אליזבת מריה, ארכידוכסית אוסטריה

אליזבת מריה, ארכידוכסית אוסטריה
Erzherzogin Elisabeth Marie von Österreich
לידה	2 בספטמבר 1883; לאקסנבורג, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	16 במרץ 1963 (בגיל 79); וינה, אוסטריה
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
בן זוג	אוטו וריאנד, נסיך וינדיש-גראץ; לאופולד פזנק
שושלת בית הבסבורג
כינוי	"הארכידוכסית האדומה"
אב	רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה
אם	סטפני, נסיכת בלגיה
צאצאים	ראו בהמשך

אליזבת מריה הנרייטה סטפני גיזלה ארכידוכסית אוסטריה (בגרמנית: Erzherzogin Elisabeth Marie Henriette Stephanie Gisela von Österreich‏; 2 בספטמבר 1883 - 16 במרץ 1963) הייתה בתו של רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה. נודעה בכינוי "הארכידוכסית האדומה" בשל חברותה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית.

ביוגרפיה

אליזבת מריה נולדה ב-2 בספטמבר 1883 בלאקסנבורג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. אביה היה רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה, בנם של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ואליזבת, נסיכת בוואריה ("סיסי"). אמה הייתה סטפני, נסיכת בלגיה, בתו של לאופולד השני, מלך הבלגים ומריה הנרייטה, ארכידוכסית אוסטריה. היא נקראה "אליזבת מריה" על שם שתי הסבתות שלה. בילדותה, כינויה היה "ארז'י", קיצור של "ארז'יבט" שהוא הגרסה ההונגרית לשם "אליזבת". זמן קצר לאחר לידתה, הסתכסכו הוריה וחיו בנפרד. ב-1889 נמצא אביה מת בנסיבות שנותרו לא ברורות לחלוטין עד ימינו. אליזבת מריה גודלה בידי אמה, אשר הייתה תלויה לחלוטין בהכנסה קטנה שקיבלה מחמיה וחמותה. עובדה זו השפיעה קשות על היחסים ביניהן. גם היחסים בינה לבין סבתה לא היו קרובים במיוחד, אם כי זו האחרונה הורישה לה בצוואתה את כל רכושה האישי. בניגוד לכך היו לה יחסים מעולים עם סבה, הקיסר פרנץ יוזף.

ב-1900 ניתקה אליזבת את קשריה עם אמה, עקב החלטתה של האם להינשא לרוזן ההונגרי אלמר לוני. בצעירותה, חיזר אחריה בן-דודה אלברט, נסיך בלגיה, אולם משפחת המלוכה הבלגית סרבה לאשר את הנישואים. סבה רצה להשיא אותה לווילהלם, נסיך הכתר של גרמניה, אולם אליזבת חפצה דווקא באוטו וריאנד, נסיך וינדיש-גראץ אשר היה מבוגר ממנה בעשר שנים. הקיסר סירב בתחילה, אולם התרכך עד מהרה. על פי גרסאות מסוימות, אוטו היה מאורס באותה תקופה לאשה אחרת. אולם לתדהמתו, הקיסר נפגש עמו והודיע לו שהוא מייעד אותו לנכדתו. בלית ברירה ביטל אוטו את אירוסיו ונישא לאליזבת. אליזבת ויתרה על כל זכויותיה לכתר האוסטרו-הונגרי, אולם שמרה על תארה האישי וקיבלה נדוניה נדיבה. הנישואים לא היו יציבים, אולם נולדו להם ארבעה ילדים.

ב-1918, לאחר ביטול המלוכה באוסטריה, נפרדו בני הזוג. אליזבת אימצה דעות סוציאליסטיות, וב-1921 הצטרפה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית ובשל כך זכתה לכינוי "הארכידוכסית האדומה". היא פגשה את לאופולד פזנק, פעיל סוציאליסטי בולט, ורצתה להינשא לו. התפתח קרב משפטי ארוך בינה לבין אוטו, באשר למשמורת על ארבעת ילדיהם. בית המשפט האוסטרי פסק ששני הבנים הבוגרים יחיו עם אליזבת, בעוד שני הצעירים יחיו עם אוטו. בפועל, אליזבת הצליחה לקבל משמורת על כל הארבעה. על פי גרסאות מסוימות היא איימה להתאבד, בעוד על פי גרסאות אחרות כאשר אוטו בא לקחת את הילדים מביתה של אליזבת המתינו לו כנופיה של סוציאליסטים חמושים אשר גרמו לו לשנות את דעתו. גם היחסים בין אליזבת לילדיה היו לא יציבים. היא הוציאה את בנה הבכור מבית הספר ושלחה אותו לעבוד בבית חרושת. בתה סטפני נישאה לרוזן בלגי אך ורק כיוון שאמה לא חיבבה אותו. היא לא הצליחה להתגרש מבעלה הראשון בשל הליך משפטי שנסחב, אולם חיה עם פצנק ועם ארבעת ילדיה בווילה ליד הייטלדורף (Hütteldorf). היא תרמה כסף רב למפלגה הסוציאליסטית.

ב-1944 נעצר פצנק בידי הנאצים ונשלח למחנה הריכוז דכאו. הוא שוחרר מהמחנה בידי כוחות של צבא ארצות הברית במרץ 1945. בתחילת 1948 היא התגרשה רשמית מאוטו, וב-4 במאי של אותה שנה נישאה לפצנק. הווילה שלהם נבזזה בידי חיילי הצבא האדום, ולאחר מכן הועברה לידי כוח הכיבוש הצרפתי באוסטריה. הם הורשו לחזור אליה רק ב-1955. פצנק מת שנה לאחר מכן. אליזבת נפטרה ב-16 במרץ 1963 בגיל 79. על ערש דווי, היא ביקשה שחפציה האישיים, אשר כללו מאות חפצים שהשתייכו למשפחה הקיסרית האוסטרית, לא יועברו לבניה אלא לידי ממשלת אוסטריה. בקשתה כובדה, והחפצים פזורים כיום במוזיאונים ברחבי המדינה.