רבי שמואל ברום
| לידה |
1888 ה'תרמ"ט |
|---|---|
| פטירה |
1963 (בגיל 75 בערך) ה'תשכ"ג |
| מקום פעילות | לוצרן |
| תחומי עיסוק | כשרות, גיטין וקידושין, גירות |
| תפקידים נוספים | יו"ר אגודת הרבנים בשוויץ |
| רבותיו | רבי דוד צבי הופמן |
רבי שמואל בְּרוׂם היה רבה הראשון של הקהילה היהודית בלוצרן.
ביוגרפיה
רבי שמואל נולד למיכאל ולאה בעיר ויאלון בשנת ה'תרמ"ט (1888), בצעירותו למד רבי שמואל בישיבתו של רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט עד שנת ה'תרס"ח (1908), לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בברלין במשך 4 שנים עד שנת ה'תרע"ד (1913), שם הוסמך לרבנות, על ידי רבי דוד צבי הופמן.
לאחר שסיים לימודיו בבית המדרש לרבנים, החל ללמוד באוניברסיטת שטרסבורג. אך עם תחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, גויס לצבא ולא השלים את לימודיו שם. במהלך המלחמה אף נפצע, וחייו ניצלו בנס כאשר כדור נכנס לו לבית החזה ממש סמוך ללב. כתוצאה מפציעה זו סבל משיתוק קל באצבע.
בשנת ה'תרע"ט (1919) בהיותו כבן 30, החל לכהן כרב הקהילה ואב"ד בלוצרן. בתפקיד זה שימש במשך 44 שנה. מלבד דאגתו לכל צרכי הקהילה בלוצרן, שימש גם כיו"ר אגודת הרבנים שוויץ, וחבר במועצה הגדולה של רבני אגודת ישראל. פעל רבות בשוויץ בענייני כשרות, גיטין וקידושין, וגיור.
בכתבי רבי יחיאל יעקב וינברג בעל שרידי אש, מופיע תשובה בה כתב: ”כאן במדינת שווייץ נתמנה הרב ברום, על דעת כל רבני המדינה פה אחד, לערוך את קבלת לא יהודים לכלל ישראל. בשאלת מצוות מילה של גרים על כל מוהל לפנות תחילה אל הרב ברום, כדי לוודא שהכל כשורה ואין שום חששות בנוגע למילה”
בשו"ת חלקת יעקב רבי מרדכי יעקב ברייש, ניתן לראות מספר תשובות הלכתיות העוסקות בשאלות שביקש לדון בהן עם הרב ברייש, כמו: הכשרת הקדרות בבית החולים ״עטאניא״ שבעיר דאבוס. וכן בישול עכו"ם, וקטניות בפסח בשנות המלחמה.
בשנת ה'תש"ו חתם על היתר מאה רבנים, לאדם מהעיר בזל שאשתו מרדה בו וסירבה לבוא לבית דין לקבל גט, הרבנים התירו לו לשאת אשה שנייה.
בשנת ה'תש"ט לאחר המלחמה, שלחו הרבנים בשווייץ שאלה לרבני ארץ ישראל, בעניין כמה יהודים פליטים שביקשו למצוא מפלט בשווייץ, בשל חששם לחייהם הם נשאו נשים גויות במחשבה שיאפשרו להם להישאר בשווייץ. הממשלה ביקשה לגרשם למחנה עבודה. ולכן הם רוצים לעלות לארץ ישראל, אך התנאי לקבלת ויזה עבור נשים אלו, שיתגיירו ויקבלו עליהן עול מצוות. הרבנים בשווייץ שטחו את צדדיהם בהלכה בעניין הגיור, וביקשו למצוא דרך להקל בגיור זה, ובמיוחד לאור המצוקה המיוחדת של מקרה זה. הרב ברייש חותם את מכתבו בשם אגודת הרבנים בשווייץ, ”ובהערצה גמורה להוד כבוד גאוני ישראל שליט"א הרב שמואל ברום רב לוצרן יו"ר אגודת הרבנים שווייץ.”[1]
בשנת ה'תש"י הוזמן הרב הרצוג להתארח בציריך, רבי יחיאל יעקב וינברג שלח לו מכתב ובו בקשה להניאו מלהתארח שם מחמת אי אלו חילוקי דעות בקהילה שם. הוא מציע לרב הרצוג שיבוא להתארח בלוצרן, וכך הוא כותב ”לוצרן עיר יפה ושקטה, יש שם רק עדה אחת והיא כולה חרדית. הרב של לוצרן ר' שמואל ברום תלמיד בית מדרשנו בברלין, הוא רב ירא שמים וחרד, ואדם מצויין מאוד. הוא אגודאי אבל מתייחס בחיבה גם אל המזרחי. הוא בודאי ידע לשמור על כבודו בתכלית ההידור.”
הרב ברום הצטיין במדותיו התרומיות, באהבת ישראל, ובאהבת ארץ ישראל. כל ימי חייו עמד בקשר הדוק עם רבני ארץ ישראל. מאות מתלמידיו עלו בעידודו לארץ ישראל, גם בניו ובנותיו עלו ארצה ובנו להם בתים בישראל.
נפטר בשנת ה'תשכ"ג (1963) בלוצרן ונקבר בבית הקברות היהודי פרידנטל בעיר. בהלווייתו השתתפו נציגי כל קהילות אירופה החופשית, רבנים, ראשי העדה, וקהל רב מכל הקהלות בשווייץ.
על מצבתו נכתב: ”איש חכם תלמיד חכם וענו, ירא את ה' ונח לבריות, מ"ד שנה היה רועה נאמן לצאן מרעיתו.”[2]
אחריו כיהן ברבנות לוצרן רבי בנימין פלס.
משפחתו
רבי שמואל נשא את מרגלית לבית שטיינרט, נולדו להם 6 ילדים: מרדכי (מוטל), גוטא שניידר, זהבה גולדה פולק, יצחק, מאיר, ורוזה (שושנה) לפאיר.
בשנת 1939 נפטרה רעייתו מרגלית בגיל 47 לאחר מחלה, והותירה אותו עם 6 יתומים כאשר הקטנה בת 4. לאחר שנה הוא נישא בשנית לפאולה ארלנגר אלמנתו של יוסף ארלנגר שהיה בנו של רבי אברהם ארלנגר ונהרג בתאונת דרכים בגיל 34 בשנת 1925 וחמותו של הסופר החרדי דוד זריצקי.
הערות שוליים
- ^ שו"ת חדות יעקב חלק יורה דעה סימן יג
- ^ תמונת קברו באתר billiongraves