רב נחשון גאון
(הופנה מהדף נחשון בן צדוק)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
רב נחשון גאון (ובשמו המלא: רב נחשון בן רבי צדוק גאון)), כונה הרנ"ג, היה רב, אסטרונום ומתמטיקאי. כיהן כראש ישיבת סורא בבבל במשך 7 שנים (ד'תרל"ב - ד'תרל"ט (872-879), פירש מסכתות בתלמוד וביאר מילים קשות במקרא. הרב נחשון עסק רבות בלוח השנה העברי במיוחד בחשבונות העיבור והוכיח את משפט רמ"ז השנים, שבכל 13 מחזורי עיבור של 19 שנים, שהם 247 שנים (רמ"ז בגימטריה) סימני הקביעות של השנים חוזרים תמיד, והמועדים חלים באותם ימים בשבוע. כתב ""פירוש פיתגוראי" - פירוש נומרולוגי וסטטיסטי של פסוקים בתנ"ך, הרנ"ג פירש את התורה באמצעות מתמטיקה פיטגוראת, הביא פרשנות מדעית בתקופת ימי הביניים והיה בין הראשונים לכרוך את הדת (היהודית) עם המדע.
יורשו בהנהגת אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל בתקופת הגאונים הוא אחיו החורג (מצד אמו), הרב צמח בן חיים.
קישורים חיצוניים
- כתב יד, שלושה עשר מחזורים- הלוח העברי, ניו יורק, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ערכו בויקיפדיה האנגלית
