רב דוסא גאון
| לידה |
935 ד'תרצ"ה סורא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1018 (בגיל 83 בערך) ד'תשע"ז סורא | ||||
| |||||
רב דוסא בן סעדיה גאון (ד'תרצ"ה, 935 - ד'תשע"ז, 1017) היה חכם יהודי ופילוסוף, מאחרוני גאוני בבל. גאון ישיבת סורא החל משנת ד'תשע"ג ועד למותו בשנת ד'תשע"ז[1].
תולדות חייו
נולד בסורא בשנת ד'תרצ"ה בערך[2] לרב סעדיה גאון, מהבולטים שבגאוני בבל. לפי השערת הרכבי, הוא נקרא על שם אביו של התנא רבי חנינא בן דוסא שרב דוסא היה מצאצאיו[3].
בשנת ד'תשנ"ה השלים יחד עם אחיו רב שארית את עריכת ספרי אביו. רבי אברהם אבן דאוד כותב בספרו ספר הקבלה שרב דוסא כתב מונוגרפיה על אביו שבו סיפר את פועלו. רב דוסא גם כתב חיבורים תורניים ופילוסופיים, אך אלה אבדו.
בדומה לאביו רב סעדיה, רב דוסא עסק גם בפילוסופיה. הרמב"ם בספרו מורה נבוכים ציין את רב דוסא כמי שהתעמת עם תפיסת קדמוניות העולם (אנ') שרווחה בקרב הפילוסופים האריסטוטליים.
בשנת ד'תשע"ג מונה לראש ישיבת סורא, במקומו של רב שמואל בר חפני שנפטר באותה עת. בתקופה זו ירדה ישיבת סורא מגדולתה, ומספר תלמידיה הדלדל. הוא כיהן בתפקיד תקופה קצרה יחסית שנמשכה 4 שנים, עד למותו בשנת ד'תשע"ז[1].
רב דוסא נפטר בשנת תשע"ז. ממלא מקומו בראשות ישיבת סורא היה רב ישראל, בנו של רב שמואל בר חפני.
תורתו
בספר שיטה מקובצת על מסכת בבא קמא[4] מובאת תשובה ארוכה בשמו, בה הוא מגן בחריפות על דעת רב האי גאון. רבי נפתלי יעקב הכהן[5] כותב כי היו שפקפקו בייחוס התשובה לרב דוסא עקב מה שנראה כאזכור של רבי שמואל הנגיד שהיה אז צעיר לימים. אך לדבריו על בסיס כתבי יד של רבי שמואל הנגיד, נראה כי המשא ומתן היה בין רב דוסא ורב שמואל בן חפני גאון, שכן במקור הוזכר "רבי שמואל" בלבד, כשהכוונה לרב שמואל בן חפני, והתואר "הנגיד הלוי" נוסף להשערתו בהמשך על ידי המעתיקים כתואר כבוד כללי[5].
תשובה נוספת שהובאה בשו"ת הרי"ף ומדבריו הביא הריב"ש[6], עוסקת בדין כתובת בנין דכרין. התשובה מובאת גם בספר העיטור וכן הובאה על ידי שמואל הנגיד בספר "הלכות הנגיד"[7].
יש המזהים[8] את רב דוסא עם רב דוד בן סעדיה, שכתב חיבור על הגמרא בערבית, ומדבריו הובא בספר שיטה מקובצת[9].
תשובות נוספות של רב דוסא:
- בדין השח בין ברכת בדיקת חמץ לבדיקה. התשובה הובאה בקובץ שערי תשובה[10] אך לא הובאה בשלמותה. התשובה המלאה נמצאה מאוחר יותר בכתבי יד גנוזים.
- תשובה המתירה לנשבע שלא ישוחח עם חברו לכתוב לו מכתב. תשובה זו הובאה בתשובות הגאונים[11] בשם רב דוסא, אך בספר בית נכות ההלכות הובאה בשם רב האי גאון.
- תשובה נוספת בדיני שבועה, הדנה בנשבע שלא לאכול פת, באלו מיני פת אסור[12].
עוד מדברי רב דוסא הובא גם בספר האגור, שם הובא פירוש בשמו.
קישורים חיצוניים
- רב דוסא ברב סעדיה גאון, שמואל אברהם פוזננסקי, ברדיטשוב תרס"ו
- רב דוסא גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רב דוסא גאון", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קמב-קמג, באתר HebrewBooks, אות קפ
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 לפי תיארוכו של שמואל אברהם פוזננסקי וכן מובא באוצר הגדולים אלופי יעקב. לפי האנציקלופדיה ליהדות ארצות האיסלאם ערך רב דוסא בן סעדיה ציר הזמן הוא ד'תשע"ב - ד'תשע"ח
- ^ לפי השערת שמואל אברהם פוזננסקי
- ^ זכרון לראשונים, חלק א' עמ' קס"ה.
- ^ דף יג סוגיית שלמים שהזיקו
- ^ 5.0 5.1 אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ג', עמוד 143
- ^ סימן ק"ו
- ^ סימן נט.
- ^ רוני שוואקה, רבי דוסא בן סעדיה, בתוך האנציקלופדיה ליהדות ארצות האיסלאם
- ^ בבא מציעא דף קד עמוד ב'
- ^ סימן פז
- ^ סימן ה'
- ^ תשובות הגאונים, סימן מב