מחוש

מחושים

מָחוֹשׁ או אנטנה (ברבים: מְחוֹשִׁים) הם זוג איברי-חישה המחוברים לראשם של פרוקי-רגליים למעט בעלי כליצרות וקדַמזְנבאים (Protura). חריג נוסף הם הסרטנאים, אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מהראש ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים חושיים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעיתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל חוש המישוש, טמפרטורה, רטט (צלילים), ובעיקר חוש הריח או הטעם.

אטימולוגיה

במילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים וחסרי חוליות. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל שלד חיצוני כגון מחוש החרקים, ובין מָשׁוֹשׁ, שהוא איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי בחלזונות.

חרקים

מחושים משמשים את החרקים בעיקר כחיישני ריח, ובהתאם מצוידים במגוון רחב של שערות חישה (sensilla). על פי רוב איברי החישה של הזכרים מפותחים יותר לצורך איתור הנקבות, ולפיכך לעיתים ניתן להבדיל בין הזוויגים על ידי צורת המחושים. למחושים תפקידים רבים אחרים, לא כולם ידועים. אצל חלק מהחרקים הם משמשים כחיישני טמפרטורה או לחות, אמצעי מישוש, מרכז שיווי משקל או בקרה מוטורית בזמן תעופה.

מבנה

מונחים המשמשים לתיאור צורות שונות של מחושי חרקים

מחוש החרקים מחולק לרוב לשלושה חלקים: הפרק הראשון נקרא בסיס או גזע (scape), השני גבעול (pedicel) והשלישי שוטון (flagellum), שעשוי לרוב מפרקים רבים המכונים פרקי השוטון (flagellomere). פרק הבסיס מחובר למצח החרק ולשרירים בתוך הראש, בעזרתם החרק שולט בזווית המחוש. פרק הגבעול מכיל לעיתים את איבר ג'ונסון , העשוי ממספר תאי חישה לזיהוי תנועת אוויר. פרקי השוטון אינם מכילים שרירים ולכן החרק אינו יכול להזיזם באופן עצמוני, אלא בעזרת פרקי הבסיס והגבעול, עם זאת הם מכילים איברי חישה המושפעים מתזוזת פרק השוטון למשל בזמן תעופה. אצל חרקים מסוימים כגון תריסיתיים פרק הגבעול מחולק לשני חלקים (מקורב, מרוחק) ולכן למחוש 5 פרקים בניגוד לרוב הפשפשים האחרים שלהם רק ארבע פרקים.

טיפוסים שונים של מחושי חרקים
מונח עברי	מונח לועזי	תיאור
אלה	Clavate	קצה פרק השוטון מעובה
אלה דפדפי	Lamellate	כמו אלה אך חלק מהפרקים המעובים דמויי דפים
אלה מניפי	Flabellate	כמו אלה אך כל פרקי השוטון דפיים כמו מניפה.
בעל זיף	Aristate	פרק שלישי בעל זיף
בעל ראש	Capitate	דומה לאלה אך החלק המעובה מופיע בפתאומיות ולא בהדרגה
ברכי	Geniculate	שוטון המחוש בזווית ישרה לבסיס, דמוי ברך
דו-מסרקי	Bipectinate	כמו מסרקי אך משני צידי הפרקים.
זיפי	Setaceous	המחוש דמוי זיף
חוטי	Filiform	דמוי חוט או שרשרת דקה
חרוזי	Moniliform	המחוש דמוי שרשרת חרוזים
מנוצה	Plumose	דמוי נוצה או מברשת
מסרקי	Pectinate	דמוי מסרק, פרקים בעלי
מסורי	Serrate	לפחות חלק מהפרקים משוננים, דמויי שיני מסור.

סרטנאים

סרטנאים נושאים שני זוגות מחושים. הזוג הראשון דמוי רגל והשני בעל שני פרקים (Biramous) המחוברים בבסיסם. לרוב המחושים משמשים כאברי חישה אצל הבוגרים אך גם, בחלק מהמינים, כאברי שחיה בשלב הפגית.

ראו גם

• משוש

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מחוש36318374Q204664