רומן הראשון, שליט מולדובה
 | |||||||||||
| רומן מושאט, ציור מן המאה ה-19, בארמון התרבות ביאשי | |||||||||||
| מדינה | נסיכות מולדובה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | דצמבר 1394 | ||||||||||
| מקום קבורה | כנסיית ניקולאיה הקדוש ברדאוץ | ||||||||||
| בת זוג | אנסטסיה | ||||||||||
| שושלת בית מושאט | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
רומן הראשון, שליט מולדובה או רומן מושאט (ברומנית: Roman I או Roman Întâiul או Roman Muşat, המאה ה-14) היה השליט (וויבוד או "דומֶן" של נסיכות מולדובה בין דצמבר 1391[1][2] ובין מרץ או דצמבר 1394,[3][4] הראשון מבין השליטים בני בית בוגדאן או מושאט.
תארים
השליט הגדול והיחיד [5] אדון בחסד האל,יו רומן ווייבוד, השולט על ארץ מולדובה מן ההר[6] ועד לים[7]
אנחנו, רומן ווייבוד של מולדובה ויורש כל הארץ הרומנית מן ההר ועד לחוף הים
רקע משפחתי
כמו אחיו, פטרו מושאט, רומן הראשון היה בנה של מרגרטה מושאטה.[11][12] אולם שם אביהם שנוי במחלוקת. לפי השערה מוקדמת והרווחת,[13] היה זה השליט קוסטיה מושאט (בן של בוגדאן הראשון "המייסד" ; לפי דעות אחרות הוא נקרא שטפאן, והיה בן או אולי חתן של בוגדאן הראשון). היו שחשבו כי נקרא אמנם שטפאן, אבל (לפי הסופר קונסטנטין גאנה[14] היה "ווייבוד" של חבל סַפֶניצה, הזהה למחוז חוטין שבבסרביה.
שלטונו
שליט על מדינה מאוחדת ונרחבת
רומן מושאט עלה לשלטון בעקבות מות אחיו, השליט פטרו מושאט, ומנע מבניו של פטרו, רומן פטרילוביץ'[15] ואיוואשקו, שהיו רכים בגילם, את האפשרות לרשת את כס המלכות. היה שותף לשלטון עם אחיו פטרו, כבר קודם לכן, מפברואר 1386[16] ומעמד זה היה מקובל גם על מלך פולין ולדיסלב יגיילו שהיה ביחסי קרבה איתו ועם כל המשפחה. בניו של פטרו מושאט מצאו מקלט ב-1391 אצל מלך פולין.
בזמן שלטונו הנסיכות מולדובה כללה את כל השטחים שבין הקרפטים המזרחיים ובין הדנייסטר. רומן הראשון היה השליט הראשון שקרא לעצמו "וויבוד מההר ועד הים" (כפי שתועד במסמך מ 30 במרץ 1392 [17] רומן הצליח בתקופה הקצרה שבה מלך להשלים את איחוד כל הישויות המדיניות בחבל מולדובה ולהרחיב דרומה את גבולות הנסיכות. ייתכן כי בזמנו הגיעה למולדובה לשטחה המרבי - 92.922 קמ"ר.[18] בתקופתו מוזכר לראשונה כשייך לנסיכות מולדובה המבצר בלגורוד או ברומנית - צ'טאטיה אלבה, (בימינו בלהורוד-דנייסטרובסקי, באוקראינה) .
