רבי שמחה בונים מפשיסחה
 | |||||
| לידה |
ה'תקכ"ה או ה'תקכ"ז וודז'יסלאב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ב באלול ה'תקפ"ז | ||||
| מקום קבורה | פשיסחה | ||||
| מקום מגורים | העיירה פשיסחה שבפולין | ||||
| רבותיו | רבי מרדכי בנעט, רבי ירמיהו רוזנבוים, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש") | ||||
| חיבוריו | "קול שמחה" | ||||
| בת זוג | רבקה | ||||
| אב | רבי צבי הירש | ||||
| צאצאים | רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא בונהרד, ליבא בונהרד | ||||
| |||||
.jpg)
רבי שמחה בּוּנֶים בונהרד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
קורות חייו
נולד לרבי צבי הירש שהיה מגיד בוודז'יסלאב שבפולין, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג ובישיבתו של רבי ירמיה ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמריל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות על ידי רבי משה לייב מסאסוב, בהמשך נסע למגיד מקוז'ניץ, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם".
רבו המובהק בו דבק היה היהודי הקדוש, והוא אף מילא את מקומו לאחר פטירתו בשנת ה'תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילה, שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, שאביו אמר שרבי בונים הוא "נקודת לבו"[1]. לעת זקנותו כהו עיניו, וגם אז הוא זיהה אנשים. כשרבי שלמה מראדומסק בא אליו והושיט לו ידו, אמר זה יש לו "חכמת שלמה" בקרבו. נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. חלק מדברי תורתו נלקטו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".
אחר פטירתו קיבלו עליהם חסידים רבים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. תלמידים אחרים, בהם רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב אריה מרדזימין, רבי שרגא פייבל מגריצא, ועוד מגדולי התלמידים, העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר בא' בטבת ה'תקפ"ט, פחות משנתיים אחרי אביו, ואז קיבלו עליהם את הנהגתו של רבי יצחק מוורקא.
אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח[2]) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע[3].
לרבי שמחה בונים היו בן ושתי בנות, בילא שנישאה לרבי אלימלך אוסטרייך (סבו של הרב צבי אב"ד ליפסק), וליבא שנישאה לרבי לוי יצחק דנציגר, בן תלמידו רבי שרגא פייבל מגריצא, שנפטר בצעירותו ללא ילדים.
תלמידיו
- רבי מנחם מנדל מקוצק - ממשיך דרכו העיקרי.
- רבי ישראל יצחק מוורקא - ממשיך דרכו.
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה"חידושי הרי"ם", ומייסד חסידות גור.
- רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח".
- רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר.
- רבי יעקב אריה מרדזימין בעל "בכורי אביב" ו"דברי אביב".
- רבי שרגא פייבל דנציגר מגריצה, אביו של רבי יחיאל מייסד חסידות אלכסנדר.
- רבי אלעזר מפולטוסק.
- רבי זושא מפלאצק.
- רבי שמואל משינאווא מח"ס רמתיים צופים.
- רבי יעקב דוד מאמשינוב[4]
- רבי יעקב אהרן ינובסקי, רבה של העיר אלכסנדר, מחבר הספר "בית יעקב".
תורותיו
ערך מורחב – תורת רבי שמחה בונים מפשיסחה
רבי שמחה בונים לא כתב את תורתו בעצמו, אך חלק קטן מתורותיו נכתבו על ידי תלמידו רבי זושא מפלאצק ונדפסו בספר קול שמחה. מאמרים רבים נוספים בשמו מופיעים בספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו ובשאר ספרי חסידות וליקוט.
אחד מהפתגמים המפורסמים יותר בעל פה המיוחסים לרבי שמחה בונים הוא:
לעולם יהיו לו לאדם שני כיסים, באחד יהא מונח המאמר "ואנוכי עפר ואפר", ובשני "בשבילי נברא העולם". ובכל פעם שיכבדוהו או שיבקשו ממנו ליטול שררה על הציבור יוציא את הפתק "ואנוכי עפר ואפר", ובכל פעם שתזדמן לידו מצווה או אפשרות לזכות את כלל ישראל, אל יצטנע אלא יוציא את הפתק השני "בשבילי נברא העולם"...
לקריאה נוספת
- צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.
- יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, ב' כרכים, בני ברק תשנ"ז[5].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית המדרש בפשיסחא |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הקברות היהודי בפשיסחא |
- רשימת מאמרים על רבי שמחה בונים מפשיסחה באתר רמב"י
- רבי שמחה בונים מפשיסחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי יקותיאל אריה קמלהאר, הרה"ק מוה"ר שמחה בונם מפשיסחא, בתוך ספרו: דור דעה, ניו יורק תשי"ב, עמ' ר"ע-ר"פ
- דלי"ת, שבולת הזהב, הצופה, 10 בנובמבר 1944(עם הופעת הספר "ר' שמחה-בונם מפשיסחה: חייו ותורתו")
- רבי שמחה בונים ב"אידישע ווארט מס' 200, אתר היברובוקס (ביידיש).
ספרים
- קול שמחה, מהדורת ניו יורק תשט"ו, באתר היברובוקס
- שמחת ישראל, פיעטרקוב תר"ע, באתר היברובוקס
- חדות שמחה, ווארשא תר"ץ, 1930, באתר היברובוקס
- מדרש שמחה - חלק א, ירושלים תשל"ה, 1975, באתר היברובוקס
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן |
|---|
 |
