אוניברסיטת ויטווטרסראנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוניברסיטת ויטווטרסראנד
Witwatersrand University
אוניברסיטה ציבורית
מוטו Scientia et Labore (מדע ועבודה)
תקופת הפעילות 1896 - כאוניברסיטה - ב-1922[1] – הווה
בעלי תפקידים
נשיא ג'ודי דלמיני
סגן נשיא זבלון וילאקאזי
רקטור זבלון וילאקאזי
מיקום
מיקום יוהנסבורג, חאוטנג, דרום אפריקה

אוניברסיטת ויטווטרסראנדאנגלית: The Witwatersrand University; באפריקאנס: Die Universiteit van die Witwatersrand ) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית בצפונה של העיר יוהנסבורג בדרום אפריקה. היא ידועה גם בשם המקוצר ויטס. אוניברסיטת ויטווטרסראנד נוסדה בשנת 1896 והיא האוניברסיטה השלישית לפי הוותק בדרום-אפריקה, אחרי אוניברסיטת קייפטאון (שנוסדה בשנת 1829) ואוניברסיטת סטלנבוס (שנוסדה ב-1866) באופן מסורתי היא האוניברסיטה האנגלית הגדולה ביותר בדרום אפריקה, עוד מהתקופה שבה הייתה קיימת חלוקה בין אוניברסיטאות אנגליות ואוניברסיטאות אפריקנאס. החוק להרחבת החינוך האוניברסיטאי משנת 1959 הגביל את רישום הסטודנטים השחורים, אולם, אף-על-פי-כן היו סטודנטים שחורים אחדים שהצליחו לסיים את לימודיהם באוניברסיטה. מקור האוניברסיטה הוא בית הספר למכרות שהוקם ב-1896 בעיר קימברלי על מנת לספק את ביקוש תעשיית המכרות שהתפתחה בקצב מהיר אחרי גילוי היהלומים ואחר כך גילוי הזהב בדרום אפריקה. בית הספר למכרות עבר ב-1903 ליוהנסבורג כששמו החדש היה "המכון הטכני טרנסוואל" וב-1906 קיבל את השם "מכללת אוניברסיטת טרנסוואל" בשנת 1908 הוקם הקמפוס החדש של מכללת אוניברסיטת טרנסוואל בפרטוריה. ב-17 במאי 1910 הקמפוסים בפרטוריה וביוהנסבורג נפרדו וכל אחד מהם הפל למוסד אקדמי עצמאי. הקמפוס ביוהנסבורג צורך מחדש לבית הספר הדרום אפריקאי למכרות ולטכנולוגיה, ובשנת 1920 שינה את שמו למכללת האוניברסיטה ביוהנסבורג. לעומת זאת הקמפוס בפרטוריה נשאר מכללת האוניברסיטת טרנסוואל עד שנת 1930 כשהפך לאוניברסיטת פרטוריה

בשנת 1921 אישר הפרלמנט הדרום אפריקאי חוק שלפיו הפכה המכללה ב-1 במרץ 1922 לאוניברסיטת ויטווטרסראנד. בהתחלה האוניברסיטה כללה פקולטות לספרות, מדעים, רפואה (כולל רפואת שיניים), מסחר, הנדסה ומשפטים.

הנשיא (צ'נסלור) הראשון של האוניברסיטה היה ארתור, נסיך קונוט, שכיהן כמושל הכללי של איחוד דרום אפריקה והרקטור הראשון היה הפרופסור יאן הנדריק הופמייר. כיום נשיא האוניברסיטה הוא דיקגאנג מוסנקה, סגן שופט ראשי שלבית הדין החוקתי של דרום אפריקה והרקטור הוא פרופ' אדם חביב.

היסטוריה

השנים הראשונות: 1922-1896

האוניברסיטה קמה תחילה בשנת 1896 בבית הספר הישן למכרות בקימברלי. על ידי כך הייתה זו האוניברסיטה השלישית לפי הוותק, אחרי אוניברסיטת קייפטאון שנוסה בשנת 1829[2] ואחרי אוניברסיטת סטלנבוס שהוקמה ב-1866.[3] כעבור שמונה שנים עבר בית הספר ליוהנסבורג וכונה "המכון הטכני טרנסוואל". שמו שונה שוב בשנת 1906 ל"מכללת אוניברסיטת טרנסוואל". בשנת 1908 הוקם בפרטוריה קמפוס חדש של מכללת אוניבסרסיטת ורנוואל. הקמפוסים ביוהנסבורג ובפרטוריה הופרדו ב-17 במאי 1910, וכל אחד היה למוסד עצמאי. הקמפוס ביוהנסבורג נודע כ"בית הספר הדרום אפריקאי למכרות ולטכנולוגיה", בעוד שהקמפוס בפרטוריה שמר את השם "מכללת אוניברסיטת טרנסוואל" עד שנת 1930, כשהפך לאוניברסיטת פרטוריה. בשנת 1920 הקמפוס ביוהנסבורג הפך למכללת האוניברסיטה של יוהנסבורג.[4]

