רבי רפאל הכהן כ"ץ
 | |||||
| רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג | |||||
| לידה |
1722 כ"ד בחשוון תפ"ג  ליבוניה, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1803 (בגיל 81 בערך) כ"ו בחשוון תקס"ד  אלטונה, דוכסות הולשטיין (אנ') | ||||
| השתייכות | יהדות גרמניה | ||||
| תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד | ||||
| רבותיו | רבי אריה לייב גינצבורג | ||||
| |||||
רבי רפאל הכהן כ"ץ (רבי רפאל המבורגר או רבי רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 - כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.
תולדות חייו
נולד בכ"ד בחשוון תפ"ג (1722) לרבי יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל קרובו רבי אריה לייב גינצבורג, ה"שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק. בגיל 14 חזר לבית אביו, לאחר ה"שאגת אריה" הביע את דעתו שאיננו צריך לרב שילמד אותו.
בשנת 1735 נשא את תמר, צאצאית רבי יהושע פלק כץ.[1] לאחר נישואיו הסתגר במקום לימודו שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום קרובו רבי אריה לייב גינצבורג. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), גליל מינסק (תקי"ז)[2], פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב או תקל"ד [3]).
בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו, ארבע שנים לפני פטירתו, הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת טעמים הכמוסים עימו, לאחר פטירתו כתב חתנו שיש כמה טעמים מחמת גילו ומחמת רצונו לעלות לארץ ישראל[4]. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[5]
נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.[6]
אישיותו
מלחמתו בתנועת ההשכלה
הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[7] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[8]
יחסו לתנועת החסידות
רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.
כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבא-ות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכשהקב"ה אמר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך[דרוש מקור].
יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.[9] בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש.[10]
מחיבוריו
- תורת יקותיאל יו"ד, באתר hebrewbooks.
- מרפא לשון, על הלכות לשון הרע, באתר hebrewbooks.
- שו"ת ושב הכהן, באתר hebrewbooks.
- שאלת הכהנים תורה, על סדר קדשים, באתר hebrewbooks.
- דעת קדושים, דרושים שונים, באתר hebrewbooks.
ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד[דרוש מקור].
מצאצאיו
- בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, אב"ד ור"מ קראטשין[11].
- חתנו, רבי צבי הירש יאנוב, אב"ד פוזנן ופיורדא[12] (בן רבי אברהם[13]) - נפטר בחייו.
- חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה[14].
- נכדו, גבריאל ריסר
תלמידיו
- רבי אליעזר היילבוט, בעל "משנת דרבי אליעזר".
- רבי חיים מוולוז'ין.
- רבי זלמן מוולוז'ין.
לקריאה נוספת
- מעללי איש, (בתוך זכר צדיק).
- תולדותיו בספר תורת כהן גדול.[דרושה הבהרה].
- שמואל פיינר, מהפכת הנאורות - תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-18. ירושלים: מרכז זלמן שזר, ה'תשס"ב.
קישורים חיצוניים
- רבי רפאל [הכהן] זיסקינד מהמבורג - באתר MyTzadik.
- יקותיאל אריה קאמעלהאר, דור דעה בתקופות של תסיסות תנועות ומלחמות ת"ק - ת"ר, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר היברובוקס.
- ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס.
- 'ר' רפאל ב"ר יקותיאל־זיסקינד הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 96 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1294).
- "רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
הערות שוליים
- ^ ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר היברובוקס
- ^ גליל מינסק היה אחד הגלילות שהרכיבו את ועד מדינת ליטא, רבנות העיר מינסק ורבנות הגליל היו שתי משרות נפרדות, על פי בן ציון אייזנשטט בספרו רבני מינסק וחכמיה עמ' 19 היה רבי רפאל רב הגליל ובתקופת רבנותו אף לא התגורר במינסק אלא בעיר סמילוביץ.
- ^ ראו כאן
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, פרשת חיי שרה התשפ"ד
- ^ mytzadik.com
- ^ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
- ^ דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ מצפה יקתאל, באתר היברובוקס.
- ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128. ראה עוד דוד קמנצקי, ישורון, חלק כא עמ' תתמ-תתנו.
- ^ שמירת הלשון שער התבונה, פרק ג'.
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
- ^ ושב הכהן, באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן |
|---|
 |
32949204רפאל הכהן כ"ץ
- המכלול: עריכה - כל הערכים
- המכלול: עריכה - יהדות
- המכלול: עריכה - אישים
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- רבנים גרמנים
- ראשי ישיבה ליטאים במזרח אירופה
- ראשוני האחרונים
- מינסק: רבנים
- רבנים בלארוסים
- רבנים פולנים
- מחברי ספרי שו"ת
- תלמידי הגר"א
- וילקומיר: רבנים
- גרמניה: רבני ערים
- גרמניה: אבות בתי דין
- רבני אה"ו
- ילידי 1722
- נפטרים ב-1803
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- מחברי ספרי מוסר ומחשבה
- יהודים הקבורים בהמבורג