רב צמח בן פלטוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רב צמח בן פלטוי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא לקראת סוף תקופת הגאונים, במשך תשע עשרה שנה, בשנים ד'תרלב-תרן (872 - 890)[1].

היה אחד הגאונים הבולטים בהיקף תשובותיו ותפוצתם, והעלה את קרנה של ישיבת פומבדיתא, כהמשך למפעלו של אביו, רב פלטוי גאון. נכדו מספר שיהודי ספרד הרחוקה שלחו אליו שאלות רבות, "שלא יטענוהו כמה חמורים מרובו".

חיבוריו

מקובל לייחס לו את תשובות "רב צמח", שאין להן סימן מזהה נוסף, על אף שהיו גאונים נוספים בשם "רב צמח".

ערך מעין מילון להסברת מילים קשות בתלמוד על פי סדר הא-ב, בשם 'ערוך'. הספר לא נשתמר בידינו, אך כמה עשרות ציטוטים ממנו מופיעים בספר היוחסין לרבי אברהם זכות[2].. ככל הנראה הערוך המפורסם לרבי נתן בן יחיאל מרומי, המאוחר לו בכמאתיים שנה, לא שאב ממנו ישירות, אך התוודע בעקיפין לכמה מפירושיו. ולפי שי״ר לא ידע כלל מזה.[3].

יש שייחסו לו בטעות את ההתכתבות אודות אלדד הדני, אך זו שייכת לגאון סורא בן זמנו, רב צמח בן חיים, ממתא מחסיא[4].

כמה מפסקיו הוכנסו לספר הלכות גדולות לאחר פטירת מחברו, רבי שמעון קיירא (מהדורת 'הלכות גדולות של אספמיא'), וכך הגיעו לידי הרי"ף וחכמים נוספים.

מפסקיו

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

  • מותר ואף מצווה על יהודי להעיד בבית המשפט נכרי כנגד יהודי שגזל גוי, אם בית המשפט ידוע כעושה משפט צדק (תשובות הגאונים, שערי צדק, חלק ד, שער ז, סימן ד).
  • כאשר חל פיחות בערך המטבע, על הלווה לשלם את חובו בצמוד לערכו המקורי (ראבי"ה, סימן אלף ולח).
  • אמנם הקנסות שנקבעו בתורה אינם נוהגים בימינו, אבל כדי שלא יהיה חוטא נשכר נהגו לנדות את העבריין עד שיפייס את הניזק או יפצה אותו בכסף (טור, אבן העזר סימן קעז).
  • מותר לגרום הקאה להקלת סבל בשבת.
  • מותר לצום בראש השנה ואף בשבת תשובה.
  • בקריאת מגילה בפורים המגילה גלולה כמו ספר תורה.
  • תרומה אינה נוהגת בחו"ל כלל, והאמוראים שנהגו להפריש אותה בבבל עשו זאת כחומרא.
  • גשם היורד בשבת אינו מוקצה, ומותר בשתייה, גם אם אתמול לא נראו עננים. (ראה שו"ת שערי תשובה סימן רמ"ב).
  • כאשר יש משנה סתמית ולצדה דעה חולקת של רבי יהודה, וידוע ממקור אחר שהדעה הסתמית היא שיטת רבי מאיר, הלכה כרבי יהודה, על פי הכלל "רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה", ולא "הלכה כסתם משנה" (מובא ברי"ף בשבת מח ע"א, וחלק עליו).

צאצאיו

לקריאה נוספת

ריכוז פסקי רצ"ג במפתח לתשובות הגאונים עמ' 142–151.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך באגרת רש"ג: א'קפג-א'רא לשטרות. בשלשלת הקבלה (מרבי גדליה אבן יחיא) נאמר שכיהן כראש הישיבה משנת ד'תרכ"א (אז נפטר קודמו, רב מתתיה) עד פטירתו בשנת ד'תרל"ג (=873/872).
  2. ^ וכן כתבו התוספות במסכת מועד קטן דף כ: תד"ה קורע
  3. ^ שלמה יהודה רפפורט, יריעות שלמה, ורשה, תרס"ד, באתר היברובוקס עמ' 56. חיים טויבש, 'ספר הערוך של רבי נתן מרומי והערוך הקדמון של רב צמח בר פלטוי גאון', בתוך 'ספר זיכרון לשלמה סאלי מאיר', עמ' 126-141.
  4. ^ יעבץ, תולדות ישראל, ח"י עמ' 231
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0