סיידקיק
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
סיידקיק (באנגלית: Sidekick) הוא בן לוויה קרוב אשר בדרך כלל כפוף או נמצא תחת מרותו של הדמות אותה הוא מלווה. המונח החל את דרכו בספרי הקומיקס, והשימוש בו נפוץ בעיקר בעולמות הקולנוע, הטלוויזיה והספרות, שם הסיידקיק מוצג בדרך כלל כיד ימינו של הפרוטגוניסט, אולם אינו זוכה בתואר הסיידקיק מעצם היותו נשרך אחריו אלא כאשר הוא בעל אישיות משל עצמו, אם כי לא ברמה המשתווה לזו של הדמות הראשית, ותפקידו בעלילה הוא אף לעיתים לשמש אתנחתא קומית. בדומה ישנו תפקיד מקביל של הסיידקיק של האנטגוניסט, המתפקד כעוזר או ידיד של הנבל, אך חלש או טיפש ממנו.
זהותה של הדמות המרכזית בעלילה מוגדרת לרוב על ידי נוכחותו של סיידקיק. כמספר או כבערך קהל, הסיידקיק מספק לקורא, לצופה או למאזין את המידע הדרוש לו על מנת להבין את העלילה ודמויותיה במלואם. ישנם מקרים שבהם הסיידקיק מאפיל על הדמות הראשית ומסב את תשומת הלב ממנה, עד לכדי מצב שבו הוא הופך למוקד הסיפור, כמו למשל דמותו של איולאוס בסדרה "הרקולס: המסעות המופלאים", שגונב את הפוקוס רק בשל היותו מי שהוא.
עם הסיידקיקים המפורסמים נמנים סנצ'ו פנסה, נושא הכלים של דון קישוט; דוקטור ווטסון, עוזרו הנאמן של שרלוק הולמס; השועל טיילס מ"סוניק הקיפוד"; רובין, שותפו של באטמן; הפיה טינקר בל מ"פיטר פן"; טימון ופומבה מ"מלך האריות"; פטריק סטאר, חברו של בובספוג מכנסמרובע, החמור והחתול במגפיים של שרק, לואיג'י ומריו, ועוד.
מקור המילה
פירוש המילה "סיידקיק" במקור לא היה "עוזר" או "שותף", אלא סלנג פלילי בקרב כייסים. המילה באה משם מיושן שנתנו הכייסים לכיסים האחוריים במכנסיים, וכן נתינת שמות לכל שאר הכיסים מהם נהגו לגנוב. לכיס הקדמי בחולצה נהגו לקרוא "וול", לכיס האחורי נתנו את השם "קיק" (בעיטה) וכדומה. אולם הכיס שהיה הכי קשה לכייס היה ה"סיידקיק", השם שנתנו לכיס הירך, ולכן אנשים שרצו לשמור על ארנקיהם וכספם נהגו לטמון אותם בכיס זה. עם הזמן המונח התגלגל לפירושו כיום, "שותף" או "החבר הקרוב ביותר".
תפקידו של הסיידקיק
כדמות, הסיידקיק הוא לעיתים סטטי, כלומר לא משנה את אישיותו או תפקידו לאורך כל העלילה, אולם במקרים אחרים הוא מתפתח אל תוך דמות חיונית יותר וחשיבותו לעלילה גדלה. אף על פי כן, הוא נשאר בעמדה הכפופה לגיבור. סוגי הסיידקיקים הנפוצים מתחלקים לחמש קטגוריות: המשרת, החבר הכי טוב, המוח, הכוח והאתנחתא הקומית. ישנם סיידקיקים אשר לא נכללים באף אחת מחמש הקטגוריות.
- סיידקיק המשרת – סיידקיקים הנכללים בקטגוריה זו הם ככל הנראה הכי פחות מפוארים - הם לא נאבקים, מספקים מעט מאוד אם בכלל הומור, לא המוח שמסתתר מאחורי פעולות (פסיביים) והם אף לא נחשבים כחברו הטוב ביותר של הדמות המובילה בעלילה. תפקידו העיקרי של סיידקיק העוזר הוא גם להיות איש סוד מהימן וגם תומך נאמן (שלעיתים קרובות מנחם ומעודד את הגיבור בעיתות משבר).
