סוחר
סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
מבחינים בין "סוחר סיטונאי" המתווך בין היצרנים לבין ה"סוחר הקמעוני", הבא במגע עם הלקוחות הפרטיים, הקטנים. הסוחרים מגדילים את כוח המכירה של היצרנים באמצעות תחושותיהם לגבי הביקושים הצפויים מהלקוחות. הם גם מאתרים את מקורות הייצור הפוטנציאליים, בארצם ומחוץ לארצם, ומעודדים אותם לייצר כמויות גדולות יותר לשוק, כאשר הסוחר מזהה עליה בביקוש למוצרים מסוימים. מייחסים לסוחרים תרומה חשובה בהתפתחות הכלכלה העולמית. בעוד שמעמד ב"סיטונאי" נשמר גם היום, הרי במעמד ה"קמעוני" חל פיחות, בעקבות הרחבת רשתות השיווק.
תולדות המקצוע
כל עוד התקיים סחר חליפין לא היה צורך בסוחרים רבים. האיכרים החליפו בינם לבין עצמם את עודפי מוצריהם, כאשר כל איכר רכש התמחות בייצור מוצר מסוים והיה לו יתרון יחסי בייצורו. באשר לצריכה של מוצרים אחרים, די היה ברוכלים שעברו בין בתי התושבים, והציעו מוצרים פשוטים תמורת מוצרי חקלאות עודפים. החקלאי היה יכול להציע את מוצריו לבעל מלאכה אשר ביצע עבורו את השירות.
כלכלנים מדגימים מקום שבו אין צורך בסוחרים והמסחר כולו הוא מסחר חליפין, באמצעות אי בודד, כמו האי של רובינזון קרוזו שבו נמצא "ששת" המציע "שירות עבודה" ל"רובינזון" תמורת "מוצרים חקלאיים". במרוצת השנים גדל מספר החקלאים, עלה מספר צרכני המזון והציבור היה מגיע למרכז שבו התקיים שוק מדי מספר ימים. התפתחות נוספת באה כאשר החקלאים מסרו את הסחר בתוצרת למומחה, העוסק במכירה שוטפת בכל ימות השבוע. הוא גם יכול לכוון את סוגי המוצרים שייצרו לפי מגמות הביקוש של הלקוחות, כפי שהסוחר המקצועי מצליח לזהות. כך נוצר מקצוע "הסוחר", המזהה את הביקושים והמגדיר ליצרנים מה כדאי להם לייצר, תפקיד מפתח בעולם המודרני.
במקרא מוזכר לראשונה המושג מטבע עובר לסוחר כאשר אברהם אבינו קונה מעפרון החיתי את מערת המכפלה ומשלם לו ארבע מאות שקל, עובר לסוחר. דהיינו, עסקאות עושים עם כסף, המוכר בתור העובר בין הסוחרים, הוא אמצעי התשלום.
סוגי הסוחרים
מבחינים בין שני סוגי סוחרים:
- הסוחר הסיטונאי, היוצר את הקשר בין היצרן לבין ה"סוחר הקמעוני". יש סיטונאים, שרק יוצרים את הקשר, מבלי שהסחורה תעבור לאחזקתם. הם רק מתווכים בין היצרן לסוחר הקמעוני ומפנים את הסוחר הקמעוני למקומות האחסון של הסחורה אצל היצרן. דוגמה בולטת ל"סיטונאי" הוא מחסן למכירת ירקות בשוק הסיטונאי או מחסן למוצרי מזון בשוק הסיטונאי, כמו השוק הקיים בתל אביב באזור רחוב לוינסקי. בכל עיר קיים ריכוז של חנויות סיטונאיות באזור נתון.
- הסוחר הקימעוני, המקשר בין היצרן, באמצעות ה"סיטונאי", לבין ציבור הצרכנים. דוגמה בולטת ל"קימעוני" היא של חנות המכולת או חנות הירקות השכונתית.
תפקיד הסוחר בפיתוח הכלכלי
לסוחרים ולמסחר היה תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלה המודרנית ורווחת תושביה. מגמה זו החלה כבר בתקופת התנחלות היוונים ביוון הגדולה והפיניקים באגן הים התיכון ואפילו היהודים באלכסנדריה שבמצרים. הסוחרים גילו מקורות למחצבים ולמוצרים מכל הסוגים ואפילו לבני אדם, שנמכרו בתור עבדים. הסוחרים הביאו את סחורתם למרכזי הערים החשובות בעולם של אז, בעיקר ברומא. משם השיגו סחורות אחרות וחזרו עמן לארצות מהם הביאו את המוצרים.
