רגל (פרוקי-רגליים)
פרוקי-רגליים כפי ששמם מרמז מאופיינים בין השאר על פי רגליהם הפרוקות המשמשות בעיקר לתנועה, על כך הם נפרדים מקבוצות אחרות כגון תולעים טבעתיות, רכיכות, תולעים שטוחות ועוד.
חרקים
לרוב החרקים הבוגרים והנימפות שלושה זוגות רגליים היוצאים מהחזה. באופן טיפוסי הרגל מחולקת לשישה חלקים, והם[1]: ירך, טבעת הקולית, קולית, שוק, פיסת-הרגל וקדמת פיסת-הרגל. יש הנוהגים לחלק את הרגל לחמישה חלקים ומשמיטים את קדמת פיסת-הרגל שלעיתים איננה מובהקת.
מבנה הרגל
היָרֵךְ (coxa ברבים coxae) היא מִפְרָק בבסיס הרגל המחוברת ללוחית הצד (pleuron) של החזה בחרקים או במינים אחדים ללוחית הגחון (sternite). מפרק זה הוא לרוב כדורי המאפשר את תזוזת הרגל בכמה מישורים.
טַבַּעַת הקוּלִית (trochanter) היא מפרק של הירך אך לרוב מחוברת באופן קשיח לקולית. בחרקים אחדים חזותה מבלבלת למשל בשפיראים שם היא מחולקת לתת-פרקים או בדבוראים טפיליים שהם בעלי מבנה דמוי טבעת קולית נוספת בבסיס הקולית.
הקוּלִית (femur ברבים femora) ברוב החרקים היא הפרק הגדול ביותר ברגל, בייחוד ברגלי ניטור כגון אלו של החגבאים מאחר שהיא מכילה מנגנון הקפיצה.
השׁוֹק או השׁוֹקָה (tibia ברבים tibiae) לרוב צרה מהקולית אך פעמים רבות ארוכה ממנה. איבר זה לרוב בעל זיפים המשמשים לתחושה או דמויי מסרק בעזרתם החרק מנקה את מחושיו וכנפיו.
פִּסַּת הרֶגֶל (tarsus ברבים tarsi) בחרקים קדומים הייתה עשויה ממקשה אחת, עדויות לכך עדיין ניתן למצוא בקבוצות שונות של פרוקי רגליים כגון דוזנבאים וקדמזנבאים. בחרקים מודרניים פיסת הרגל מחולקת לתת-פרקים המכונים פרקי הפיסה (tarsomeres). מספר הפרקים משתנה מטקסון לטקסון ואף בין זוגות הרגליים של אותו החרק אך לעולם לא בתוך אותו הזוג. כדי לתאר את מספר פרקי הפיסה של חרק נהוג לכתוב אותם בנוסחה, למשל 5-5-4 מתאר חרק עם 5 פרקי פיסה ברגליים הקדמיים והאמצעיות, ו-4 פרקי פיסה ברגליים האחוריות. נוסחא זו משמשת רבות במפתחות לזיהוי משפחות חרקים.
קִדְמַת פִּסַּת רֶגֶל (pretarsus) היא האיבר האחרון ברגל ואיננה נספרת כחלק מפרקי הפיסה. איבר זה נושא לרוב את הטפרים (claw), זיפים ולעיתים גם כריות הצמדה זוגיות (pulvilli) או שאינן זוגיות (arolium). במשפחות מסוימות כגון הרכנפיים מבנה קדמת פיסת הרגל חשוב מאד לזיהוי הסוגים.
בעלי כליצרות
רגלי העכבישניים נבדלות מרגלי חרקים ומחולקות ל-7 פרקים, שני הפרקים הנוספים מצויים משני צידי השוק. חלוקה דומה קיימת גם בעקרבאים.
הערות שוליים
- ^ למרות שהשמות העבריים לאברי הרגל היו בשימוש כבר זמן רב הם נקבעו באופן רשמי רק במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
25348249רגל (פרוקי-רגליים)