- סיידקיק החבר הכי טוב – דמות חבר השומר על הגיבור מפני סטייה מן המסלול, מוודא שיישאר על דרך הישר, שתמיד תומך בו, תהיה אשר תהיה הסיטואציה אליה היא נקלעה. סיידקיק החבר הטוב הוא דמות פופולרית בסדרות טלוויזיה ובסרטים, זאת משום שכל דמות לרוב משלבת תכונות אחדות מקטגוריות מרובות.
- סיידקיק "המוח" – לחלק מהגיבורים היכולת לגבור על הדמות הרעה בעלילה בעזרת כוחם, אולם נבצרה מהם היכולת השכלית הדרושה להם על מנת להערים על יריבם, וכאן סיידקיק המוח נכנס לתמונה. סיידקיקים אלו מיועדים להימצא בשולי הסיפור, ולרוב הם אינם מקבלים איזושהי הכרה על מאמציהם. במקום זאת הם עסוקים יותר במשימה שהוטלה עליהם, ומוודאים שהיא תושלם בבטחה ובמינימום נזקים להם, לעמיתיהם ולסביבה. הדמות המובילה או הגיבור בעלילה הוא לעיתים חסר מושג לגבי ההתערבות המועילה של הסיידקיק שלו ברקע, ולעיתים תכופות אף נוצר אצלו הרושם שהוא זה שהוביל לניצחון, אולם הקהל יודע את האמת.
- סיידקיק "הכוח" – הסיידקיקים הלוחמים הללו ידועים בעיקר בשל היכולת שלהם להתמודד בכוחות עצמם. הם עומדים נאמנים לצד השותף שלהם מוכנים לקרב. מופיעים לרוב בספרי הקומיקס כאשר הם לצד או מאחורי הגיבור הראשי. עמיתיהם הפופולריים והמצליחים יותר מהם מאפילים עליהם.
- סיידקיק האתנחתא הקומית – לעיתים צריכה העלילה דמות שכל מטרתה היא לגלם אישיות משעשעת במערכת היחסים בינה לבין הדמות הראשית, וכאן סיידקיק האתנחתא הקומית ממלא תפקיד. לשניים אין באמת תכלית אמיתית, נוכח העובדה שהם בדרך כלל לא כשירים לקרבות ולא ניחנים בכוחות-על מכל סוג שהוא או במיומנות יוצאת דופן. למרות זאת, המצב האידיאלי עבור הגיבור הוא לשמור שהם תמיד יימצאו בסביבה, ולו רק כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמם.
בספרות
בתור דמות משנית, לסיידקיקים יש קשר חזק לז'אנר הבדיוני כשמדברים על ספרי הקומיקס וסרטי הקולנוע על גיבורי על, אולם הם הופיעו לראשונה בסיפורי המיתולוגיה המוקדמים טרם המשיכו הלאה עם השנים. בהתרשמות ראשונית, קל לדמיין את הסיידקיקים קצת מעבר לעוזרים ההומוריסטיים של הגיבור, אך העוזרים הספרותיים מבצעים תפקיד משמעותי בסיפורים בהם הם מופיעים. כאשר בוחנים את תפקידו של הסיידקיק בספרות, מגלים את הטווח המלא של יכולות הנרטיב שלהם: סיידקיקים מבצעים מספר תפקידים בסיפורים בהם הם נוכחים, ולא משמשים רק כשותפים ומסייעים בהקשר לדמויות הראשיות.