את היחס המיוחד שהיה לרומן לנושאי הביטחון ולצבא ניתן להקיש מן המנהג של הענקת אחוזות ל"גבורים" או "אמיצים" (viteaz) כפי שמעידה התעודה שלו מ-30 במרץ 1392. בזמנו הטביע השלטון מטבעות כמו למשל גרושים מכסף, דבר ששיקף את רמת ההתפתחות הכלכלית של הנסיכות ואת ריבוי יחסי הסחר. לאחרונה סבורים כי מטבעות אלו שיוחסו לתקופת רומן הראשון הונפקו בימי רומן השני.[דרוש מקור]
מדיניות החוץ
היחסים עם הממלכה הפולנית-ליטאית
בן לאם קתולית, בדומה לשליטים המולדבים שקדמו קיבל רומן על עצמו את חסותו של מלך פולין, ולדיסלב יגיילו, ונשבע לו אמונים ב-5 בינואר 1393. הכרזת האמונים הוצאה לא בניכר אלא מבירתו סוצ'אבה וכללה סעיף שלפיו תשלח מולדובה חיילים לעזרת בחיילים פולין במקרה של עימות עם ההונגרים או הטטרים בלבד, ובתנאי נוסף ובו מגבלות בנוגע למרחק שאליו יגיע חיל משלוח כזה, למשל, לא מעבר לקרקוב, לא לליטא לפרוסיה[19] הברית עם פולין נועדה לשרת, בדרך כלל, את הצורך להתגונן נגד מדיניות ההתפשטות של מעצמות שכנות אחרות כמו הונגריה או אורדת הזהב.[3]
לגבי האירועים הצבאיים והפוליטיים בשנים 1393–1394 קיים חוסר בהירות. לפי "תסריט" אחד, חלה די מהר הידרדרות ביחסים בין פולין ומולדובה. סיבה עיקרית לכך הייתה אי החזרת הסכום שלווה המלך יגיילו בשנת 1388 משליט מולדובה.[3] נטען שב-1393 תמך רומן בגיסו, הקניאז של פודוליה, תאודור קוריאטוביץ' במאבקו נגד ויטאוטאס, הדוכס הגדול של ליטא, לצורך השליטה על קמנץ פודולסקי שהוענקה לדוכס על ידי המלך ולדיסלב. במאבק זה הנסיך של פודוליה זכה בתמיכת מלך הונגריה, זיגמונד לבית לוקסמבורג. אחרי תבוסתם של תאודור (פיודור) ובני בריתו, כולל של כוח צבאי מולדבי, בקרב בברסלב,[20]המשיך רומן במלחמה בפולנים וכבש ביולי 1394 את חבל פוקוציה שהיה הערבון שנקבע בהסכם ההלוואה בין פולין ובין מולדובה.[21] אולם בהמשך, הבויארים וחיל משלוח ליטאי-פולני בראשות סווידריגאילו, שפלש למולדובה בספטמבר-אוקטובר 1394 הדיחו את רומן והחליפו אותו בשליט אחר בשם שטפאן, שהיה אולי אחיין שלו (בן של אחת מאחיותיו[22] ) או אח יותר קטן שלו[23] או טוען לכתר ללא זכויות.[24] רומן, היו סבורים בעבר ההיסטוריונים, נכלא אחרי הדחתו על ידי הפולנים.[25]לאחרונה עם זאת שולטת הדעה כי כל סיפור השתתפותו הישירה של רומן במאבקים בין תאודור קוריאטוביץ' ובין המחנה של המלך יגיילו ויטאוטאס ועל הדחתו לא היו ולא נבראו, אלא התבססו על השערות ורמזים לא מבוססים על מקורות איתנים. יש סבורים כי החיילים המולדבים כביכול שלחמו בפודוליה היו למעשה רומנים ממחוז מרמורש שנשלחו על ידי מלך הונגריה[26] ייתכן אומנם כי רומן העניק מקלט לגיסו תאודור קוריאטוביץ' ולאנשיו בדרכו לגולת הונגריה.[27] אבל נראה לא סביר שחדשים ספורים אחרי כריתת ברית עם יגיילו, ינקוט השליט המולדבי במפנה כה עוין כלפי המלך הפולני. בנוסף לכך נמצא מסמך מ-18 באפריל 1397, שבו יורשו החוקי, השליט שטפאן הראשון מושאט, שמסתבר כי היה בנו בכורו, מנישואיו הראשונים, מדבר במלים חמות על אביו המנוח, רומן, ואין בכתוב זכר להדחה כלשהי בנסיבות אלימות. יוצא מכך כי העברת השלטון נעשתה בדצמבר 1394 בדרכי שלום עקב מותו של רומן.
