בית האזרח
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה ציבור |
| כתובת | רחוב ביאליק 42 |
| מיקום | רמת גן |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | עיריית רמת גן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1936–1944 (כ־8 שנים) |
| חומרי בנייה | בטון, טיח, לבנים |
| אדריכל | אינג' א. ווינשטוק |
| סגנון אדריכלי | הסגנון הבינלאומי המאוחר |
| מידות | |
| קומות | 4 |
בית האזרח הוא מבנה המהווה כיום מרכז פעילות אזרחים ותיקים ברמת-גן ומוגדר כמבנה לשימור. בית האזרח ממוקם על יד כיכר הרמב"ם, ברחוב ביאליק 42.
הבניין תוכנן בידי ד"ר אינג' א. ויינשטוק, ונבנה בשנים 1936–1944, אשר בחלק מתקופה זו עמד נטוש עקב חוסר בתקציב עד שהושלם. חלקו הקדמי היה לבית האזרח[1] ובחלקו האחורי נוסדה בשנת 1945 הספרייה הציבורית הראשונה ביישוב, ״ספריית דבר ביאליק״[2]. בית האזרח הוקם כדי לשמש כמרכז חברתי תרבותי לתושבי רמת גן. הוא שימוש לקיום הרצאות בנושאים פוליטיים, דתיים וספרותיים וכן פעילויות ארגוני נוער [3]. מאז נבנה הפעילות התרחבה ונבנו תוספות רבות לבניין המקורי.
היסטוריה
מבנה בית הספר העממי
מבנה בית הספר העממי הוא מבנה נוסף אשר שכן בירכתי המגרש של בית האזרח. מבנה זה נבנה בשנת 1930–1931, היה בנוי בצורת ח' והכיל חדרי כיתות, חדר אחות, חדר מורים וחדר מנהל. בית הספר העממי היה למעשה מרכז החיים של המושבה[1]. בהמשך שימוש כבית המשפט של רמת גן. כיום נמצא במקום חניון אספלט.
המבנה הנוכחי
בית האזרח תוכנן והוקם על ידי המהנדס אינג' א. ווינשטוק בתקופת הקמת רמת גן כעיר כפרית המבוססת על עבודה עברית. את בית האזרח הקימה אגודה בשם "דביר ביאליק- מרכז לתרבות עברית ברמת גן" בשיתוף עם המועצה המקומית[1]. המבנה המקורי תוכנן בסגנון הבינלאומי המאוחר, כמבנה בעל 2 קומות. מבנה זה היה קטן מדי עבור צורכי העיר המתפתחת במהירות ונבנו לו תוספות רבות לאורך השנים. כיום, המבנה מאכלס את המחלקה המשפטית של עיריית רמת גן, מרכז פעילות לאזרחים הוותיקים, אגף מרכזות מידע ולשכת חברי המועצה של רמת גן.
אדריכלות
המבנה
המבנה המקורי תוכנן כמבנה בן 3 קומות, קומת הקרקע המכילה מבואה וחלל מרכזי, קומת מרתף הבנויה בצורת ח' וקומה עליונה הבנויה כקומת גלריה. התכנית יצאה לפועל בצורה חלקית - החזית שמרה על התכנון המקורי בעוד שהמבנה נבנה כמפלס אחד.
הסגנון
המבנה תוכנן בסגנון הבינלאומי המאוחר, סגנון אדריכלי זה נובע מתוך הסגנון הבינלאומי שהתפתח באירופה ובארצות הברית במהלך שנות ה-20 וה-30. הסגנון מתאפיין בתכנון פונקציונלי, יעיל, השם דגש על קווים פשוטים וישרים ושימוש חסכוני של חומרי בנייה. סגנון זה נמנע מקישוטים מיותרים ושומר על אופי מופשט וצנוע. מאפיינים בולטים של הסגנון הבינלאומי המאוחר הוא תצריף של רצועות אנכיות טיפוסיות לאורך חזית המבנה, מסה בנויה בצורה אורתוגונלית, טיח כחומר גמר, גג שטוח, ומבנה המורכב ממסה אחת בעלת מראה סטטי ללא חלוקה לגושים או לנפחים.
תוספות מאוחרות
המבנה במצבו הנוכחי עבר שינויים רבים מאז הקמתו, שנועדו לענות על צרכיה של העיר המתפתחת. בחלקו המערבי של המבנה נוספו 2 קומות, נוסף לו אגף בחלקו המזרחי ומחסן בחלקו הדרומי. כיום, המבנה בנוי כמסה עיקרית אחת עם הרחבות.
האדריכל
המתכנן אינג' א. ווינשטוק, על בסיס מבנה מוקדם בתכנון רפאל מגידוביץ' שהיה מהנדס המועצה.
פיתוח שטח
פיתוח השטח בו ניצב המבנה כולל את ״גן יעקב״ שנמצא צפונית לבית האזרח. המבנה ניצב על מגרש שטוח, ובעל חזית מונומנטלית לכיוון רחוב ביאליק.
סביבת המבנה
כיכר רמב"ם
כיכר הרמב"ם היא הכיכר המרכזית של העיר רמת גן ובה נמצא פסל ביאליק. הכיכר מופיעה במפת עיר גנים משנת 1921 של האדריכל ריכרד קאופמן, ומהווה נקודת ציון חשובה כחלק מציר ראשי המכיל את מבני הציבור וחוצה את הוואדי שבין גבעות רמת גן. סביב מיקומה המרכזי הוקמו קולנוע אורדע, בית העירייה, בית הכנסת הגדול ובית האזרח.
רחוב ביאליק
רחוב ביאליק הוא רחוב ראשי בעיר רמת גן עוד מהקמתה, רחוב ביאליק נקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק שהיה מגדולי המשוררים העבריים והתגורר ברמת גן.
לקריאה נוספת
- טוביה מילנר, זכרונותיי מרמת גן בשנות ה-30 וה40, עמותת בית האזרח, ספטמבר 2008
- מרדכי נאור, רמת גם במאה ה20, בית אברהם קרניצי - מוזיאון וארכיון לתולדות רמת גן, 2008
- מרדכי נאור ופריאל חורש רוזן, תשעה עשורים ברמת גן, בית אברהם קרניצי - מוזיאון וארכיון לתולדות רמת גן, 2013
קישורים חיצוניים
- התוכן בקישור, ארכיון בית קרניצי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 טוביה מילנר, זכרונותיי מרמת גן בשנות ה-30 וה-40, רמת-גן: עמותת בית האזרח, ספטמבר 2008
- ^ אתרים ומבנים היסטוריים ברמת-גן
- ^ מקומות בעיר - ארכיון בית אברהם קרניצי
