רבי שלום שבזי
רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו, 1686?) היה מגדולי חכמי ומשוררי תימן ואחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית לדורותיהם.
ביוגרפיה
נולד ביישוב נג'ד אלוליד שליד תעיז בשנת 1619[1], לאביו יוסף (שלם בן יוסף בן אביגד בן כלפון משתא אלשבזי), וכשעבר ליישוב שבז נוסף לו הכינוי "אל-שבזי". בגיל 15 נפטר אביו ועקב כך עזב את ביתו על מנת לפרנס את המשפחה. כשחזר התגורר בקלעת אלצעיד. נהג לנסוע אל צנעא בירת תימן לשאת ולתת עם חכמי העיר בתורה. ידועה ידידותו הרבה עם ראש רבני צנעא הרב סעדיה דריין (שחיבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם שרובו אבד), אליו כתב שיר הפותח במילים "אהוב ליבי נשיא הדור בעירו אשר הגה בתורה התמימה".
שירתו
שירתו הושפעה מתורת הקבלה ולרבים משיריו יש גוון מסתורי וסמלי. עסק גם בפילוסופיה והדבר ניכר בשיריו ובספרו "חמדת ימים" על התורה[2]. מרבית שירי הרב שבזי הם בעיקר שירי קודש המבטאים את הקשר הנצחי שבין עם ישראל והקב"ה, ומיעוטם שירי חידות בתורה לידידיו הרבנים, ושירי פולמוס ושעשוע. בכולם חבויים רמזים או מוסר השכל. בדומה לחכמי ומשוררי ספרד בעידן תור הזהב, גם שירתו מתאפיינת במשקל שירת ספרד.
תורתו
תורתו של הרב שבזי, המתבטאת בעיקר בחיבורו חמדת ימים, הייתה בעיקר מדרשית-אליגורית, בדומה לחכמי תימן שקדמו לו[3] אך נוספה ביתר שאת, התפיסה הקבלית - שהגיעה עם גירוש יהודי ספרד לכל רחבי ערב. הרב שבזי חיבר גם פירוש הלכתי על הלכות שחיטה לרמב"ם, וספרי סגולות, דוגמת ספר המרגלית[4]. עוד חיבר תכלאל משתא-שבזי, עם פירוש, אם כי יש מייחסים אותו לבן משפחתו[5]. קיים גם תכלאל - כתב יד, המיוחס לרבי שלום שבזי וניתן לצפיה באתר הספרייה הלאומית[6].
הרב הנערץ בתימן
קברו של הרב שבזי, בעיר תעיז, נתקדש גם אצל היהודים וגם אצל התימנים המוסלמים. הוא האישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן ובפיהם הוא מכונה בתואר "אבא שלום שבזי". דמותו נתפסת בעיניהם כדמות מופלאה של איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים, ורבים הם הסיפורים על מופתיו וישועותיו. דוגמה מפורסמת לסיפורי הניסים שסופרו עליו מובאת על ידי הרב יעקב ספיר, בספרו אבן ספיר[7]:
בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ ובא לארץ ישראל לשבות שם, פעם בירושלם פעם בטבריא פעם בעכו או בחברון, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו.
השיר "אגדת שלום שבזי" מבוסס על המסורת לעיל.
ביטוי להערצה הגדולה שלה זכה בכל מחוזות תימן, נמצא בדבריו של הרב שמואל בן יוסף עדני (חי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) מחכמי העיר עדן שבדרום תימן שהכתיר את רבי שלום שבזי כ"גדול הדורות" בספרו "נחלת יוסף":
עוד נוסיף להתפלא על המשורר האביר אשר הופיע בעיר צנעא הגדולה זה כשלוש מאות שנה, אחרון בזמן וגדול המעלה, הוא הרב הגדול בענקים כמו"ר שלום שבזי זצ"ל לחיי העולם הבא. הוא האיש אשר בחר בו ה', הבקי בכל סתרי התורה, וכל עומק הלכה חמורה, אשר לא יאומן כי יסופר כי איש פרטי אשר חייו קצובים, יחבר כ"כ שירים ויתר חיבורים, ישתוממו הרעיונים ויתמהו הנבונים איך וכמה כחו גדול זה הרב גדול הדורים, כי הרב הנאור הזה חיבר כשלושת אלפים שירים נאים ופיוטים נחמדים ויקרים, וכל עינים לו יחזה איך ועד כמה רוחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, ואם תעמיק ותבין בשירותיו תראה מה רבה ענוותנותו כהלל הזקן ראש הציבורים, כי זה שר שלום האיש יותר עניו מכל אדם כמעט כמשה רבנו ע"ה מבחר כל היצורים.
לרב שבזי הייתה בת בשם שמעה ושני בנים: ר' יהודה ור' שמעון. בתו, שמעה, נקברה בסמוך לכפר נ'גד אלבעאדן שבמחוז עודיין (המכונה גם ת'ועבת).
פטירתו
הרב שבזי ככל הנראה נפטר בט' בשבט או בי' בשבט, לפי חלק מהמסורות בערב שבת[8], ונקבר בעיר תעז בתימן. מסורת תימן מספרת שבאותו היום בו נפטר, נולד הרב שלום שרעבי[8].