אמנם הוא אינו עוצמתי כמו הגיבור, אך הסיידקיק מניע את גלגלי העלילה, אם כי בהיקף מצומצם יותר מזה של הפרוטגוניסט, ומוכיח שהוא חלק בלתי נפרד מהסיפור. כאשר הם אינם הגיבורים הראשיים, הם אלו המספרים את הסיפור, כמו דמותו של דוקטור ווטסון בספרי שרלוק הולמס. הסיידקיק מציע ניגוד לדמות הראשית, בהיותו מבליט את התנהגותו בשביל אפקט דרמטי. סיידקיקים יכולים גם לשפוך אור על הדמות הראשית ולהכניס עליה ממד אנושי בסיפור, בהיותם הופכים את הדמות הראשית לקצת יותר נסבלת, זאת למרות שאותה התנהגות היא זו המגדירה את הדמות כראשית. סיידקיקים יכולים לסייע לגיבוריהם להתחבב על הקוראים דרך הנאמנות ההדדית השוררת ביניהם, או לחלופין מפני שהם מדגישים את תכונותיהן הטובות ביותר.
לסיידקיקים תחום נרחב של תפקידים אשר לא באים לידי ביטוי בכל סיפור; באפשרותם לספק הומור, כמו במקרה של סנצ'ו פנסה, והם גם מסוגלים להיות יותר רציניים, כמו במקרה של אנכידו, ובמקרה של דוקטור ווטסון יכולה להיות מוטלת עליהם האחריות להיות מספרי העל. שלוש הדמויות הללו אמנם אינן הדמויות המובילות והבולטות בסיפורן, אך העלילה של כל אחת מהן בהחלט לא הייתה נראית אותו הדבר בלעדיהן.
מחזות
ספרי קומיקס
רקע
ספרי קומיקס מוקדמים, אשר שיבחו אותם עצם היותם מבוססים על עקרון 'הטוב מנצח את הרע', היו בנוסף נגועים בסטריאוטיפים גזעניים, היו בעלי דיאלוגים חסרי כל רגישות ובעלי תיאורים של אידיאלים בעלי גישה אתנוצנטרית - אשר בדרך כלל באו לידי ביטוי באמצעות תפקידו של הסיידקיק. היכן שיש גיבור, ישנו גם סיידקיק; במשך אלפי שנים אותם המשועבדים לכאורה קישטו את דפי הספרות, גם במקרא. זה אופייני לסיידקיק, לעיתים קרובות הוא פועל בתור משקל נגד מאופק ופחות נראה לידי ביטוי בהקשר לגיבור הסיפור.
בתחום ספרי הקומיקס, הסיידקיק חוזר לתחילת דרכו של הז'אנר, בו תפקידו היה לעיתים קרובות לשמש כבסיס לאנתחתא קומית. בעוד מספר סיידקיקים מכובדים היו קיימים בשנות ה-40 (כמו רובין של באטמן), הם למעשה היו לרוב אווילים חביבים שכל מבוקשם היה לא יותר מאשר לרצות את אדוניהם - גיבורי העל אותם הם שירתו, וככאלו, הסיידקיקים לעיתים נכתבו כמיעוטים במהלך תקופה זו - לרוב כאסייתים ואמריקאים-אפריקאים, אשר החברה בדרך כלל התייחסה אליהם כפחותי ערך. חוקי ג'ים קרואו משלהי המאה ה-19 עדיין השתרשו באמריקה: שחורים היו בעלי מעמד נפרד אבל שווה, ובמקביל פרצה מלחמת העולם השנייה והחייתה את האידאולגיות הגזעניות כלפי אסייתים; לאחר המתקפה על פרל הארבור, כלל האסייתים הפכו יעד להשפלה ולאתנחתא קומית בתקשורת. כתוצאה מכך המיעוטים לא נכללו כגיבורים בעולם הקומיקס, שם גילמו את תפקידם כעוזרים נחותים, ולרוב כסטריאוטיפים הגרועים ביותר.
