רוזה דילורו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוזה דילורו
Rosa DeLauro
לידה 2 במרץ 1943 (גיל: 81)
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
שם מלא רוזה לואיזה דילורו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קולומביה
בית הספר לכלכלה של לונדון
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית[1]
בן זוג סטנלי גרינברג (מאז 1978)
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של קונטיקט
3 בינואר 1991 – מכהנת
(34 שנים)
→ ברוס מוריסון

רוזה לואיזה דילורו (באנגלית: Rosa Luisa DeLauro; נולדה ב-2 במרץ 1943) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של מדינת קונטיקט, ברציפות מאז 1991. מחוז הקונגרס אותו היא מייצגת שוכן בלב העיר ניו הייבן, וכולל את רוב פרווריה. בקונגרס ה-117 של ארצות הברית היא החברה הוותיקה ביותר במשלחת קונטיקט לשני בתי הקונגרס של ארצות הברית. בשנת 2020 נבחרה ליושבת ראש ועדת ההקצבות של בית הנבחרים, ולאחר פרישתה של ניטה לאווי הייתה לאישה השנייה בתפקיד זה.

ביוגרפיה

דילורו נולדה בניו הייבן שבקונטיקט, בתם של לואיזה "לואיז" (לבית קנסטרי), חברה במועצת העירייה של ניו הייבן[2] ותיאודור ג'. "טד" דילורו. אביה וסביה משני הצדדים היגרו לארצות הברית מאיטליה. את לימודיה התיכוניים סיימה ב"אקדמיית גבירתנו מרסי, לורלטון הול" שבמילפורד בקונטיקט. במכללת מרימאונט השוכנת בטריטאון שבמדינת ניו יורק השלימה לימודי תואר ראשון, ואחר כך למדה פוליטיקה בין-לאומית באוניברסיטת קולומביה. כמו כן, לדילורו תואר שני נוסף מבית הספר לכלכלה של לונדון. בטרם השבעתה לקונגרס עבדה דילורו כראשת הסגל ומנהל מטה הבחירות של הסנאטור כריס דוד, הייתה מנכ"לית "רשימת אמילי", ותיאמה את מסע הבחירות של מייקל דוקאקיס לנשיאות ארצות הברית ב-1988 במטרופולין של ניו יורק[3].

בשנת 1990 פרש ברוס מוריסון (אנ'), חבר הקונגרס מטעם מחוז הקונגרס השלישי של קונטיקט, לשם התמודדותו לתפקיד מושל קונטיקט. בעקבות זאת, דילורו התמודדה אל בית הנבחרים של ארצות הברית במחוז קונגרס זה, וחיש מהר גיבשה מאחוריה את תמיכת המפלגה הדמוקרטית בקונטיקט. גם מוריסון עצמו הביע תמיכה במועמדותה של דילורו, ודריסת הרגל שלה במסע הבחירות הובילה לפרישתו של המתמודד הדמוקרטי מייק לורל, חבר בית הנבחרים של קונטיקט, מהבחירות המקדימות. ביום הבחירות הכלליות גברה על תומאס סקוט, חבר הסנאט של קונטיקט ומועמד המפלגה הרפובליקנית, ביחס של 52%–48%. הייתה זו מערכת בחירות טעונה, בה גרס סקוט כי דילורו שמרה על שם נעוריה רק ​​כדי לפנות לקהל הבוחרים האיטלקי מחוז, וויו"ר המפלגה הרפובליקנית בקונטיקט "וולטר מונדייל בתחפושת". הבחירות בין דילורו לסקוט חגו בנוסף סביב מדיניות, ופעם אחת נותקו המיקרופונים של שני המועמדים במהלך עימות בחירות ברדיו לאחר התקפות חוזרות ונשנות של השניים בדבר הפלות ועונש מוות.