בשנת ה'תשס"ח שיקם ארגון אהלי צדיקים את המצבה על קברו. בסמוך נמצא מקווה מים עם בית כנסת וספר תורה מכתב ידו[9].
מורשת
בשנת 1977 הוצא לאור קובץ משיריו (דיוואן), שלא פורסמו עד אז על ידי יד בן-צבי.
בשנת 2005 כלל עידן רייכל באלבומו "ממעמקים" שני שירים מאת שבזי: "ביום שבת" ו"אם תחפצה". בשנת 2014 הוציא ישי ריבו את הסינגל "אם ננעלו".
אורי ברזילי חיבר שיר בשם "אגדת שלום שבזי" המתאר את קפיצת הדרך שקרתה לו: "כמו בכל שבת הוא טס על כנף הרוח / לכותל ששרד בעיר דוד". את השיר ביצעו בין היתר יזהר כהן, עפרה חזה ומרגלית צנעני. חלק ארי משירי הזמר ציון גולן מבוססים על שיריו של שבזי.
הנצחה
בישראל, שמו של ר' שלום שבזי מונצח בשמותיהם של בתי כנסת רבים של העדה התימנית וכן ברחובות ובשכונות הנושאים את שמו, בעיקר ביישובים בהם התיישבו יוצאי תימן בישראל. השכונה המפורסמת ביותר הקרויה על שמו היא שכונת שבזי בתל אביב. כמו כן, במהלך השנים נכתבו ואף הולחנו מספר שירים אודותיו. על שמו הוקם מושב (טירת שלום) אשר כיום היא שכונה בדרום נס ציונה.
ספריו
- מדרש חמדת ימים- פירוש על התורה בדרך הפרד"ס[10].
- ספר החול (נקרא גם גורל החול) - ספר שנכתב כנגד פעולותיו של הגוי אבן אלואן, שהיה נחשב למחולל ניסים.
- כתאב אלזיג - חיבור באסטרונומיה.
- פירוש על ההפטרות.
- ספר המרגלית - חיבור העוסק בקבלה מעשית, עם תוספות מבנו מארי שמעון.
- שימוש תהילים - חיבור סגולות על פרקי תהילים[11].
- פירוש על הלכות שחיטה (בנוסף לעוד נושאים) במשנה תורה לרמב"ם.
- תכלאל משתא-שבזי - סידור תפילה, כתב יד, המיוחס לפעמים לבן משפחתו.
לקריאה נוספת
- יוסף יובל טובי, "שלום בן יוסף שבזי: חייו, יצירתו ודמותו בראי שירתו", דחק – כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שירי רבי שלום שבזי |
- הרב שלום שבזי באתר מט"ח
- יוסף טובי, רבי שלום שבזי באתר הזמנה לפיוט
- הרב שלום שבזי באתר "תימני נט"
- יוסף טובי, עברית, ארמית וערבית בשירת יהודי תימן - במיוחד בשירת רבי שלום שבזי, פעמים, 30, תשמ"ז 1987, עמ' 3–22
- יהודה רצהבי, שיר משיחי מתקופת שבתי צבי מעטו של ר' שלם שבזי, פורסם בפעמים 44, קיץ תש"ן, עמ' 65–71. חוברת שהוקדשה לתולדות השבתאות
- כתבי ר' שלום שבזי בפרויקט בן-יהודה
- שירי ר' שלם שבזי במנגינות מקוריות,
באתר "מתימן יבוא" - מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שלום שבזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1252-1250, באתר HebrewBooks
- דרמה בתימן: הוקמה מצבה על ציון אבא שלום שבזי זי"ע, אתר "אהלי צדיקים", כ"ה כסלו ה'תשס"ח
- מארי סאלם - פרק מהתוכנית קשת וענן המוקדש לרבי שלום שבזי, הטלוויזיה החינוכית
- על הספר "שלום שבזי - שירים", באתר טקסט
- אלי הירש, על "שלום שבזי - שירים", ידיעות אחרונות 22/6/2012
- הרב שלום שבזי באתר המאורות
הערות שוליים
- ^ כך כתב בספרו "חמדת ימים" בפרשת בלק
- ^ הרב עמרם קורח בספרו סערת תימן סבור כי לא הרב שבזי חיבר ספר זה, אולם זוהי דעת יחיד בין החוקרים
- ^ רוב ראשוני תימן חיברו בעיקר ספרי מדרשים, לדוגמה ה"מדרש הגדול", לרב עדני, "מאור האפילה", לרבינו נתנאל בן ישעיה, "חן טוב" לרב יחיא בדיחי ועוד.
- ^ אנציקלופדיה לחכמי תימן, ד"ר משה גברא.
- ^ כך גורס הרב רצאבי בשו"ע המקוצר - עיני יצחק.
- ^ http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000041076&local_base=NNL01
- ^ שלום שבזי, באתר דעת, אנציקלופדיה יהודית (ר' יעקב ספיר, שנסע בתימן, הביא בחלק ראשון מספרו אבן ספיר סיפורים אלה)
- ^ 8.0 8.1 דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
- ^ "מסע לתימן", יעקב ספיר, הוצאת לוין-אפשטיין, תשי"א
- ^ יצא בשתי מהדורות חדשות
- ^ אנציקלופדיה לחכמי תימן. ככל הנראה שונה מזה המיוחס לרב האי גאון.