שנות הפתיחות: 1959-1922

ב-1 במרץ 1922 זכתה מכללת האוניברסיטה ביוהנסבורג למעמד אוניברסיטאי מלא כשנכללה באוניברסיטת ויטווטרסראנד. [5] עיריית יוהנסבורג הקצתה מקום לקמפוס האוניברסיטה בפארק מילנר, צפונית-מזרחית מבראמפונטיין. בנייתו התחילה ב-4 באוקטובר 1922. הנשיא (צ'נסלור) הראשון של האוניברסיטה היה ארתור, נסיך קונוט והרקטור (Principal) הראשון היה הפרופסור יאן הנדריק הופמייר (1948-1894) .[6] הופמייר קבע את גישת האוניברסיטה כמתנגדת לאפרטהייד כשהצהיר בנאומו הראשון ברקטור כי "האוניברסיטאות לא צריכות לעשות הבחנה לפי מעמד, רכוש, גזע או אמונה".[7]אכן האוניברסיטה פעלה לאורך שנים רבות כאוניברסיטה פתוחה לכל,עם מדיניות של אי-הפליה על יסוד גזע או אחר.

תחילה כללה האוניברסיטה שש פקולטות: אמנויות, מדע, רפואה, הנדסה, משפטים ומסחר. למדו בה כ-אלף סטודנטים ופעלו בה 73 אנשי סגל.[8] בשנת 1923 עברה האוניברסיטה מרחוב אלוף לקמפוס החדש, בפארק מילנר.ב-1925 חנך נסיך ויילס, אדוארד באופן רשמי את הבניין המרכזי החדש שכלל את האולם הגדול.[4] הספרייה הראשונה של האוניברסיטה שהתאחסנה בבניין זמני נהרסה בדליקה בערב חג המולד בשנת 1931. משום כך נערכה התרמה בציבור לצורך איסוף 80,000 לירות שטרלינג על מנת לבנות ספרייה חדשה ולרכוש ספרים. בשנת 1934 נחנכה הספרייה החדשה בשם ויליאם קאלן.[9] בימי השפל הגדול בשנים 1929–1933 התמודדה האונבירסיטה עם מגבלות כלכליות חמורות. יחד עם זאת המשיכה להתרחב בקצב מרשים. מ-2,544 סטודנטים בשנת 1939 עלתה למספר 3,100 בשנת 1945. הבניינים שעמדו לרשותה כבר לא הספיקו והיה צורך לבנות במרכז הקמפוס ביתנים עשויים מעץ וברזל מגולוון שפעלו עד שנת 1972.[4]

בשנת 1948 הבוחרים הלבנים העלו לשלטון בדרום אפריקה את המפלגה הלאומי שהנהיגה את חוקי האפרטהייד. מדיניות ההפרדה הגזעית עוררה בשנת 1957 תגובת מצד האוניברסיטאות ויטווטרסראנד וקייפטאון, אוניברסיטת רודס ואוניברסיטת נטל שפרסמו הצהרה משותפת בשם "האוניברסיטאות הפתוחות בדרום אפריקה" שבה התחייבו לעקרונות האוטונומיה האוניברסיטאית והחופש האקדמי[10] בשנת 1959 החלטת ממשלת האפרטהייד Extension of University Education Act (הרחבה להחלטה בנוגע לחינוך האוניברסיטאי) הגבילה את קבלת הסטודנטים השחורים בכל האוניברסיטאות. אף על פי כן עדיין התאפשר לכמה נכבדים שחורים לסיים את האוניברסיטה. אוניברסיטת ויטס מחתה נגד המדיניות האפליה החמורה והמשיכה לאמץ באופן עקבי עמדה מנוגדת לאפרטהייד. התעורר סכסוך מתמשך בין המוסד האקדמי למשטר במקביל לצמיחה המסיבית של האוניברסיטה.[4] האוניברסיטה הצליחה עם הזמן להימנע שוב מההפרדה הגזעית, עוד לפני ביטול האפרטהייד בשנת 1990. כמה ממבקריו החריפים ביותר של האפרטהייד, לבנים ושחורים כאחד, צמחו בין כותלי האוניברסיטה.

תלמידים לשעבר של האוניברסיטה

נלסון מנדלה
אהרן קלוג
סידני ברנר
סימור פפרט

חתני פרס נובל

אחרים

אנשי סגל אוניברסיטת ויטווטרסראנד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32021274אוניברסיטת ויטווטרסראנד