היחסים עם ולאכיה
ידוע כי רומן ניהל יחסים הדוקים עם שליט ולאכיה, מירצ'ה הזקן. בשלב מסוים שלח את שני בניו הקטנים, אלכסנדרו ובוגדאן, לחצר של מירצ'ה.[28]
היחסים עם פטריארך קונסטנטינופול
בימי שלטונם של פטרו מושאט ורומן הראשון פרץ סכסוך בין שליטי מולדובה ובין הפטריארך האקומני בקונסטנטינופול לגבי הכרת המעמד של הארכיבישופות המטרופוליטנית המולדבית. הפטריארך לא הכיר במיטרופוליט יוסיף, שהיה מקובל על המולדבים. המיטרופוליט יוסיף הושבע בתפקיד בימי פטרו מושאט בעיר האליץ' ומושבו היה בצ'טאטיה אלבה.[29] הפטריארך מחה בדרך זו על סירוב המולדבים למנות בארצם מיטרופוליטיים יוונים שנשלחו מקונסטנטינופול.[30] כך בימי שלטונו של רומן הגיע למולדובה בישוף יווני בשם ירמיה, אך הוא לא קיבל את הסכמתם של המקומיים ובעזיבתו את המדינה, הטיל קללה על שליט הארץ ועל שני הבישופים המקומיים, יוסיף ומלטיה (שמושבו היה כנראה בסוצ'אבה או רדאוץ) ועל העם.
העיר רומן
רומן הראשון הקים את הכנסייה הראשונה "ספנטה וינר" (Sfânta Vineri - "יום שישי הקדוש") ואת ביצורים של העיר רומן, על הגדה השמאלית של הנהר מולדובה שנקראה לכבודו. (נקראה "טרגול לוי רומן" Târgul lui Roman, כלומר היריד של רומן, או "העיר של רומן וודה" (Oraşul lui Roman Vodă)[31] ככל הנראה העיר, שהייתה מרכז חשוב למסחר ותחנת מכס, הייתה מושבו עוד לפני עלייתו לכס המלכות.[3] ייתכן כי רומן ביקש להפוך את העיר הזאת לבירתו.[32] העיר שמרה עשרות שנים על מעמדו כחצר מלכותית (או נסיכותית) לצדה של הבירה סוצ'אבה עד להעברת הבירה ליאשי על ידי השליט אלכסנדרו לפושניאנו.[3]
שונות
אחת התעודות העתיקות של במולדובה שנשמרו עד ימינו (המקור נמצא ב"מנהלת הארכיונים הלאומיים ההיסטוריים המרכזיים בבוקרשט") היא ה"אוריק" של רומן משנת 1392. "אוריק" היא מילה רומנית שאולה מהונגרית (örök) המציינת תעודה לגבי בעלות על אדמה. "האוריק של רומן" נתן תוקף להחלטת השליט רומן ושניים מבניו, אלכסנדרו ובוגדאן, שהעניקו לאדם בשם איוונוש או יונאש האמיץ, שלושה כפרים על נהר סירט. התעודה כתובה בסלבונית כנסייתית ("סלבונית"), על קלף, עם חותם שעווה וחוט ממשי אדום.
במותו, נקבר רומן בכנסייה הבישופית ניקולאיה הקדוש במנזר בוגדאנה ברדאוץ. קבורתו במקום הזה היא עדות שרומן לא מת מחוץ לגבולות מולדובה - בקרב או בגלות.[33] באותו מנזר קבורים קודמיו - בוגדאן הראשון, לצקו ופטרו מושאט.
אשתו וצאצאיו
רומן היה נשוי פעמיים:
- א. ככל הנראה - עם נסיכה ליטאית מהענף קוריאטוביץ' מפודוליה. ממנה נולדו לו 3 בנים:
- שטפאן הראשון מושאט, יורש הכתר, ששלט במולדובה בשנים 1394–1399
- מיכאיל
- יוגה-יוריה
- ב.אנסטסיה[34] (מתה לפני 1408) גם היא נסיכה ליטאית, ככל הנראה בתו של הנסיך קריוטס (או קוריאט) ובת דודה של המלך ולדיסלב יגיילו
[35] שילדה לו שני בנים:
- אלכסנדרו הטוב, שליט מולדובה (1432-1400)
- בוגדאן
הנצחה
- פרט לשם העיר רומן, המיוחס אליו, נקראת לפי שמו של רומן הראשון - המכללה הלאומית "רומן וודה" בעיר הזאת
- פסל של רומן הראשון הוצב במרכז העיר רומן ברומניה
- הדואר של הרפובליקה מולדובה הנפיק בול לזכרו כחלק מסדרה על שליטים של מולדובה.