בנוף החברתי
ספרי הקומיקס בזירה של שנות ה-40 לא הפכו אף קבוצת מיעוט לכוכב הראשי בהם, כאשר במקום זאת הם מילאו תפקיד שהיה צפוי מראש באמריקה של לפני זכויות האזרחים: הסיידקיק המשועבד. כשהם כותבים במודע על חלק מהדמויות שלהם באופן זה, ספרי הקומיקס - הספרות של ה"חפים מפשע" - מקדמים מיעוטים כלא שווים. גיבור אמריקאי-אפריקאי בתפקיד הגיבור הראשי לא צץ לו כלל עד שנות ה-60, וגם אז, התגלתה לה שורה של בעיות. אותו גיבור ראשי ראשון לוהק בתור הפנתר השחור ככוכב סדרת ספרי הקומיקס Jungle Action, אשר לא האריכה ימים. אפשר לטעון כי "זה רק היה חלק מאותם הזמנים", או שדימויים מסוג זה היו נפוצים ברוב אמצעי התקשורת האמריקאים בתקופה זו, שהייתה זמן מלחמה והופצו סרטי, עיתוני ומגזיני תעמולה, אך בז'אנר הנשלט על ידי גברים לבנים חסונים מחופשים בטייץ צמודים, נראה כי נידוי המיעוטים נוכח במיוחד. הדמויות בהם אנו נתקלים כאן לא נוצרו באופן שונה משאר הדמויות במטרה להשיג את אהדתם של הקוראים האמריקאים. לחלופין, יצירת דמותו של הסיידקיק בקומיקס - ליצן חצר רדוד עם תכונות מתגמלות מוגבלות, השאיר פתח למיעוטים בעל רקע גזעני להיכלל בו, אולם באופן שמספק סטריאוטיפים בעלי אופי גזעני.
סיידקיק בספרות העברית
בקולנוע
בטלוויזיה
סיידקיקים בטלוויזיה בדרך כלל ממלאים תפקיד מרכזי ביחס לכוכב. דוגמאות כוללות את: אתל מרץ ללוסי ריקרדו (אני אוהב את לוסי), אד נורטון לראלף קרמדן (ירח הדבש), Screech Powers לזאק מוריס (Save by the Bell), מייג'ור רוג'ר הילי למייג'ור אנתוני "טוני" נלסון (I Dream of Jeannie), או אפילו קבוצה של אנשים כמו ה-Sweathogs to Mr. Kotter (ברוכים הבאים חזרה, Kotter). צמדים בעלי חשיבות שווה בטלוויזיה כמו קייט מקארדל ואלי לואל (קייט ואלי), אוסקר מדיסון ופליקס אונגר (הזוג המוזר), ברט מאבריק ובארט מאבריק (מאבריק), או לאברן דה פאציו ושירלי פיני (לברן ושירלי), לפעמים שניהם נקראים sidekicks זה לזה, אם כי המובן הרגיל של המונח מציין אי שוויון.
תוכניות אירוח רבות בטלוויזיה עושות שימוש בסיידקיק כמנחה שותף אשר לו תוכנית יחד עם הכוכב הראשי. אד מקמהן שיחק את התפקיד הזה בצורה מפורסמת עם ג'וני קרסון ב"תוכנית הלילה בכיכובו של ג'וני קרסון", אנדי ריכטר לקונאן או'בריאן בתכנית "לילה מאוחר עם קונאן או'בריאן", "תכנית הלילה וקונאן". המופע המאוחר עם קרייג פרגוסון העסיק סייד-קיק רובוט מכני בשם ג'וף פיטרסון (בקולו של ג'וש רוברט תומפסון).
קלרנס גילארד הודיע לצופים בפרסומת בטלוויזיה של ווקר טקסס ריינג'ר שהוא לא הצד של צ'אק נוריס, במקום זאת אמר בהומור " זהו הצד של צ'אק נוריס" על צילומים של נוריס בועט בנבל.
קישורים חיצוניים
- The Evolution Of A Sidekick, באתר Whoosh!, ספטמבר 1996 (באנגלית)
- Origin of the Term "Sidekick", באתר FUNNYPHILO, ב-9 בספטמבר 2011 (באנגלית)
- Sidekick, באתר Urban Dictionary (באנגלית)
- The Role of the Sidekick, באתר NewMyths (באנגלית)
- Social Networking: Playing Sidekick to our Shadows, באתר The Cozy Catastrophe (באנגלית)
- Return Of The Sidekick – The Time Is Now, באתר Screen Rant (באנגלית)
- The Ugly Past of Comic Book Sidekicks, באתר Priceonomics (באנגלית)
- "Side by Side":The Role of the Sidekick, באתר JSTOR (באנגלית)
39440594סיידקיק