רבי שם טוב גאגין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שם טוב גאגין
לידה 1884
ט"ו באלול ה'תרמ"ה
ירושלים
פטירה 1953 (בגיל 69 בערך)
י"ח באב ה'תשי"ג
מנצ'סטר
מקום פעילות ירושלים, מצרים ולונדון
חיבוריו כתב שם טוב, ועוד

הרב שם טוב גאגין (בספרדית: Shemtob Gaguine; ירושלים, 18841953, מנצ’סטר) היה רב, דיין, ראש ישיבה, מחבר ספרים, ומשורר. כיהן כחבר בית הדין הרבני של קהילת קהיר, רב בקהילת הספרדים במנצ'סטר, ואב בית הדין לקהילות הספרדים בלונדון.

ביוגרפיה

הרב גאגין בשנות ה-30 של המאה ה-20
הרב גאגין בתקופת כהונתו כרב במנצ'סטר

נולד בירושלים ב-5 בספטמבר 1884 (ט"ו באלול ה'תרמ"ה) לרבקה ולרב יצחק גאגין, בן הרב שלום משה חי גאגין, נצר למשפחת גאגין. בילדותו התחנך ולמד בבית הספר דורש ציון, ובהמשך למד אצל הרב יעקב אלפיה.

בגיל 23 הוסמך להוראה ורבנות על ידי הרב חיים ברלין. בסוף שנת 1910 התארס עם פרומה ישינווסקי[1], אולם נראה שהחתונה בוטלה, והוא נישא בהמשך לרוזה בלטנר, ילידת קהיר.

בשנת 1913 (ה'תרע"ג) הוזמן לשמש כדיין בקהילה היהודית בקהיר שבמצרים, ונמנה בתקופה זו גם עם דייני העדה האשכנזית. בתקופה זו הוצעה לו על ידי הרב חיים נחום אפנדי משרת חכם באשי בבגדאד שבעיראק, אך סירב.

בשנת 1920 (ה'תר"ף) מונה לשמש כרב הקהילה הספרדית בויתנגטון, מנצ'סטר שבאנגליה, ובימי כהונתו הנהיג סדרים חדשים בקהילה, ובעיקר בחינוך. בתקופת מינויו החל לשמש גם כחבר בית הדין של קהילת האשכנזים בעיר, עד לשנת 1926. בשנת 1920 החל לשמש גם כאב בית הדין של קהילת הספרדים בלונדון עד לשנת 1949, ושימש כמנהיג הרוחני והדתי של שתי הקהילות יחד.

בשנת 1926 (ה'תרפ"ו) החל לשמש כמנהל וראש מכללת וישיבת "אוהל משה ויהודית" ברמסגייט, שהוקמה ב-1869 לזכר יהודית מונטיפיורי בידי בעלה משה מונטיפיורי. בתפקיד זה שימש עד לשנת 1951.

בשנת 1933 (ה'תרצ"ג) מונה בהוראת הממשל לסגן יו"ר ועד הרבנים באנגליה, ולראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון.

בשנת 1939 היה מועמד למשרת הרב הראשי לתל אביב, אך לבסוף לא נבחר[2].

הלך לעולמו במנצ'סטר ב-30 ביולי 1953 (י"ח באב ה'תשי"ג).

בנו, הרב ד"ר מוריס גאגין, כיהן כרב בקהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בויתנגטון, מנצ'סטר. ובנו השני הוא שלום משה חי גאגין (השני)[3].

חיבוריו

  • כתר שם טוב שבעה חלקים – טעמי המנהגים והשינויים בין נוסחי התפילות של הספרדים במזרח, ובין הספרדים שבמערב, ובין מנהגי האשכנזים
  • חיי היהודים בקוטשין: יכיל בו הגלויות, שגלו בני ישראל, אובדן עשרת השבטים, היהודים בעיר קוטשין ומנהגיהם
  • ספר פרקי שירה: פרק א. תפלות שונות, פרק ב. שירי כבוד ושמחה, פרק ג. שירי אבל וקינות למצבות פרק ד. ניבים צחים בחכמה ומוסר
  • חדושים על התלמוד – פרשנות לתלמוד בבלי
  • יהודית: קובץ דו שנתי : כולל בו מאמרים בעברית ובאנגלית לתורה ולמדעי היהדות, בעריכת: רבי טוב גאגין
  • ספר בקשת הלמדין: לר' אברהם בן ר' יצחק הבדרשי עם פירוש וביאור המלות (מודפס בסוף ספרו "פרקי שירה")
  • פחד יצחק : דרושים לפי רוח הזמן על סדר פרשיות התורה. יצא מכתב יד על ידי מכון אהבת שלום, ירושלים תשפ"א.

כתבי יד

רשימת כתבי יד, שטרם ראו אור

  • הערות והארות למדרש רבא ותנחומא
  • שו״ת לשואלים בלונדון וקריית חוצות
  • ביאור על חמשה חומשי תורה
  • התלמיד שואל והרב משיב
  • ביאור לספר מ. ריקאנטי
  • גירסא דינקותא - חידושים במסכתות שונות.
  • שירים למילה, פדיון, בר מצווה, חופה, קינות לאנשי שם, תפילות ועוד
  • רשמי מסע בספרד וצרפת

לקריאה נוספת

משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 189)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ברכות, בעיתון החרות ירושלים, 18 בנובמבר 1910
  2. ^ הבוקר, 15 ביוני 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית
  3. ^ פרקי שירה, עמ' 78
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31491659שם טוב גאגין