רבי ראובן קרלנשטיין
 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1947 ט"ו באב ה'תש"ז |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 2013 (בגיל 66) י' בטבת ה'תשע"ד |
| תחומי עיסוק | מגידות |
| רבותיו | רבי שלום שבדרון, רבי דב לנדו, רבי משה טיקוצ'ינסקי |
| תלמידיו | הרב שלמה לוונשטיין, הרב ברוך רוזנבלום |
| חיבוריו | יחי ראובן |
רבי ראובן אליצור קרלנשטיין (ט"ו באב ה'תש"ז, 1 באוגוסט 1947 – י' בטבת תשע"ד, 13 בדצמבר 2013) היה דרשן חרדי-ליטאי ישראלי, נחשב תלמידו המובהק (בדרשנות) של רבי שלום שבדרון.
ביוגרפיה
נולד בבני ברק, בנם היחיד של רבי יצחק מאיר קרלנשטיין ובת-ציון לבית ויספיש, נכדו של חזקיהו יוסף קרלנשטיין, תעשיין חרדי ממקורבי החזון איש[1] ומתומכיה של ישיבת פוניבז'. למד בתלמוד תורה סאטמר בבני ברק ובישיבה הקטנה של ישיבת פוניבז' וב"ישיבה למצוינים בירושלים, אצל רבי חיים אהרן טורצ'ין. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב למגיד המישרים רבי שלום שבדרון, ממנו רכש את יסודות הדרשנות. לאחר כשנה עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק שם היה לתלמידו של רבי משה טיקוצ'ינסקי, עמו שמר על קשר עד סוף ימיו. בשנת ה'תשכ"ח (1968) נישא לחיה בילה בתו של ר' יחזקאל קליין (תלמידו של רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגעט). למד בכולל ביישוב קדימה אצל הרב אליעזר יעקב פייבלזון וכעבור זמן בכולל וולוז'ין בבני ברק ובכולל של גיסו הרב אריה אברהמס.
פעילותו
החל משנות ה-70 החל לפעול כדרשן. הוא דבק בסגנונו של רבי שלום שבדרון, שעמו שמר על קשר הדוק במשך עשרות שנים ואף הספידו בהלוויתו. הוא החל בדרשנות ביישוב קדימה והמשיך במשך שנים בשאר יישובי הארץ ודרש בפני התושבים המקומיים. כמו כן מסר דרשות ושיחות מוסר בפני אברכים ובחורי ישיבות וכן בעצרות חיזוק בריכוזים החרדיים, תקופה מסויימת נהג לדרוש בישיבות תיכוניות בהמלצתו של רבו הרב שבדרון אך הפסיק לאחר שחש 'שאין הוא מצליח להחדיר בהם יראת שמיים'[2]. במשך שנים רבות מסר מדי ליל שבת דרשה מרכזית בבית הכנסת איצקוביץ' שבמרכז בני ברק שמשכה אליה קהל רב. בכל יום שישי מסר שיעור קבוע בתל אביב, הוא נהג למסור דרשות בפני נשים ובנות סמינר אך היה מסיר את משקפיו כדי שלא יוכל לראות את המאזינות. לאחר שחלה עבר שיעורו לבית המדרש ירחי כלה בבני ברק. דרשותיו שודרו בקול הלשון.
מחלתו
באמצע שנות ה-80 חלה, כליותיו קרסו, והוא נזקק לדיאליזה. אך למרות חוליו התמיד בפעילותו כשהוא מובל בכיסא גלגלים, בשלב מאוחר במחלתו כשהיה מרותק למטתו היו מתאספים בביתו לשמוע את דברותיו קבוצות שונות של אברכים, הוא עבר השתלת כליה בארה"ב שלא צלחה, ובשנה האחרונה לחייו התדרדר מצבו ושתי רגליו נכרתו. הוספד בהלוויתו על ידי רבו הרב דב לנדו. נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה. לאחר פטירתו הוציאה משפחתו בעזרת הרב יעקב ישראל פוזן והוצאת יפה נוף, חלק מדרשותיו בסדרת ספרים המבוססים על פרשיות השבוע בשם "יחי ראובן". בנו הרב חזקיהו יוסף קרלנשטיין מעביר את דרשותיו ושיחותיו הקבועות.
משפחתו
לרבי ראובן קרלנשטיין היו 4 אחיות. גיסיו הם הרבנים: רבי אריה אברהמס, הרב ישראל יצחק קלמנוביץ' (בנו של רבי אברהם קלמנוביץ), רבי זלמן לייב ברלין ורבי זלמן נטע ליבוביץ, מחבר הספר "ברכת יעקב".
בנו הרב חזקיהו יוסף קרלנשטיין, מגיד מישרים
חתנו הרב יצחק יונה זאקס, משיב בישיבת בית מדרש עליון
מתלמידיו: הדרשנים הרב שלמה לוונשטיין והרב ברוך רוזנבלום.
קישורים חיצוניים
- שיעורי רבי ראובן קרלנשטיין באתר "קול הלשון"
- הספדים על הרב ראובן קרלנשטיין באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ^ [איש אמר על ראובן ש'ניכר שהשכינה שורה עליו', מתוך ההקדמה לספר יחי ראובן שמות.]
- ^ מתוך הקדמה לספרו