דילורו נמנית עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, והיא אחת ממייסדי השדולה הפרוגרסיבית בקונגרס. דילורו נוהגת לשים פעמיה לסוגיות בענייני בריאות הציבור, לרבות בריאות האישה. בעבר הציגה הצעות חוק שמטרתן לשפר את הטיפול במחלת הסרטן לצד מחקר בריאות האישה. כיו"ר ועדת המשנה להקצבות המממנת את מנהל המזון והתרופות האמריקאי, פעמים תכופות מתחה ביקורת על ה-FDA על שכשל לטענתה בהגנה על הציבור מפני מזון ומוצרים רפואיים לא-בטוחים. ב-2 בפברואר 2008 הביעה תמיכה רשמית במועמדותו של הסנאטור ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית. ב-3 באוקטובר אותה שנה תמכה בחוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008. ב-17 בדצמבר 2008 דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" כי דילורו הייתה מועמדת מובילה למזכירת העבודה של ארצות הברית בקבינט של אובמה[4], אך לבסוף מונתה לתפקיד עמיתתה לבית הנבחרים הילדה סוליס[5].

היא הייתה ביקורתית כלפי "תיקון סטופאק–פיטס", המגביל את המימון של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית להפלות כתיקון לחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה. חרף עמדתה הנוקשה של דילורו בעד הפלות, היא תמכה בדייוויד בוניאור בהתמודדותו לתפקיד מצליף סיעת הרוב בבית הנבחרים מול סטני הוייר ב-1991, וצידדה בו במהלך הבחירות לתפקיד בסיעה הדמוקרטית. דילורו נימקה את תמיכתה בבוניאור, שהיה ידוע בהתנגדותו להפלות, בעבודתם המשותפת במהלך פרשת איראן–קונטראס[6]. באוגוסט 2011 נגרם נזק קיצוני למחוז הקונגרס השלישי כאשר הוריקן איירין פגע בקו החוף של קונטיקט. בתי מגורים רבים נהרסו במזרח הייבן ויישובים אחרים לאורך החוף איבדו גישה לחשמל במשך ימים אחדים. כאשר ההוריקן הטיל את חיתתו על קונטיקט, דילורו נפשה בחוף האמאלפיטאני שבאיטליה והייתה צפוי לשוב למדינתה חמישה ימים בלבד לאחר שוך הסערה. בעקבות נמתחה עליה ביקורת ציבורית נרחבת, ובריאיון עיתונאי דילורו מיאנה להתנצל על אי-נוכחותה בקונטיקט בשעת ההוריקן[7].

לאחר הכרזתה של ניטה לאווי על פרישתה מהחיים הפוליטיים, התחולל בשלהי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית מאבק בסיעה הדמוקרטית על זהות מחליפתה של לאווי בראשות ועדת ההקצבות של בית הנבחרים. דילורו, מרסי קפטר ודבי וסרמן שולץ התחרו זו בזו על התפקיד היוקרתי. לבסוף נבחרה לתפקיד דילורו[8], על אף היותה של קפטר ותיקה יותר ממנה, והיא נכנסה לתפקיד זה עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוזה דילורו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ ניק ראבו, In New Haven, 2 Opposites Wage Shrill Fight for Congress, באתר הניו יורק טיימס, 1 בנובמבר 1990 (באנגלית)
  3. ^ לין פרנק, Cuomo Shares Optimism of His Area's Democrats, באתר הניו יורק טיימס, 25 ביולי 1988 (באנגלית)
  4. ^ סוזן דייוויס, Shaiken Emerges as Top Candidate for Labor Secretary, באתר וול סטריט ג'ורנל, 17 בדצמבר 2008 (באנגלית)
  5. ^ אן ק. קורנבלט, Obama to Announce Final Cabinet Picks, באתר וושינגטון פוסט, 19 בדצמבר 2008 (באנגלית)
  6. ^ טום קנוורת'י, Abortion and the House Whip's Race; Bonior's Stand on Sensitive Issue Plays Role in Democratic Contest, באתר וושינגטון פוסט, 3 ביולי 1991 (באנגלית)
  7. ^ אמנדה פינטו, DeLauro tours storm-ravaged Connecticut district; defends her trip to Italy (video), באתר New Haven Register‏, 3 בספטמבר 2011 (באנגלית)
  8. ^ קייטלין אמה, House Democrats elect DeLauro as next House Appropriations chair, באתר פוליטיקו, 3 בדצמבר 2020 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31371324רוזה דילורו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רוזה_דילורו&oldid=2023904"