יקום משותף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יקום משותף או עולם משותף (Shared universe) הוא יקום בדיוני ממכלול של יצירות שבהן יותר מסופר אחד (או אמן אחר) שתורם באופן עצמאי יצירה שיכולה לעמוד בפני עצמה אך משתלבת בפיתוח המשותף של קו העלילה, הדמויות או העולם של המערך הכולל. זה נפוץ בסוגות כמו מדע בדיוני.[1] זה שונה מכתיבה שיתופית שבה מספר אמנים עובדים יחד על אותה יצירה ומההצלבות שבהן היצירות והדמויות עצמאיות למעט מפגש יחיד.

המונח "יקום משותף" משמש גם בקומיקס כדי לשקף את הסביבה הכוללת שנוצרה על ידי הוצאת ספרי הקומיקס, בו דמויות, אירועים והנחות יסוד מקו מוצר אחד מופיעים בקווי מוצרים אחרים שבזיכיון המדיה. המונח שימש גם במובן רחב יותר, לא ספרותי כדי להעביר רב תחומיות[2] או שיתוף חברתי,[3] לעיתים קרובות בהקשר של "יקום משותף של שיח".[4]

הגדרה

סיפורת במדיה מסוימת, כמו רוב תוכניות הטלוויזיה וכותרות ספרי קומיקס רבות, מובנת על ידי הצופים או הקוראים כדורשת תרומה של מחברים רבים ואינה יוצרת כשלעצמה יקום משותף ונחשבת לצורת אמנות שיתופית. הופעות משניות, כמו זו של ד'ארטניאן בסיראנו דה ברז'ראק, נחשבות להופעות קמאו ספרותיות. אינטראקציה משמעותית יותר בין דמויות ממקורות שונים משווקת לעיתים קרובות כקרוסאובר. בעוד שהקרוסאוברים מתרחשים ביקום משותף, לא כל הקרוסאוברים נועדו למזג את הסיפורי רקע של היצירה שלהן, ובמקום זאת משמשות לשיווק, פרודיה או לחקר תרחישי היסטוריה חלופית, לעיתים קרובות חד-פעמיים.[5][6]

זה יכול להיות קשה לסופרים התורמים ליקום משותף לשמור על עקביות ולהימנע מפרטים סותרים ביצירות קודמות, במיוחד כאשר יקום משותף גדל להיות גדול מאוד. הגרסה הנחשבת "רשמית" על ידי המחבר או החברה השולטת ביצירה ידועה כקאנון. לא לכל היקומים המשותפים יש ישות בולטת המסוגלת או מעוניינת לקבוע קנוניות, ולא כל המעריצים מסכימים עם קביעות אלו כשהן מתרחשות.[7] מעריצי קאנון עשויים במקום זאת למצוא מידה מסוימת של קונצנזוס בתוך הפאנדום של היצירה.[8]

הקריטריונים של מרקשטיין

היסטוריון הקומיקס דון מרקשטיין (Don Markstein) הגדיר את המונח לראשונה במאמר משנת 1970. הוא קבע את הקריטריונים הבאים:[9]

  1. אם הדמויות A ו-B נפגשו, אז הם נמצאים באותו יקום.
  2. לא ניתן לקשר דמויות על ידי אנשים אמיתיים.
  3. אי אפשר לקשר דמויות על ידי דמויות "שמקורן לא מההוצאה לאור".
  4. גרסאות בדיוניות ספציפיות של אנשים אמיתיים יכולות לשמש כקישורים.
  5. דמויות נחשבות כאילו נפגשו רק אם הן הופיעו יחד בפאנל בסיפור.

הערות שוליים

  1. ^ Nielsen, Jakob (1995). Multimedia and Hypertext: The Internet and Beyond. Morgan Kaufmann. pp. 120–. ISBN 978-0-12-518408-3. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
  2. ^ Smith, Harvey L. (ינו' 1958). "Contingencies of Professional Differentiation". The American Journal of Sociology. 63 (4): 410. doi:10.1086/222264. S2CID 144795977. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Tannen, Deborah (1987). "Repetition in Conversation: Toward a Poetics of Talk". Language. Language, Vol. 63, No. 3. 63 (3): 574–605. doi:10.2307/415006. JSTOR 415006.
  4. ^ * Blumenthal, David R. (1993). Facing the Abusing God: A Theology of Protest. Westminster John Knox Press. pp. 34–. ISBN 978-0-664-25464-3. ארכיון מ-מרץ 24, 2018. נבדק ב-אוגוסט 5, 2015.
  5. ^ Reynolds, Richard (מרץ 1994). Super Heroes: A Modern Mythology. University Press of Mississippi. ISBN 978-0-87805-694-1. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Magnussen, Anne and Hans-christian Christiansen (אפר' 2000). Comics & Culture: analytical and theoretical approaches to comics. Museum Tusculanum Press. ISBN 978-87-7289-580-2. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Pustz, Matthew (1999). Comic Book Culture: Fanboys and True Believers. University Press of Mississippi.
  8. ^ Moore, Rebecca C. (אפר' 2005). "All Shapes of Hunger: Teenagers and Fanfiction". Voya. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ THE MERCHANT OF VENICE meets THE SHIEK OF ARABI, by Don Markstein (as "Om Markstein Sklom Stu"), in CAPA-alpha #71, September 1970; archived at Don Markstein's Toonopedia


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0