רבי שלמה פלסנר

רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19. ממתרגמי הספרים החיצוניים, מקורבו של רבי עקיבא איגר ומן הלוחמים בתנועה הרפורמית בגרמניה.

ביוגרפיה

נולד לרב יהודה פלסנר בברסלאו, למד אצל רבי אברהם טיקטין שכיהן אז כגאב"ד ברסלאו. בגיל צעיר התפרסם כגאון וצדיק.

הוא היה לבן חסותו של רבו ונהג לשאת דרשות נגד רוח תנועת ההשכלה היהודית ובעיקר נגד מהלכי הרפורמים. מיד לאחר פטירת הרב טיקטין בשנת ה'תקפ"א (1821) הפעילו האחרונים את קשריהם ואסרו עליו לדרוש בפומבי בברסלאו. בשנת 1830 התגורר בברלין, הוא נאם אחת לשבועיים בבית הכנסת, ונקט בדרשותיו בפרשנות הפשט למקרא. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא עקר לפוזנן ושם כיהן כדרשן עד פטירתו.

מלבד עבודתו הדרשנית והפולמוסית, חיבר ספרי חידושים על המקרא, הערות על ששה סדרי משנה, וכתבים נוספים.

מכתביו

"נוזלים מן לבנון", (ברלין תקצ"ד) - כתובים אחרונים מתורגמים עם ביאור והקדמה, חידושי תורה בדרך פשט, שירים ודרשות
"עדות לישראל" (ברסלאו תר"י) - ספר אפולוגטי בעברית ובגרמנית העוסק בהגנה תדמיתית על התלמוד באמצעות ציטוטים חיוביים של חכמים נוצריים עליו.
"כתובים אחרונים" מימי בית המקדש הראשון ובית המקדש השני (טורון תרכ"ה) - תרגם מיוונית וארמית לעברית
"כה לחי" (ברסלאו תרנ"ז)