לקראת סיום העידן הרומאי התרחב המסחר העולמי למזרח והתרכז בסחר בבשמים: סחורה שאין לה משקל רב, נשמרת לטווח ארוך ונדירה, כלומר מחירה גבוה יחסית - מוצר אידיאלי לסוחר. בתחילה היו אלה הנבטים שעסקו בסחר הבשמים. בהמשך הצטרפו אליהם בני עמים אחרים. בימי הביניים גילו סוחרים כמו מרקו פולו ארצות חדשות, בעיקר במזרח הרחוק והגיעו עד הודו וסין. מארצות רחוקות אלה הביאו מוצרים חדשים, אבנים יקרות, סוגי בדים וכמובן בשמים.
עם גילוי "העולם החדש" בשנת 1492, אשר הגיעו אליו בשל הרצון למצוא דרך חדשה לשוק הבינלאומי הרחב ב"הודו", הסחר הבינלאומי קיבל תנופה, אשר תוצאותיה מורגשות עד היום. תפקידו של הסוחר הסיטונאי כיום נותר כמו בעבר, יצירת הקשר בין היצרן בארצו ובארצות אחרות לבין הסוחר הקימעוני. במעמדם של הסוחרים הסיטונאים כמעט ולא חל פיחות במשך השנים.
המסחר הקימעוני סובל מפגיעה בעידן האחרון. הקמתן של רשתות השיווק דוחקות אותו מהשוק. עם זאת באזורים מסוימים ובמקצועות אחדים נשמר איתן מעמדו של הסוחר הקימעוני.
אטימולוגיה
המילה סוחר נזכרת במקורותינו בשלושה כינויים שונים[1]:
- סוחר - משמש כתיאור לאדם העוסק במסחר של סחורות גדולות בין מדינות.
- תגר - משמש כתיאור לאדם העוסק במסחר מקומי.
- כנעני - משמש כתיאור לאדם העוסק במסחר של סחורות קטנות.
סוחר
מקור המילה "סוחר" הוא בתורה:
וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ
בספר העמק דבר מרחיב לגבי הביאור המדויק של המילה: ”שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ. תסבבו לקנות תבואת הארץ ולמכור לחוץ או להביא מן החוץ ולסבב בארץ למכור ליחידים”
תגר
בתקופת המשנה, היה נהוג להשתמש במילה הארמית "תַגָּר". כגון: ”הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּם אֶחָד.”[2]
בדברי רש"י על הגמרא במסכת עירובין אנו מוצאים התייחסות להבדל בין "סוחר" ל"תגר":”רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא״ — לֹא תִּמָּצֵא בְּגַסַּי רוּחַ, ״וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא״ — לֹא תִּמָּצֵא לֹא בְּסַחְרָנִים וְלֹא בְּתַגָּרִים” רש"י: ”סחרנין - מחזרין בעיירות: תגרין - בעירן במקומן.”[3].
כנעני
במקומות נוספים במקורות, ניתן למצוא גם שימוש במילה "כנעני" לאדם העוסק בסחורה.
המפורסם שבהם, הוא הפסוק ”סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי” מתוך אשת חיל (ספר משלי, פרק ל"א, פסוק כ"ג).
שם, מבארים המפרשים[4] ש"כנעני" פירושו "סוחר".
בנוסף, בחומש בראשית[5] מובא שיהודה התחתן עם בת שוע, שהיא בת איש "כנעני". ועל זה הגמרא[6] מבארת שהרי לא ייתכן שיהודה ימרה את ציויו של אברהם ויתחתן עם זרעו של כנען: ”אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בַּת גַּבְרָא תַּגָּרָא”
המלבי"ם[7] מבאר את משמעות המילה ואת מקורה: ”"סוחרים", הם הסוחרים הגדולים העוברים ימים ומדינות, "היתה כאניות סוחר", ו"כנען" הם הסוחרים הקטנים המוכרים לאחדים בעירם "כנען בידו מאזני מרמה", ולא יהיה עוד כנעני בבית ה'", שהם המוכרים דברים קטנים, ושם "כנען" נגזר מאנשי פעניציען, היוצאים מבני כנען שהם חדשו את המסחר בימי קדם כנודע בקורות העתים ועל שמם נתן שם כנען אל הסוחרים”
סוחרים יהודים
סוחרים יהודים
רוכלות ומסחר היו מקצועות מקובלים בקרב יהודים בתקופות ובאזורים בהם נאסר עליהם לעסוק בחקלאות ובמקצועות יצרניים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוחרים |
סוחרים, דף שער בספרייה הלאומית
35678643סוחר
- ^ ראה להלן במפרשים (רש"י ומלבי"ם) את השוני ביניהם
- ^ מסכת בבא מציעא, פרק ד', משנה י"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ה עמוד א'
- ^ רש"י, וכן מצודות ציון
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ' עמוד א'
- ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ג, פסוק ח'