו הפיזיקליות והאופטיות זהות או כמעט זהות לקוורץ שקוף. אומנם אין ריבקיט בתוצאה הסופית, אבל הוא המקור לאבן נאה זו.
מקור ותפוצה
הריבקיט נבראו בששת ימי בראשית כגבישים ארוכים או סיביים בגוון כחול כהה בגרניטים פראלקליניים, סיאניטים, תצורות ברזל ושיסטים עשירים בנתרן. נוכחותו גם בסלעי יסוד מבדילה אותו מהגלאוקופן שתפוצתו מוגבלת לסלעים מותמרים בלבד. הריבקיט בתצורת אזבסט מצויה בסלעים מותמרים בלבד.
ניתן למצוא ריבקיט באי סוקוטרה שבתימן - המקום בו נתגלה המינרל לראשונה, בדרום אפריקה צפונית לקוגס (Koegas) במושבת הכף, בהר סנט-אילר (Mont Saint Hilaire) בפרובינציית קוויבק שבקנדה, בבתולית של גולדן הורן (Golden Horn – קרן הזהב) במחוז אוקאנוגן (Okanogan) במדינת וושינגטון (המקום בו נמצא לראשונה ב-1966 המינרל זקטזריט – zektzerite), במחוז אל פאסו בקולורדו ובקווינסי שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית, ובוויטנום (Wittenoom) באוסטרליה המערבית.[2]
בישראל ניתן למצוא ריבקיט בנורדמרקיט (סוג של סיאניט) של מכתש רמון. בסביבה הקרובה ניתן למצוא ריבקיט בחצי האי סיני: במיקרוגרניטים בוואדי קביליה (באזור הדרומי מזרחי של סיני); ובקוורץ פורפירים באזור ג'בל מוסה וג'בל קתרינה.
לקריאה נוספת
- יעקב ק. בן־תור, "לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים".