זגייז'
 | |
כנסייה בזגייז' | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' |
| מחוז | זגייז' |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 57,458 (2014) |
| קואורדינטות | 51°51′N 19°25′E / 51.850°N 19.417°E |
| http://www.umz.zgierz.pl | |
זגייז' (בפולנית: Zgierz (מידע • עזרה), ביידיש: זגערזש) היא עיר בפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
במאה ה-13 הוענקו לזגייז' זכויות עיר, שאושרו בתחילת המאה ה-15 בידי המלך ולדיסלב השני יגיילו. בשנת 1643 נבנתה בעיר כנסייה מעץ.
בחלוקת פולין בשנת 1793 נכללה העיר בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.
יהודי זגייז'
יהודים ראשונים התיישבו בזגייז' באמצע המאה ה-18. בתחילת המאה ה-19 הוגבלו מגורי היהודים בעיר לרובע מסוים וקטן, וכן הוגבלו תחומי עיסוקם. בשנת 1862 בוטלו הגבלות אלו. בשנים שלאחר מכן, נטלו היהודים חלק מרכזי בפיתוחה התעשייתי של העיר.
בשנת 1911 נוסד בזגייז' ארגון ציוני ראשון. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות מצד תושבי העיר הפולנים והשלטונות, תוך קריאות לפיטורי היהודים מהמפעלים בעיר.
בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, לצד פעילות של אגודת ישראל. בשנים אלה נמנו בעיר כ-4,800 יהודים. לפני פרוץ המלחמה היו היהודים כרבע מהתושבים, רבע נוסף היו ממוצא גרמני וחצי מהתושבים היו פולנים. תושבי העיר ממוצא גרמני היו פעילים מאוד בהתנכלות ליהודי העיר.
בעיר פעלה חסידות סטריקוב, ממלחמת העולם הראשונה עד לשואה. הסופר, העורך, והמבקר דוד פרישמן נולד בעיר.
רבני העיר
- רבי שלום צבי הכהן, משנת ה'תקפ"ו עד לפטירתו בו' בטבת שנת ה'תרל"ז. ניהל במקום גם ישיבה עם תלמידים רבים.[1].
- רבי צבי הירש הכהן בנו של רבי אלעזר מפולטוסק, ממלא מקומו של רבי שלום צבי עד לפטירתו בשנת ה'תרנ"ח[2].
- רבי שלמה יהודה ליב בנו של רבי שלום צבי הכהן, וחתנו של רבי צבי הירש הכהן, ממלא מקום אביו וחותנו, עד שנהרג בשואה[3].
בשואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש העיר בידי הגרמנים, ביצעו אלו מעשי רצח אקראיים בקרב יהודיה, ואסרו כמה מאות גברים יהודים בה בכנסייה מקומית, שם הוחזקו יומיים ללא מזון ושתייה, והוכו באכזריות. כמה ימים לאחר מכן, חטפו הגרמנים יהודים רבים מהעיר לעבודות כפייה משפילות ומבזות.
בד בבד, ביצעו הגרמנים שוד של הרכוש שנמצא בדירות היהודים בעיר, תוך החרמת עסקי היהודים בה, והטלת סכומי כופר גבוהים על הקהילה. במקרה אחד נקבר יהודי בחיים במהלך שוד רכושו, ובמקרה אחר נצטוו עובדי כפייה יהודים לנקות בתי שימוש ופחי אשפה באמצעות טליתות ותשמישי קדושה אחרים. כמו כן, התעללו הגרמנים ביהודי העיר בפרהסיה, שרפו ספרי תורה בכיכר השוק בעיר, וגזזו באכזריות את זקניהם של יהודים חרדים.
בנובמבר 1939 שרפו הגרמנים את בית הכנסת ובית המדרש בעיר, תוך שחייבו את היהודים בגין עלויות הדלק ששימש לכך, וחרשו את שטח בית העלמין היהודי בעיר.
בסוף דצמבר 1939 ריכזו הגרמנים את כ-2,500 היהודים שנותרו בעיר, ולאחר שנטלו מהם את מעט הרכוש שהותר להם לקחת עמם, שלחו אותם לגלובנו וללישקוביצה, שם גורלם היה כגורל יתר יהודי המקום. רב העיר אברהם נתן אלברג נרצח ביחד עם הקהילה.
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- מ. צאנין, זגארז', סטריקוב, אוזורקוב בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 94–96 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של זגייז'- ספר יזכור לקהילת זגייז', בספריית העיר ניו יורק
- זגייז' באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "זגייז'", באתר השטעטל הווירטואלי
- אוולין צגנהאגן ומרטין דין, זגייז', אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 127–128), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
זגירז' (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
זגייז'38594488Q104407