ביבליוגרפה נוספת
- Vasile Mărculeţ ,coordonator et al. Dicţionarul Domnilor Ţării Româneşti şi ai Moldovei Editura Meronia, Bucureşti 2009
- , ,Constantin C.Giurescu, Dinu C. Giurescu- Istoria Românilor vol.II ,Editura stiinţifică şi enciclopedică, Bucureşti,1976
לקריאה נוספת
- Gheorghe David, O domnie scurtă, un mare voievod: Roman I, în „Magazin istoric”, nr. 10, Bucureşti, 1981, p. 8
- Tiberiu Ciobanu - Voievozi desăvârşitori ai statelor medievale Ţara Românească şi Moldova. De la Basarab I şi Bogdan I la Mircea cel Bătrân şi Alexandru cel Bun, Ed. Excelsior Art, Timişoara 2003
- Jan Tęgowski- Powiązania genealogiczne wojewodów mołdawskich Bogdanowiczów z domem Giedyminowiczów w XIV-XV wieku, "Genealogia. Studia i materiały historyczne", t. 3, 1993, s. 52-53, 55.
קישורים חיצוניים
- A.D. Xenopol Istoria Românilor din Dacia Traiana Vol.II. Tipo-litografia H. Goldner Iaşi 1889, retipărire Universitatea din Bucureşti 2005 on line
- Tiberiu Ciobanu Roman I,domn al Moldovei 1391-1394 באתר הרומני istoria. md 2009-2013
הערות שוליים
- ^ בדצמבר 1391 נפטר השליט פטרו מושאט וסביר להניח כי יורשו, רומן, עלה אז על כס המלכות, ראה T.Ciobanu, המצטט C.Rezachievici Enciclopedia domnilor români.Cronologia critică a domnilor din Ţara Românească şi Moldova vol.1, 2001
- ^ T.Ciobanu - היה בשלטון בוודאות מלאה לפני 30 במרץ 1392 כשהוציא תעודה למענק אדמות - ציטוט מ- Documenta Romaniae Historica A. Moldova, vol.I, Bucureşti, 1975, p.3
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 T.Ciobanu
- ^ בוודאות לפני 6 בינואר 1395 כשקיים תיעוד על שלטונו של בנו ויורשו, שטפאן הראשון מושאט - T.Ciobanu הערת שוליים 20 - הפניה ל Cronicile slavo-române din secolele XV-XVI. Publicate de Ion Bogdan, לגריגורה אורקה - Grigore Ureche Letopiseţul Ţării Moldovei, Bucureşti, 1958, p.72 ,Ştefan Gorovei Întemeierea Moldovei.Probleme controversate., p. 76, 285
- ^ T.Ciobanu -ככל הנראה במובן של המושג היווני "אוטוקרט", הפניה ל C.Rezachevici Mircea cel Bătrân şi Moldova, în „Revista de istorie”, XXXIX, nr. 8, Bucureşti, 1986, p. 753
- ^ במקור הסלבוני מדובר על "פלוניני" ויש סבורים כי לא מדובר על הקרפטים המזרחיים אלא על אזור היערות פלוניני שבגבעות מדרום לדנייסטר, המשך להרי פלוניני שבקרפטים הרוטנים - ראה T.Ciobanu המתבסס על I Nistor, J. Ancel, C.Rezachevici
- ^ הים השחור
- ^ T.Ciobanu -הפניה ל-4.Documenta Romaniae Historica A. Moldova, vol.I, p.3-6; Constantin Rezachevici, Mircea cel Bătrân şi Moldova, p. 753
- ^ בתעודה שהוצאה בסוצ'אבה ב 30 במרץ 1392 ראה Giurescu Giurescu 1976 עמוד 44
