רבי שמחה יאיר רוזנפלד
| לידה |
10 בדצמבר 1830 כ"ד בכסלו ה'תקצ"א שרפץ |
|---|---|
| פטירה |
15 ביוני 1911 (בגיל 80) י"ט בסיוון ה'תרע"א פיטרקוב |
| כינוי | רבי שמחה יאיר מפיטרקוב |
| מקום קבורה | פיטרקוב |
| מקום מגורים | פיטרקוב |
| מקום פעילות | קודזבארק (אנ'), רצ'ונז', רדזימין, אוזרקוב, ופיטרקוב |
| תקופת הפעילות | ה'תרי"ב–ה'תרע"א |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יצחק מאיר אלתר, רבי חנוך הניך הכהן לוין, רבי יהודה אריה ליב אלתר, רבי אברהם מרדכי אלתר |
| חיבוריו | אורה ושמחה |
| בת זוג | פעריל פראדל |
| אב | רבי פנחס רוזנפלד |
| אם | אסתר רוזנפלד |
| מספר צאצאים | 3 |
| חתנים | רבי נחום מאיר הלוי פיש, רבי יצחק מאיר ברודר, רבי מנחם מנדל וייס |
רבי שמחה יאיר רוזנפלד מפיטרקוב (כ"ד בכסלו ה'תקצ"א, 10 בדצמבר 1830[1] – י"ט בסיוון ה'תרע"א, 15 ביוני 1911[2]) היה רב חסידי שכיהן ברבנות ערים ועיירות בפולין במשך 60 שנים. כיהן ברבנות הערים – קודזבארק (אנ'), רצ'ונז', רדזימין, אוזרקוב, ופיטרקוב.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תקצ"א (1830) בעיר שרפץ שבמחוז פלוצק לרבי פנחס ואסתר רוזנפלד, אביו היה תלמידם של רבי יעקב יצחק מפשיסחה, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק[3][4].
התמנה לראשונה לרב עיירה בטרם מלאו לו עשרים שנה, מאז כיהן ברבנות בערים שונות בפולין במשך 60 שנים עד סוף ימיו ועמד בראשות כמה ישיבות שהקים בערים בהן כיהן.
היה מחשובי רבני פולין. בסוף ימיו, נחשב בין שרידי הרבנים של דורות עברו והתייחסו אליו בכבוד ובהערצה[5].
היה בקשר תמידי וחילופי מכתבים עם רבני דורו לגבי נושאים הלכתיים שונים[6]. הסכמות ממנו מודפסות בספרים רבים[7].
היה מקורב ונאמן לרבי מנחם מנדל מקוצק כבר בהיותו בחור צעיר, והשתתף בשיחות פלפול בלימוד, אליהן הוזמנו רק התלמידים הקרובים וגדולי הרבנים[8]. לאחר פטירת הרבי מקוצק נסע לאדמו"רי חסידות גור – רבי יצחק מאיר אלתר, רבי חנוך הניך הכהן לוין, רבי יהודה אריה ליב אלתר, רבי אברהם מרדכי אלתר[6].
השאיר כתבי יד רבים במגוון נושאים תורניים אך מתוכם הודפס רק הספר "אורה ושמחה"[7][9].
נפטר בי"ט בסיוון ה'תרע"א (15 ביוני 1911), בהלווייתו השתתפו והספידו חשובי רבני פולין[2].
ברבנות ערי פולין
בשנת ה'תרי"ב בטרם מלאו לו עשרים שנה, התמנה לרב העיירה קודזבארק (אנ'), תחילה סירב להצעה מפאת גילו הצעיר אולם קיבל את המינוי בהוראת רבו הרבי מקוצק[3].
לאחר מכן התמנה לרב העיירה רצ'ונז' בה כיהן מעל 20 שנים ועמד בראשות הישיבה שהקים[3]. בהמשך כיהן כרב העיירה רדזימין[6][10].
בשנת ה'תרמ"ז (1887) לאחר שרבי שמשון אורנשטיין עבר לכהן כרב ואב"ד בקאליש התמנה רבי שמחה יאיר לרבנות אוזרקוב בה כיהן כ–3 שנים והיה רבה הרביעי והרב החסידי הראשון[11]. גם בעיר זו עמד בראשות הישיבה שהקים בה[6].
לקראת סוף שנת ה'תר"ן (1890), כשנה לאחר פטירת הרב חיים אלעזר וקס התמנה לרב העיר פיטרקוב בה כיהן 21 שנים בדיוק עד לפטירתו בשנת ה'תרע"א (1911)[4], מינוי זה נעשה על פי הסכמת רבו, רבי יהודה אריה ליב אלתר, ולכן למרות שכבר הספיק להתחבב על תושבי אוזרקוב ותכנן להישאר בה, לא הועילו נסיונותיהם לשנות את ההחלטה, והוא קיבל את רבנות פיטרקוב[5].
