נרטולוגיה

נרטולוגיה היא חקר נרטיבים, כלומר מחקר העוסק בסיפורים והאופן בו הם בנויים. ניתן לומר כי נרטולוגיה החלה עוד בפואטיקה של אריסטו, שטען כי התכונה המהותית לסיפור היא מימזיס, חיקוי פעולות. מכאן נובע שסיפור אינו פעולות המתרחשות בעולם, אלא פעולות בעולם מיוצג. בפשטות, על סיפור להיות מסופר בדרך כלשהי.
את אחת התרומות המשמעותיות לנרטולוגיה הרים ולדימיר פרופ (Владимир Яковлевич Пропп), שניסח ב-1928 את הכללים המשותפים לאגדות עם רוסיות בחיבורו "מורפולוגיה של המעשייה". הכללים שניסח ולדימיר פרופ הורחבו ונבדקו מחדש על ידי הסטרוקטורליסטים, ומהם יצאה התרומה העיקרית לתחום זה. מאז ועד היום עוסקת הנרטולוגיה בניסיון לחשוף ולתאר את הכללים העומדים בבסיס סיפורים באשר הם סיפורים, ואת האופן בו סיפורים מיוצגים בתחומים שונים.

ראו גם

ספרות - תורת הספרות - מספר דובר - מונחים בספרות

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23749091נרטולוגיה