- ^ בתעודה מ -18 בנובמבר 1393 - ראה T.Ciobanu
- ^ "הקניאגינה" מושאטה - בתעודה - "חריסוב" - מ-18 בנובמבר 1393, מצוטטת ב Giurescu,Giurescu 1976
- ^ T.Ciobanu - שמה במסמכים בלטינית "מרגרטה" ובמסמכים בסלבונית: "מושאטא"
- ^ C.C.Giurescu
- ^ בספרו "Trecute vieți de doamne și domnițe"
- ^ T.Ciobanu - כך שמו בתעודות הפולניות, כדי להבדיל בינו ובין דודו, רומן הראשון
- ^ V.Mărculeţעמוד 167
- ^ V.Mărculeţ עמוד 167
- ^ T.Ciobanu הערת שוליים 18 -מצטט את Dinu C. Giurescu, Istoria ilustrată a românilor, Bucureşti,1981, p.114
- ^ T.Ciobanu הפניה ל Istoria Românilor,vol.IV, p. 293; Mihail Costăchescu Documente moldoveneşti înainte de Ştefan cel Mare, vol. II, Iaşi, 1932, p. 607-608., p. 607-609
- ^ T.Ciobanu הערות שוליים 41–45 כולל Istoria României vol. II 1962
- ^ T.Ciobanu הפניה ל-44.Ilie Minea, Principatele române şi politica orientală a împăratului Sigismund. Note istorice, Bucureşti, 1919, עמוד 48
- ^ אצל T.Ciobanu לפי Aurelian Sacerdoţianu Succesiunea domnilor Moldovei până la Alexandru cel Bun. Pe baza documentelor din secolul al XIV-lea şi a cronicilor româneşti din secolul al XV-lea şi al XVI-lea scrise în limba slavă, în „Romanoslavica. Studii româno-slave”, XI, Bucureşti, 1965, עמוד 231
- ^ אצל T.Ciobanu לפי Constantin Gane, Trecute vieţi de doamne şi domniţe, vol.I, Chişinău, 1991, p.21
- ^ אצל T.Ciobanu לפי P.P Panaitescu המצוטט על ידי C.Rezachievici
- ^ Giurescu, Giurescu ע' 44
- ^ T.Ciobanu הערות שוליים 66–69 כולל הפניה לכרוניקה הליטאית רוסית של I.Danilowicz, Latopisiec Litwy i Kronika ול Jan Tegowski de Torun, Sprawa przylaczenia Podola do Korony Polskiej w koncu XIV wieku עמודים 155-169
- ^ חלק מבני חצרו נמצאו עדיין במולדובה לפי מסמך מהקנצלריה של שטפאן הראשון מ-3 בפברואר 1397 מצוטט על ידי T.Ciobanu לפי M.Costăchescu
- ^ T.Ciobanu הפניות לIstoria României în date ול Nicolae Grigoraş Ţara Românească a Moldovei de la întemeierea statului până la Ştefan cel Mare (1359-1457), Iaşi, 1878,
- ^ Giurescu Giurescu ע' 44
- ^ V.Mărculeţ עמוד 168
- ^ A.D.Xenopol עמוד 144
- ^ T.Ciobanu מצטט את Gh.David עמוד 8
- ^ T.Ciobanu הערת שוליים 70
- ^ אינה זהה עם אנסטסיה, בתו של לצקו, כפי שסברו היסטוריונים אחדים
- ^ T.Ciobanu הערת שוליים 17 - הפניה ל Ştefan Gorovei Întemeierea Moldovei.Probleme controversate, Jan Tegowski de Torun, Powiazamia genealogiczne wojewodow moldawskich Bogdanowiczow z domem Giedyminowiczow w XIV-XV weku "Genealogia.Studia i Materialy Historyczne”, III, Posnan-Wroclaw, 1993, p. 46-60.
28664409רומן הראשון, שליט מולדובה