עמדותיו
בפולמוס אתרוגי קורפו שהתנהל במהלך המאה ה-19 אודות כשרותם של אתרוגי קורפו, רבי שמחה יאיר היה בין הרבנים שאסרו אתרוגים אלו רק לכתחילה כאשר ניתן להשיג אתרוגי ארץ ישראל, אולם התירו אותם כשאין אתרוגים אחרים[12].
במהלך המאה ה-19 התעוררה מחלוקת הלכתית האם המציצה בברית מילה חייבת להתבצע על ידי הפה או שניתן למצוץ דרך ספוג, הצטרף לעמדת רוב רבני רוסיה שאסרו מציצה דרך ספוג[13].
רבי שמחה יאיר היה בין רבני פולין שהתנגדו לציונות[14].
משפחתו
נישא לפעריל פראדל בת ר' אלי' דוב בער טשארנטצאפקא[15].
היו לו שלש בנות, שתים מהן נפטרו בחייו.
חתניו:
- רבי נחום מאיר הלוי פיש – אב"ד חנצ'ין (חמיו של רבי משה מנחם יוסף סגל, ראב"ד לודז'[15])[16]
- רבי יצחק מאיר ברודר – אב"ד יאנוב
- רבי מנחם מנדל וייס – ראב"ד פיוטרקוב, הוציא לאור את ספרו של חמיו 'אורה ושמחה'
קישורים חיצוניים
- הרב הגאון ר' שמחה יאיר זצ"ל, אונזער לעבען (ורשה-אודסה), מודעת אבל על פטירתו, 16 ביוני 1911
- ספרו אורה ושמחה, תרע״ג, באתר היברובוקס
- פינחס זליג גליקסמן, רבי שמחה יאיר רוזנפלד, רבי זאב ליפשיץ, לודז', תרצ"ד (1934), עמ' מז, באתר היברובוקס
- שלמה זלמן שרגאי, שאלות ותשובות בעניני כשרות ושבת מאת חייל בצבא־רוסיה, ירחון סיני קב, ניסן–אייר תשמ"ח, עמ' צ', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי שמחה יאיר רוזנפלד, באתר אישי ישראל
הערות שוליים
- ^ יעקב מלץ ונפתלי לאו-לביא, רבי שמחה יאיר רוזנפלד, פיוטרקוב טריבונלסקי והסביבה, תל אביב, תשכ"ה, עמ' 230, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 2.0 2.1 מהנעשה והנשמע, המודיע, כ"ה בסיון תרע"א, 9 ביוני 1911 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ 3.0 3.1 3.2 יהודה אריה לייב לוין, פרק רביעי, מגילת פולין - אוזרקוב, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 26, באתר אוצר החכמה
- ^ 4.0 4.1 יעקב מלץ ונפתלי לאו-לביא, פיוטרקוב טריבונלסקי והסביבה, תשכ"ה, עמ' 115, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 5.0 5.1 יהודה אריה לייב לוין, פרק רביעי, מגילת פולין - אוזרקוב, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 28, באתר אוצר החכמה
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, רבי שמחה יאיר מפיטרקוב, הרבי מקוצק וששים גיבורים סביב לו ב', תל אביב, תשי"ט, עמ' תרכח–תרכט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ 7.0 7.1 ישראל אברהם גרינבוים, רבי שמחה יאיר ראזנפעלד, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' תיז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, תש"ע, עמ' קכא, השרף, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אורה ושמחה, תרע״ג, באתר היברובוקס
- ^ השנים המדויקות אינן ידועות אולם על פי מכתב באבני נזר בשנת תרמ"א היה רב ברדזימין
אברהם בורנשטיין, יורה דעה ס' קד, אבני נזר חלק ג–ד, עמ' 101, באתר היברובוקס - ^ יהודה אריה לייב לוין, פרק רביעי, מגילת פולין - אוזרקוב, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 27, באתר אוצר החכמה
- ^ יהודה נח בראוור, דעת הגאונים שאוסרים אתרוגי קארפו במקום שנמצאים אתרוגי ארץ הקודש, ילקוט פרי עץ הדר, פיעטרקוב, תרנ"ט, עמ' 29, באתר היברובוקס
- ^ הרב סיני שיפר (תורגם מגרמנית על ידי נכדו הרב סיני אדלר), מצות המציצה, תשכ"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, תש"ע, עמ' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 15.0 15.1 אריה יהודה ליב ליפשיץ, אבות עטרה לבנים, תרפ"ז, עמ' 233, באתר היברובוקס
- ^ רבי נחום מאיר פיש היה נשוי לאסתר בתו של רבי שמחה יאיר, לאחר פטירתה נישא לגליקא בת רבי חיים ישראל מורגנשטרן האדמו"ר מקוצק-פילוב
יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, הרבי מקוצק, תשי"ט, עמ' קי"ח–קי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
ישראל אברהם גרינבוים, רבי שמחה יאיר ראזנפעלד, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' תיז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
